איאס שקיראת נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5885/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5885/08 ע"פ 6631/08 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר המערער בע"פ 5885/08: המערער בע"פ 6631/08: איאס שקיראת זיאד שקיראת נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 23.6.08, בת.פ.ח. 8070/07, שניתן על ידי כבוד השופטים: י' צבן, ג' כנפי-שטייניץ, ר' כרמל תאריך הישיבה: י"ח בטבת התשס"ט (14.01.09) בשם המערער בע"פ 5885/08: בשם המערער בע"פ 6631/08: עו"ד עבידאת אבראהים עו"ד דאוד עזי בשם המשיבה: מתורגמנית: עו"ד אבי וסטרמן גב' משעאלי מנאע פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. בכתב אישום מתוקן שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים נטען, כי בתחילת שנת 2005 החליטו ארבעה – דיאב מטר, סוהיל שקיראת, חוסם מטר ואיסמעיל חיג'אזי – להקים חולית טרור במטרה לבצע פיגועים נגד יהודים. באישום הראשון נטען, כי באמצע שנת 2006 תיווך איאס שקיראת (המערער בע"פ 6631/08) בין אחד – אחמד אבו-חאלד, לחוסאם מטר בעסקת נשק. באותה עסקה הוצע לחוסאם לקנות אקדח בסכום של כ-9000 ש"ח, אולם העסקה לא יצאה אל הפועל הואיל והתברר כי לאקדח לא היה משתיק-קול. באישום זה יוחסו לאיאס עבירות של ניסיון לבצע עסקה בנשק, לפי סעיף 144(ב2) בשילוב עם סעיף 25 לחוק העונשין. באישום השלישי נטען, כי בשנת 2007 פנו חברי החוליה לזיאד שקיראת (המערער בע"פ 5885/08), וביקשו ממנו ליצור קשר עם גורם מטעם "גדודי עזאלדין אלקסאם", במטרה לברר אם החוליה תוכל לבצע פגועים בשם ארגון זה. זיאד התקשר לאשה המזוהה עם ארגון החמאס, שנתנה לו לשוחח עם בנה שהוצג כפעיל בארגון הטרור, אולם זה דחה את ההצעה. כשבוע ימים לאחר מכן, ובעקבות מעצרו של איסמעיל חיג'אזי, ביקש חוסאם מטר מזיאד לקבל ממנו אקדח בו החזיק שלא כדין ולהסתירו בביתו. בהמשך, הטמינו השניים את האקדח בדלי אותו הסתירו בבית דודו של חוסאם. באישום זה יוחסו לזיאד עבירות של ניסיון למגע עם סוכן חוץ וניסיון להחזקה בנשק שלא כדין. בעקבות הרשעת המערערים בעבירות שיוחסו להם, נדון איאס שקיראת ל-18 חודשי מאסר ושמונה חודשים מאסר על-תנאי. זיאז שקיראת נדון ל-36 חודשי מאסר ו-10 חודשים מאסר על-תנאי. הערעורים שבפנינו מופנים כנגד העונש, תוך שבאי כוחם של המערערים מדגישים כי אין מדובר במעשים בעלי חומרה יתרה, וכן מפנים לעונשים שנגזרו על נאשמים אחרים בכתב-האישום. 2. אנו רחוקים מלהקל ראש בחומרת מעשיהם של המערערים. האחד היה מעורב בעסקה למכירתו של אקדח שאמנם לא יצאה אל הפועל, אך היה זה לא משום חרטה שתקפה את איאס, אלא משום שהנשק לא ענה על דרישות הקונה שביקש לקנות אקדח עם משתיק קול. חמורה יותר היא התנהגותו של זיאד, שבמעשיו ידע כי הוא מסייע לחברי חוליית טרור, תחילה על ידי ניסיון ליצור קשר עם ארגון טרור, ואחר כך בתרומתו להסתרת האקדח בו החזיק חוסאם. מעשים מסוג זה חייבו להשית עליו כליאה לזמן ממושך, בעיקר נוכח הסכנה הגלומה במעשים לציבור. על אף האמור החלטנו להקל בעונשם של המערערים, ואנו עושים זאת נוכח העונשים שנגזרו לנאשמים האחרים. כוונת הדברים לכך שאמין רביע, שמכר לחוסאם מטר אקדח ו-75 כדורים, נדון ל-24 חודשי מאסר; עלי מטר שהורשע ביחד עם ענאן מטר ועלי סוואן בעבירות של החזקת נשק ושיבוש מהלכי משפט, נדון ל-8 חודשי מאסר, בעוד שענאן נדון ל-6 חודשי מאסר ועלי סוואן ל-6 חודשי מאסר. חומרת מעשיו של זיאד אינה עולה במידה רבה על אלה אותם ביצעו שלושת האחרונים, בעוד שחומרת מעשיו של איאס נופלת מחומרת מעשיו של אמין רביע. בנסיבות אלו, ומשיקול של אחידות בענישה, החלטנו להקל בעונשם של המערערים, כך שתקופת המאסר בפועל בה ישא איאס שקיראת תעמוד על 12 חודשים, והתקופה בה ישא זיאד שקיראת תעמוד על 24 חודשים. יתר רכיבי גזר דינו של בית המשפט המחוזי בעניינם של המערערים – יוותרו על כנם. ניתן היום, י"ט בטבת התשס"ט (14.01.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08058850_O04.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il