פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5887/08

ח"כ עו"ד סעיד נפאע נ. כנסת ישראל

עתירה נגד תיקון 39 לחוק-יסוד: הכנסת הקובע חזקה לפיה מועמד ששהה במדינת אויב תומך במאבק מזוין נגד ישראל.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 18/06/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5887/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חוקתיות תיקון לחוק יסוד — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד תיקון 39 לחוק-יסוד: הכנסת הקובע חזקה לפיה מועמד ששהה במדינת אויב תומך במאבק מזוין נגד ישראל.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5887/08

ח"כ עו"ד סעיד נפאע נ. כנסת ישראל

עתירה נגד תיקון 39 לחוק-יסוד: הכנסת הקובע חזקה לפיה מועמד ששהה במדינת אויב תומך במאבק מזוין נגד ישראל.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

חבר הכנסת סעיד נפאע עתר לבג"ץ נגד תיקון לחוק-יסוד: הכנסת, שקבע כי מועמד ששהה במדינת אויב בשבע השנים האחרונות ייחשב כמי שתומך במאבק מזוין נגד ישראל, אלא אם יוכיח אחרת. העותר טען כי התיקון פוגע בזכויות המיעוט הערבי. המשיבות טענו כי העתירה מוקדמת וכי אין עילה להתערבות שיפוטית בתיקון לחוק-יסוד. בית המשפט העליון החליט למחוק את העתירה בקובעו כי אין מקום להידרש לה בעת הזו, שכן מדובר בסוגיה תיאורטית שטרם התגבשה לנסיבות קונקרטיות, וכי העתירה לא נוסחה כראוי כעתירה חוקתית. עם זאת, בית המשפט ציין כי קיימים ספקות לגבי הרוב הפרלמנטרי שנדרש לצורך העברת התיקון.

השלכות רוחב

הפסיקה מדגישה את הריסון השיפוטי בביקורת חוקתית על תיקונים לחוקי יסוד, ומצביעה על חשיבות הרוב הנדרש לתיקונים כאלו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ביניש, א' רובינשטיין, ח' מלצר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ח"כ עו"ד סעיד נפאע

נתבעים

  • כנסת ישראל
  • ממשלת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • התיקון פוגע בזכויות המיעוט הערבי בישראל.
  • התיקון מטיל נטל כבד על מועמדים המבקרים במדינות אויב לצרכים משפחתיים.
טיעוני ההגנה
  • העתירה מוקדמת ואינה נחוצה בעת הזו.
  • אין עילה לביקורת חוקתית על תיקון לחוק-יסוד.
  • ביקור במדינת אויב ללא היתר מהווה עבירה פלילית ממילא, ולכן אין פגיעה בזכות חוקתית.
מחלוקות עובדתיות
  • האם נדרש רוב של 61 חברי כנסת לתיקון חוק היסוד.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 5887/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5887/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר העותר: ח"כ עו"ד סעיד נפאע נ ג ד המשיבות: 1. כנסת ישראל 2. ממשלת ישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ה בסיון התשס"ט (17.06.2009) בשם העותר: בשם המשיבה 1: בשם המשיבה 2: עו"ד סמיר זידאן עו"ד רוקסנה שרמן-למדן עו"ד יוכי גנסין פסק-דין עתירה זו מסבה עצמה על תיקון 39 לחוק-יסוד: הכנסת, בו נוסף לסעיף 7א סעיף (א1) הקובע: "לענין סעיף זה יראו מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו למועד הגשת רשימת המועמדים כמי שיש במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, כל עוד לא הוכיח אחרת". לטענת העותר – חבר כנסת בתנועת בל"ד – נפגעות בכך זכויות המיעוט הערבי בישראל, שכן יש מתוכו המבקרים במדינות אויב, בין היתר, לביקור בני משפחה, ועל כן יוטל עליהם בהתמודדותם לכנסת נטל שיש בו פגיעה חמורה. בתשובת הכנסת תוארו בפרוטרוט הליכי החקיקה של התיקון לחוק-היסוד. נציין, כי בין היתר נאמר – אף כי דבר בעניין זה לא נטען בעתירה – כי בקריאה השנייה והשלישית אושר התיקון ברוב של 52 חברי כנסת. כפי שנמסר לנו בעת הדיון מפי באת-כוח הכנסת, הייעוץ המשפטי לכנסת חיווה דעתו כי ראוי רוב של 61 חברי כנסת ויותר, אך בנסיבות הספציפיות אינו הכרחי. עוד נטען כי אין הטענות שבעתירה עולות לכדי עילה לביקורת חוקתית, לא כל שכן כשזו עניינה בתיקון חוק-יסוד. לגופם של דברים נאמר כי ביקור במדינת אויב ללא היתר מהווה בכל מקרה עבירה פלילית ולכן חופש התנועה מוגבל ממילא. לפיכך, אין לומר כי נפגעה זכות חוקתית כלשהי על-ידי חקיקה זו. בתשובת היועץ המשפטי לממשלה נאמר כי העתירה מוקדמת שכן הכרעה בכגון דא אינה נחוצה עתה ועלולה לבוא לכלל צורך בעת בחירות. כן צוין כי אין גם כל סעד הנדרש כנגד הממשלה. דעתנו היא כי אין מקום לעת הזאת להידרש לעתירה, שגם לא נוסחה כדבעי כעתירה חוקתית, וזאת בלא שנביע דעה לגופן של הסוגיות שהיא מעלה. המדובר בנושא שמקומו ושעתו לאמיתם, ככל שיעלה צורך בעתיד, אגב בחינתן של נסיבות קונקרטיות. שאלה זו אף עשויה לעלות תוך בחינת שיקול דעתה של ועדת הבחירות. כלליות טענות העותר, כמו גם העדר התייחסות למהות הפגיעה החוקתית, מקשות בעת הזאת על התערבות שיפוטית. כך תמיד, וכך במיוחד עת הסעד המבוקש הוא ביטולו של דבר חקיקה ובענייננו תיקון לחוק-יסוד. עם זאת, מפנים אנו תשומת לב המשיבה 1 כי נושא הרוב הנחוץ לקבלת התיקון אינו נקי מספק על-פי מהותו, גם בלא שנעסוק בכך כאן ועתה. העתירה נמחקת, אפוא, תוך שנשמרות לעותר טענותיו, אותן יוכל לשוב ולהעלות באופן ובמועד המתאימים. ניתן היום, כ"ו בסיון התשס"ט (18.06.2009). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08058870_N06.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il