בג"ץ 5882-23
טרם נותח

פלוני נ. צה"ל - סגן הפרקליטה הצבאית הראשית

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5882/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ר' רונן העותר: פלוני נ ג ד המשיב: צה"ל - סגן הפרקליטה הצבאית הראשית עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ו' בתשרי התשפ"ד (21.9.2023) בשם העותר: עו"ד אפרת נחמני-בר; עו"ד ליאור שטלצר בשם המשיב: עו"ד עמרי אפשטיין; עו"ד מתן שטיינבוך פסק-דין השופט נ' סולברג: עניינה של עתירה זו בבקשת העותר, קצין בשירות קבע בצה"ל, כי יבוטל הדין המשמעתי בעניינו, בגדרו הוטל עליו עונש של 25 ימי מחבוש לריצוי בפועל, לאחר שהורשע בביצוע שתי עבירות של התנהגות שאינה הולמת. בעתירתו טוען העותר לפגמים שונים שנפלו בדין המשמעתי בעניינו. במקביל, ובמישור הכללי, מעלה העותר טענות הנוגעות לזכות לייצוג על-ידי עורך דין בהליכים משמעתיים בצה"ל. בהקשר זה, הפנה העותר לעתירות נוספות, התלויות ועומדות לפני בית משפט זה, שעניינן בשאלה משפטית דומה – בג"ץ 298/23, 319/23 ו-5401/23 (להלן – העתירות הנוספות), שהוגשו על רקע החלטת המשיב מהעת האחרונה, להרחיב את זכות הייצוג בדין המשמעתי, במקרים מסוימים. לעתירה צורפה בקשה למתן צו ביניים, שיורה על השהיית הדיון המשמעתי בעניינו של העותר בהליך הערר, וכן על עיכוב ביצוע העונש שהושת עליו. ביום 1.8.2023 הוחלט על דחיית הבקשה למתן צו ביניים, ובמקביל – על הגשת תגובה מקדמית לעתירה (ביצוע העונש עוכב בינתיים לבקשת העותר מטעמים רפואיים, במסגרת ההליך המשמעתי). בתגובתו המקדמית מיום 18.9.2023, ביקש המשיב לדחות את העתירה על הסף. לטענתו, העתירה הוגשה מוקדם מן האפשר, משום שבמקביל להגשתה, הוגש ערר על-ידי העותר במסלול המשמעתי, ובטרם ניתנה בו החלטה סופית; עוד נטען, כי בפרק הזמן שחלף מיום הגשת העתירה ועד ליום הגשת התגובה המקדמית, הפכה העתירה אף לבלתי-אקטואלית, שכן ביני וביני ניתנה החלטה בערר, וממילא השתנתה התשתית העובדתית שבבסיסה. בנוסף טען המשיב, כי אין מקום לאיחוד הדיון בעתירה זו עם הדיון בעתירות הנוספות, שכן אלו האחרונות, הוגשו על-ידי עותרים הנכללים בקבוצת המקרים המסוימים לגביהם הוחלט להרחיב את זכות הייצוג בדין המשמעתי, ועל כן הן מתמקדות בהיבט של מתכונת הייצוג והיקפה בלבד; עניינו של העותר, לעומת זאת, אינו בא בקהלם של אותם מקרים מסוימים, וממילא הוא מעורר שאלה משפטית אחרת – בדבר היקף המקרים בהם תורחב הזכאות לייצוג. ביום 19.9.2023 הוחלט כי העתירה תישמע יחד עם העתירות הנוספות, וביום 21.9.2023 התקיים הדיון. בסופו, התבקש המשיב להגיש הודעת עדכון באשר "לאפשרות לפיה המלצת הצוות שהוקם על-ידי המשיבים בעקבות העתירות הקודמות, תיושם באופן שלגבי ההליכים נושא ההמלצה ולגביהם בלבד, תינתן לנדונים זכות ייצוג מלאה (חלף ההסדר שהוצע על ידי הצוות)". בהמשך להחלטה זו, הגיש העותר ביום 10.10.2023 בקשה להשלמת טיעון, בטענה כי ההחלטה שניתנה בסוף הדיון, אינה רלבנטית לעניינו, שכן היא התמקדה בשאלה המשותפת לשלוש העתירות הנוספות, בעוד עתירה זו נושאת מאפיינים פרטניים, שלא היה סיפק בידי העותר לטעון לגביהם. המשיב הגיב לבקשת העותר ביום 26.12.2023, ושב על טענתו כי דין העתירה להידחות על הסף, מהטעמים שצויינו על-ידו בתגובתו המקדמית. טעמים אלו, כך נטען, נכונים אף ביתר שאת, בשים לב לכוונת העותר להגיש עתירה חדשה בנוגע להליך הערר שהתקיים בינתיים, במסגרת הדין המשמעתי (כוונה עליה הודיע העותר במסגרת תגובתו לבקשת ארכה קצרה שהגיש המשיב, ביום 25.12.2023). העותר השיב ביום 8.1.2024, ועדכן כי העתירה החדשה הוגשה בו ביום, בצירוף בקשה לאחד את הדיון בה עם הדיון בעתירה זו; לטענת העותר, עדיף לילך בדרך של איחוד הדיון בשתי העתירות, על פני מחיקת עתירה זו, משום ש – "הדיון בפגמי הערכאה הראשונה צריך [...] להיות מפורט בעתירה החדשה וממילא להוות חלק מן הדיון בה. איחוד הדיונים ומתן אפשרות להשלמת טיעון בעתירה הנוכחית ביחד עם השמעת הטיעון בעתירה החדשה – ייעלו את ההליך וימנעו סרבול מיותר של כתבי הטענות". לאחר שנתנו דעתנו על טענות הצדדים מזה ומזה, ובפרט בשים לב להגשתה של העתירה החדשה מטעם העותר (בג"ץ 286/24), אנו סבורים כי העתירה שלפנינו במתכונתה, אינה אקטואלית עוד, ודינה להימחק. העתירה החדשה הוגשה כאמור ביום 8.1.2023, והיא נשענת על תשתית עובדתית מאוחרת, עדכנית ובשלה מזו שמונחת בבסיסה של עתירה זו, בכל הנוגע להתפתחויות בהליך המשמעתי של העותר. כאמור, העתירה דנן עוסקת בהרחבה בפגמים שנפלו, לטענת העותר, בהליך המשמעתי בעניינו – 'בערכאה הראשונה' – ואילו העתירה החדשה, עניינה בעיקר בפגמים שנפלו, כך נטען, בהליך הערר שהגיש העותר, ובהחלטה שהתקבלה בגדרו. כמו כן, העתירה החדשה חוזרת על הטענות העקרוניות, במישור הזכות לייצוג בדין המשמעתי, במקרים מסוגו של העותר. לאור זאת, ומטעמי יעילות דיונית, לדעתנו, אין מקום לקיומן בצוותא של שתי עתירות; דינה של זו, המוקדמת יותר, להימחק, מבלי שיהיה בכך כדי לפגוע בטענותיו ובזכויותיו הדיוניות של העותר. לא נעלמה מעינינו האפשרות, כי העתירה החדשה קיצרה היכן שניתן היה אולי להאריך, תוך שהסתפקה בהפניה לאמור בעתירה זו; ואולם, להיבט זה, במידת הצורך, ניתן יהיה למצוא מזור בגדרי העתירה החדשה. העתירה נמחקת אפוא בזאת. במכלול נסיבות העניין, לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ה' בשבט התשפ"ד (‏15.1.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23058820_O16.docx עי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1