פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 5880/14
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 5880/14
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת ע' ברון
המערער:
טלאל אלקרניאוי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע בת"פ 30849-01-13 שניתן ביום 9.6.2014 על ידי כבוד השופטת ט' חיימוביץ
תאריך הישיבה:
ז' באדר התשע"ה
(26.02.2015)
בשם המערער:
עו"ד מוסטפא נסאר
בשם המשיבה:
עו"ד עידית פרג'ון
פסק-דין
השופט י' עמית:
1. המערער שבפנינו הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בשלושה אישומים הקשורים כולם לעבירות סמים ולפעולתו של סוכן משטרתי מולו.
על פי האישום הראשון, ומבלי להידרש לפרטי הפרטים של האישום, הסוכן פנה למערער והשניים סיכמו כי המערער ימכור לסוכן סם מסוכן מסוג חשיש בכמות של אוקה (=12 פלטות) במחיר של 16,500 ₪. לאחר מכן הגיעו המערער ונאשם נוסף למקום המפגש, והמערער ניגש לרכב בו ישב הסוכן והציע לו לרכוש 400 גרם קוקאין במחיר של 380 ₪ לגרם. הסוכן אמר שישקול זאת, ושאל את המערער לעניין האוקה, והמערער השיב כי עליו לנסוע לשם כך למישהו בשגב שלום בשעות החשיכה. בהמשך התקשר הסוכן מספר פעמים למערער על מנת לברר את מועד ביצוע העסקה, והמערער הודיעו כי העסקה תבוצע בשעות החשיכה, ובהמשך הודיעו כי מועד ביצוע העסקה נדחה.
בגין אישום זה הורשע המערער בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 199(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ובניסיון לסחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים) + סעיף 25 לחוק העונשין.
האישומים השני והשלישי מתארים בפירוט שאיני רואה להידרש לו, שתי עסקאות סמים שנערכו בהפרש של 8 ימים, ובשתיהן רכש הסוכן, בכל אחת מהעסקאות, קוקאין במשקל 50 גרם תמורת 19,000 ₪. בגין שני אישומים אלו הורשע המערער בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) + (ג) לפקודת הסמים ובסחר בסם מסוכן לפי 13 + 19א לפקודת הסמים.
בגין כל אלה השית בית משפט קמא על המערער עונש מאסר בפועל של 42 חודשים והפעיל מאסר מותנה בן 12 חודשים, מתוכם 4 חודשים בחופף. סך הכל הושתו על המערער 50 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה על פקודת הסמים; קנס בסך 20,000 ₪ או 200 ימי מאסר תמורתו, ופסילה מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה במשך 12 חודשים.
על הכרעת הדין וגזר הדין נסב הערעור שבפנינו.
2. המערער הלין על כך שלא נחקר במשטרה אודות האישום הראשון. כאמור, המערער הורשע באישום זה גם בעבירה של ניסיון, אך לטענתו היה מקום להרשיעו רק בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. לשיטת המערער, העובדות המתוארות באישום הראשון אינן מהוות עבירה של ניסיון אלא הכנה לביצוע עבירה, באשר מעובדות האישום לא ניתן ללמוד על תוכנית קונקרטית לעבירה של סחר בסם מסוכן, אין אינדיקציה למקור הסמים, ואין ראיות לגבי העברתם, החזקתם וכיוצא בזה.
לגבי אישומים 2 ו-3 טען המערער כי מהעובדות, כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא, עולה כי מעשיו מתמצים בעבירה של תיווך בסם מסוכן, להבדיל מעבירה של סחר בסם. זאת, באשר לא הוכח מי הבעלים של הסם ומי קיבל את הכסף עבור הסם. בהקשר זה הלין המערער על כך שהמשיבה לא צרפה לרשימת עדי התביעה את נאשם 3, שדינו נגזר בהסדר טיעון, ואשר עדותו יכולה הייתה לשפוך אור על חלקו של המערער בפרשה.
אקדים ואומר כי דין הערעור להידחות על כל חלקיו.
