מדינת ישראל נ. עיסאם ניג'ם

פסק-דין בתיק רע"ב 5885/10 בבית המשפט העליון רע"ב 5885/10 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט א' רובינשטיין המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: עיסאם ניג'ם בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 5.8.2010 בתיק עת"א 26241-07-10 שניתן על ידי כב' השופט רון שפירא תאריך הישיבה: כ"ו באב התש"ע (06.08.2010) בשם המבקשת: עו"ד יוכי גנסין; עו"ד יצחק ברט; עו"ד ג'ויה שפירא בשם המשיב: עו"ד שאדי סרוג'י; עו"ד שירה בס-רוזן פסק-דין הנשיאה ד' ביניש: לפנינו בקשת רשות ערעור מטעם המדינה על פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ר' שפירא) בעתירת אסיר שבה דן בית המשפט בבקשתו של המשיב לצאת מבית הסוהר כדי להשתתף בחתונת בתו, או לקיים טקס מסורתי של מסירת בתו לידי חתנה בטקס הנישואין. 1. המשיב עומד לדין באשמת רצח בתו על רקע התנגדותו לקשריה עם בחור עימו ביקשה להינשא ועל פי המיוחס לו בכתב האישום, הזמין את בתו המנוחה לנסיעה במכוניתו ושם ירה בה מטווח קצר שבעה כדורים מאקדחו. עתה עצור המשיב עד תום ההליכים - והכרעת הדין בעניינו צפויה להינתן בקרוב לאחר סיום הבאת הראיות, הטיעונים והסיכומים במשפטו. בית המשפט קמא קבע בפסק דינו בעתירה כי אין לאפשר לעצור לצאת לחתונה בליווי סוהרים, יציאה כמקובל על פי פקודות נציבות שב"ס, החלות כאשר מתקיימים תנאים מסוימים בנוגע לעצורים עד תום ההליכים הנתונים במשמורת שב"ס. לפי קביעת בית המשפט בנסיבותיו האישיות של המשיב התרת יציאה בליווי כאמור כרוכה בסיכון כיוון שהמשיב עצמו הוא סוהר לשעבר והופעתו בכפרו בליווי סוהרים עלולה ליצור מצב של לחץ על הסוהרים ולחשוף אותם לסיכון; לפיכך דחה בית המשפט חלופה זו של יציאה מהכלא. עם זאת סבר השופט קמא כי ניתן לשחרר את המשיב לחופשה קצרה רק למטרת הטקס האמור וזאת בהינתן בטוחות הולמות ופיקוח מטעם ערבים שילוו את המשיב. 2. כנגד החלטה זו הגישה המדינה בקשת רשות ערעור. נוכח הדחיפות של הדיון, כיוון שהשחרור נקבע למחר למוצאי-שבת, נתכנסנו לקיים הדיון ביום שישי בשעות אחר-הצהריים. הבקשה שלפנינו מעלה שאלות עקרוניות שהמדינה מבקשת מאיתנו להכריע בהן בדבר הפרוצדורה הראויה והמסגרת המתאימה לדיון בבקשות עצורים (להבדיל מאסירים) ליציאה להשתתפות באירועים משפחתיים שהיציאה בגינם מוצדקת על פי שיקול הדעת של רשויות בתי הסוהר בהתאם לפקודות נציבות שב"ס. השאלה היא אם הדרך הנכונה לאישור היציאה והשגה עליה היא פנייה בעתירת אסיר לפי פקודת בתי הסוהר או עיון חוזר לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, לשינוי תנאי המעצר. לא מצאנו לנכון לדון בשאלה העקרונית ובנסיבות העניין לא מצאנו פסול במסגרת הדיונית שנבחרה על ידי באי-כוח המשיב. עם זאת ראינו טעם בבקשת רשות הערעור לגופה והחלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור ולקבל את הערעור בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה. 3. מקובלת עלינו טענת המדינה כי קביעת בית המשפט קמא לפיה הופעה באירוע בליווי סוהרים מעוררת חשש לסכנה של ממש ואילו חופשה אינה יוצרת מצב של מסוכנות, היא קביעה שיש בה סתירה פנימית והיא אינה יכולה לעמוד. מעבר לכך אנו סבורים כי המשיב שלא היסס ליטול נשק ולירות בצורה ברוטלית בבתו הוא אכן אדם שנשקף ממנו סיכון של ממש וכך גם נקבע בהחלטות המעצר עד תום ההליכים והארכות המעצר שאף נתקבלו בהסכמת באי-כוח המשיב. מהנסיבות עולה שאין להפחית מחשש המסוכנות כשמדובר בהתכנסות משפחתית מצומצמת כנטען, שכן מתברר שהמשיב על רקע תפיסת עולם מעוותת המקובלת, ככל הנראה, גם על חלק מבני משפחתו, מסוכן גם לקרובים אליו - בנותיו. עוד יש ממש בטענה כי יציאה לחופשה ערב מתן פסק דין בו עלול המשיב למצוא עצמו בפני גזר דין של מאסר עולם מעוררת גם חשש להימלטות. לא פחות מכך אין להתעלם מהמצב הבלתי ראוי שבו מתאפשר לאדם שנטל את חיי בתו להשתתף באירוע של נישואי בתו האחרת והכל על רקע מעורבותו בבחירת בן זוגה. מצב זה הוא אירוני ובלא גוזמה ניתן לומר מקומם. אשר על כן החלטנו לקבל את ערעור המדינה ולבטל את פסק דינו של בית המשפט קמא. רשמנו לפנינו את הודעת המדינה כי היא מוכנה לאפשר למשיב ביקור פתוח בבית הסוהר, "עם מספר גדול יחסית של בני משפחה, כדי שיוכל לחגוג עימם בצוותא את האירוע בצורה מכובדת". לפיכך הערעור מתקבל והאמור ביחס לאירוע בכלא הוא האמצעי החלופי שניתן לקיים כאמור. ניתן היום, כ"ו באב התש"ע (06.08.2010), בפני באי-כוח הצדדים. ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10058850_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il