פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 5878/95

מאירוביץ אופמן נ. המוסד לביטוח לאומי

האם דחיית הודעה לצד שלישי בתביעה אחת מהווה מעשה בית דין בתביעת תחלוף מאוחרת של המוסד לביטוח לאומי.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 08/01/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 5878/95 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעשה בית דין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור האם דחיית הודעה לצד שלישי בתביעה אחת מהווה מעשה בית דין בתביעת תחלוף מאוחרת של המוסד לביטוח לאומי.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 5878/95

מאירוביץ אופמן נ. המוסד לביטוח לאומי

האם דחיית הודעה לצד שלישי בתביעה אחת מהווה מעשה בית דין בתביעת תחלוף מאוחרת של המוסד לביטוח לאומי.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

בית המשפט העליון דן בשאלה האם דחיית הודעה לצד שלישי בתביעה אחת מונעת מהנתבע לשלוח הודעה לצד שלישי בתביעה מאוחרת יותר שהגיש המוסד לביטוח לאומי נגדו. בית המשפט קבע כי תביעת המוסד לביטוח לאומי היא תביעת תחלוף נפרדת, ולכן דחיית ההודעה בהליך הראשון אינה מהווה 'מעשה בית דין' החוסם את הנתבע מלהתדיין מול הצד השלישי בתביעה החדשה. הערעור התקבל, פסק הדין המחוזי בוטל, והתיק הוחזר לדיון לגופו בערכאה הראשונה.

השלכות רוחב

הבהרת ההבחנה בין תביעות תחלוף של המוסד לביטוח לאומי לבין תביעות נזיקין רגילות לעניין תחולת דוקטרינת מעשה בית דין.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים ש' לוין, ט' שטרסברג-כהן, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מאירוביץ אופמן
  • סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ

נתבעים

  • המוסד לביטוח לאומי
  • שיכון עובדים בע"מ
  • אשדר חברה לבנייה בע"מ
  • מפעלים טרומיים אשטרום ירושלים בע"מ
  • וינקו יפת ושו"ת בע"מ
  • מרינסקי אפרים ד"ר
  • שמעוני רוני עפר חציבה ובינוי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • דחיית הודעה לצד שלישי בתביעה הראשונה אינה מהווה מעשה בית דין בתביעת המוסד לביטוח לאומי.
  • תביעת המוסד לביטוח לאומי היא תביעת תחלוף נפרדת המאפשרת למזיק לשלוח הודעה לצד שלישי מחדש.
טיעוני ההגנה
  • קיומו של מעשה בית דין עקב דחיית ההודעה לצד שלישי בהליך הקודם.
  • פטור מחבות מכוח הסכם בין המערערים לבין המזיק.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיים מעשה בית דין.
  • האם ההסכם בין הצדדים פוטר מחבות.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת.א. 94/93
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים

תגיות נושא

  • מעשה בית דין
  • תחלוף
  • ביטוח לאומי
  • הודעה לצד שלישי

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

5000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5878/95 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' אנגלרד המערערים: 1. מאירוביץ אופמן 2. סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נגד המשיבים: 1. המוסד לביטוח לאומי 2. שיכון עובדים בע"מ 3. אשדר חברה לבנייה בע"מ 4. מפעלים טרומיים אשטרום ירושלים בע"מ 5. וינקו יפת ושו"ת בע"מ 6. מרינסקי אפרים ד"ר 7. שמעוני רוני עפר חציבה ובינוי ערעור על פסק דין חלקי של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.6.95 בת.א. 94/93 שניתן על ידי כבוד השופט ע. קמא תאריך הישיבה: ט בטבת תשנ"ח (7.1.98) בשם המערערים: עו"ד ששון בשם המשיב 1: עו"ד בשם המשיב 2: עו"ד פאל בשם המשיבים 3-4: עו"ד כץ בשם המשיב 5: עו"ד שביט בשם המשיב 6: עו"ד הורוביץ בשם המשיב 7: עו"ד עוזי לוי פסק-דין נראה לנו שהשופט המלומד שגה בקבעו שדחיית הודעה לצד שלישי שנשלחה על ידי ה"מזיק" בתביעת הניזק כנגדו משמשת כמעשה בית דין גם לענין הודעה לצד שלישי שנשלחה על ידי אותו ה"מזיק" לאותו צד שלישי, בתביעת הביטוח הלאומי שהוגשה מאוחר יותר נגד ה"מזיק". תביעה זו, שהוגשה על ידי המוסד לביטוח לאומי על יסוד סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה1995-, לחיובו של המזיק על הגימלה ששילם או שהוא עתיד לשלם, אינה אלא תביעת תחלוף ששוברה בצדה: שהרי הניזק חייב לנכות את סכומי הגימלה מתביעתו כשם שהניזק עשה במקרה שלפנינו; מנגד רשאי המוסד לתבוע את ה"מזיק" בנפרד. ממילא רשאי המזיק לתבוע את הצד השלישי בתביעת המוסד נגדו. המערערים שלפנינו (שהם הצד השלישי) טענו לפנינו גם שמכח ההסכם שביניהם לבין ה"מזיק" בתביעה הראשונה הם פטורים מחבות גם בהודעה לצד שלישי בתובענה השניה. ענין זה לא נדון במפורש בפסק דינו של השופט המלומד, וזכותם של בעלי הדין שמורה להם (כיד ההתדיינות הטובה עליהם) להתדיין גם בענין זה לפני השופט המלומד, כשתידון ההודעה לצד שלישי לגופה, אם כי גם פה נראית לנו, לכאורה הפרשנות של המסמכים הרלבנטיים פשוטה למדי. אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומחזירים אליו את הענין על מנת שידון בו לגופו. כל אחד מהמשיבים (או קבוצת משיבים) המיוצגת על ידי פרקליט אחד, ישלם למערערים שכ"ט עו"ד 5,000.- ש"ח. ניתן היום ט בטבת תשנ"ח (7.1.98). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95058780.B01