3. לגבי האישום הראשון – אכן, כפי שציין המערער בערעורו, הוא לא נחקר על אישום זה במשטרה, אך הייתה לו הזדמנות להציג את גרסתו במהלך עדותו בבית משפט קמא. מכל מקום, בהתאם לעובדות המפורטות באישום הראשון, כפי שהוכחו בעדותו של הסוכן ובהקלטות שביצע הסוכן, המעשים המיוחסים למערער מגיעים כדי ניסיון. לאחר שהמערער והסוכן קשרו ביניהם וסיכמו אודות העסקה, נפגשו השניים על מנת לבצע את העסקה, ואז המערער הציע לסוכן לרכוש גם קוקאין וסוכם ביניהם כי ישוחחו מאוחר יותר. בכך חרג המערער משלב הקשר לשלב הניסיון. כשלעצמי, איני רואה חשיבות מיוחדת לסיווג המדוייק של העבירה, אם ניסיון או "רק" עבירה מוגמרת של קשירת קשר לביצוע עסקת סמים, באשר איני סבור כי יש בכך כדי להשפיע על מידת העונש.
4. בדומה, לעניין אישומים 2 ו-3, איני סבור כי בנסיבות העניין יש נפקות של ממש לסיווג, אם יש לראות את המערער "רק" כמתווך לפי סעיף 14 לפקודת הסמים או כסוחר או מבצע עסקה אחרת לפי הנוסח הרחב של סעיף 13 לפקודת הסמים. מכל מקום, החשוב לענייננו הוא, שבית משפט קמא ניתח את מעורבותו של המערער בכל אחד משני האישומים והגיע למסקנה המעוגנת בחומר הראיות, ולפיה הסם היה בשליטתו של המערער. העובדה שהיה אדם נוסף ששקל את הסמים והביא את הסמים ואף נטל אותם חזרה לאחר השקילה, אינה מאיינת את חלקו של המערער כמי שקיבל את הכסף והחליף את הסם תמורת כסף שאותו הותיר בכיסו.
לא נעלם מעיני כי בשתי העסקאות מושא אישומים 2 ו-3 דרש המערער מהסוכן סכומים נוספים כ"עמלה" או כ"רווח" עבורו. אך כפי שציין בית משפט קמא, אין הדבר מלמד שאכן הייתה כאן פעולת תיווך, ונראית לי מסקנת בית משפט קמא כי המערער ניסה "להוציא" יותר כסף מהסוכן. כפי שציין בית משפט קמא, המערער לא נראה מוסר את הכסף שקיבל למאן דהוא, והוא הותיר ברשותו את הכסף שקיבל מהסוכן.
אשר על כן, דין הערעור לגבי ההרשעה להידחות.
5. המערער מיקד את ערעורו לעניין העונש, בכך ששני הנאשמים האחרים נדונו בגין אותם מעשים לעונש קל בהרבה. אחד הנאשמים נדון ל-24 חודשי מאסר בפועל והשני ל-12 חודשי מאסר בפועל. המערער טען כי יש בכך כדי לפגוע בעקרון אחידות הענישה.
דין הטענה להידחות. ראשית, הנאשמים האחרים לא הורשעו בכל האישומים ובכל העבירות בהן הורשע המערער, שחלקו בפרשיות גדול יותר. אחד הנאשמים האחרים הורשע באישום הראשון באותן עבירות בהן הורשע המערער ובאישום השני הורשע כמסייע בלבד, והושתו עליו 24 חודשי מאסר. הנאשם השני הורשע כמסייע באישום השני בלבד והושתו עליו 12 חודשי מאסר בפועל. שנית, אין להקיש מהסדר טיעון על העונש הראוי. שלישית, בית המשפט התחשב בגזירת הדין בעונש שהושת על הנאשמים האחרים, ואף עמד על כך כי הם הורשעו אמנם בסיוע אך למעשה היו שותפים מלאים למערער.
לגופם של דברים, העונש שהושת על המערער אינו חורג מרף הענישה הנוהג בהתחשב גם בכמות הסמים בה מדובר, ואינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור. לכך יש להוסיף גם את עברו הפלילי של המערער הכולל הרשעה בעבירה של החזקת נשק שלא כדין והרשעה בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
6. סופו של דבר, שדין הערעור להדחות על כל חלקיו.
ניתן היום, י' באדר התשע"ה (1.3.2015).
המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14058800_E03.doc עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il