פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 58712-08-25
לפני:
כבוד המשנה
לנשיא נעם סולברג
כבוד השופט
יחיאל כשר
כבוד השופטת
רות רונן
העותרים:
פלוני ו-49
אח'
נגד
המשיבים:
1. ראש המטה הכללי
2. מפקד חיל
האוויר
3. הפרקליטות
הצבאית הראשית
4. ראש
ממשלת ישראל
5. שר
הביטחון
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרים:
עו"ד גיורא
ארדינסט; עו"ד עמיחי וסרטיל;
נעם חפץ
בשם המשיבים:
עו"ד מוריה
פרימן; עו"ד גיא ורדי
פסק-דין
המשנה לנשיא נעם סולברג:
עניינה של העתירה, לדברי העותרים, ב"החלטות להדיח,
להשעות או להפסיק את זימונם של אנשי מילואים על רקע חתימתם על מכתב ערכי הקורא
להשבת החטופים – גם במחיר של הפסקת המלחמה". בעתירה התבקש צו על-תנאי, המורה למשיבים, בעיקרו של דבר, לבטל את "כל
ההחלטות, ההנחיות, ההנחיות או הפעולות להדחה, השעיה, הפסקת זימון או אפליה של אנשי
מילואים" בשל חתימתם על המכתב; ולהודיע לעותרים "ולכל
יתר המודחים והמושעים" כי באפשרותם לחזור
לשירות מילואים.
בתגובה
המקדמית הודגש, כי אמנם הוחלט שלא לזמן את העותרים לשירות מילואים בתקופה שלאחר
המכתב, בהתאם לשיקול דעתו הפיקודי של מפקד חיל
האוויר, אך זאת רק "באופן זמני", כך שאין מדובר בפעולות הדחה או השעיה.
על כל פנים, דוּוח כי נכון לעת הגשת התגובה, "בחלוף הזמן ולאור הירידה
בעצימות הלחימה", אין עוד "מניעה שהעותרים יזומנו לשירות מילואים"; וכי "עוד לפני הגשת העתירה ובהתאם
לשיקול הדעת הפיקודי של המפקדים", היו כבר אנשי
מילואים שחתמו על המכתב ונקראו לשירות מילואים. נטען
אפוא, כי העתירה אינה אקטואלית עוד, ודינה להימחק.
נוכח
האמור בתגובה, התבקשו העותרים להודיע אם עודם עומדים על עתירתם. ביום 16.12.2025,
הודיעו העותרים כי "אינם עומדים עוד על הכרעה בעתירה". 3 ימים לאחר מכן, דיווחו העותרים כי "התעורר חשש בדבר קיומו של
פער בין האמור בתגובת המשיבים לבין התנהלותם בשטח ביחס לעותרים", כך ש"חלק ממשרתי המילואים שביקשו לחזור לשירות, קיבלו מענה שתוכנו עומד
בניגוד לאמור בתגובה מטעם המשיבים". העותרים ביקשו
אפוא להגיש הודעת עדכון נוספת שבה יודיעו אם הם עומדים על העתירה; זאת, לאחר שיתאפשר להם להבהיר את התמונה
מול הגורמים הרלבנטיים אצל המשיבים.
ביום
16.2.2026, הודיעו העותרים כי "לנוכח ההצהרה הברורה של המשיבים, כאמור
לעיל, בשלב זה העותרים אינם עומדים על ההכרעה בעתירה". לצד זאת נטען, כי בעקבות התנהלותם של מפקדים מסוימים, שהמשיכו להימנע
מזימון חלק מהעותרים לשירות מילואים, נדרשו העותרים להוסיף ולהשקיע משאבים כדי
לוודא שהצהרת המשיבים מיושמת, כך ש"חלק מהעותרים הוזמנו לשירות רק לאחר פגישות
וחלופת מכתבים" שנוהלו באמצעות באי-כוחם. נטען אפוא, כי
יש לפסוק לזכותם הוצאות.
המשיבים,
מצדם, סבורים כי דין הבקשה לפסיקת הוצאות – להידחות. נטען, כי התשתית העובדתית
מלמדת כי "לא
ניתן לקבוע שהגשת העתירה הובילה לסעדים שהתבקשו בעתירה, וממילא [...] המשיבים
חולקים על מהות הסעדים שהתבקשו אל מול החלטתם הפיקודית [...] והטעמים ביסודה". אשר לטענת העותרים לגבי משאבים שהושקעו עקב הצורך לוודא כי המדיניות
שעליה הוצהר בתגובה המקדמית מיושמת, נטען כי מדובר בפניות נקודתיות, אשר נענו תוך פרק
זמן קצר ביותר.
אם
כן, משהעותרים אינם עומדים עוד על עתירתם, העתירה נמחקת בזאת.
אשר
לבקשה לפסיקת הוצאות, בהתחשב בעובדה שעוד לפני הגשת העתירה כבר זומנו אנשי מילואים שחתמו על המכתב לשירות, לא ניתן לומר כי הגשת
העתירה היא שהובילה לקבלת הסעדים שהתבקשו בה. עוד יש להביא בחשבון, כטענת המשיבים,
את העובדה שלא התקיים דיון בעתירה, ושהיא התייתרה זמן קצר לאחר הגשתה. לגבי טענת
העותרים בדבר משאבים שהושקעו בפניות שתכליתן לוודא כי המדיניות מיושמת בפועל, אלו
לא נעשו במסגרת ההתדיינות בעתירה עצמה, ולא הוברר אם, או כיצד, תרמה העתירה לכך
שהסוגיות הפרטניות שעלו בהן יבואו על פתרונן. בהתחשב בכלל האמור, לא נמצאה הצדקה
לפסיקת הוצאות.
ניתן היום, י"א
אייר תשפ"ו (28 אפריל 2026).
נעם סולברג
משנה לנשיא
יחיאל כשר
שופט
רות רונן
שופטת