לובה בר-קמא נ. גן נורדאו בע"מ- 30 אח'

2 1 בבית המשפט העליון ע"א 587/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערערת: לובה בר-קמא נ ג ד המשיבים: גן נורדאו בע"מ ו-30 אח' ערעור על החלטת המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב-יפו (כב' המפקחת הבכירה א' ארפי מוראי) בתיק 5/482/2022 מיום 5.7.2023 בשם המערערת: עו"ד יעל תותחני פסק-דין לפניי ערעור על החלטת המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין בתל אביב (א' ארפי מוראי; להלן: המפקחת) בתיק 5/482/2022 מיום 5.7.2023 שלא לפסול את עצמה מלדון בעניינה של המערערת. עניינו של ההליך נושא הערעור שלפניי בסכסוך הנוגע לביצוע עבודות בבית משותף לפי תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38). ההליך הוגש על ידי המשיבים, שהם בעלי זכויות ב-23 מתוך 25 דירות בבניין, נגד המערערת אשר מתנגדת לביצוע העבודות ובעלי זכויות באחת הדירות (אשר לא צורפו כמשיבים לערעור). כעולה מהחומר שהונח לפניי, בחודש פברואר 2023 הורתה המפקחת על הגשת סיכומי הצדדים. המשיבים הגישו סיכומים מטעמם, אך המערערת ביקשה לקבוע מועד דיון נוסף לשמיעת עדים מטעמה שלא התייצבו לאחד הדיונים. ביום 4.4.2023 נעתרה המפקחת לבקשת המערערת, ובהמשך לכך הגישה המערערת מספר בקשות נוספות לזימון עדים ולדחיית מועד הדיון. ביום 10.5.2023, יום לפני הדיון שנקבע, הגישה המערערת הודעת עדכון שלפיה "מרבית העדים מטעמה לא מתכוונים להתייצב לדיון" (נספח א' לערעור). עוד עולה מהחומר שלפניי כי ביום 6.3.2023 וביום 9.5.2023 הגישה המערערת לראש הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין שתי תלונות על המפקחת, ובהן טענות לגבי אופן ניהול ההליך בעניינה (נספחים ב' ו-ג' לערעור; להלן: התלונות). במהלך הדיון שהתקיים ביום 11.5.2023 הפנתה המפקחת מספר שאלות לבאת כוח המערערת בנוגע לאי-התייצבות עדים שזומנו מטעמה. באת כוח המערערת הפנתה להודעת העדכון שהגישה ביום האתמול, ובתגובה העירה המפקחת כי לפי סדרי הדין נדרשה המערערת לציין מהי סיבת אי ההתייצבות של כל עד. המפקחת ציינה כי התנהלות המערערת בהקשר זה – ובכלל זה האופן שבו נוסחה הודעת העדכון – "מראה על חוסר תום לב" (פרוטוקול הדיון מיום 11.5.2023, בעמ' 4, ש' 39), ובתגובה ביקשה באת כוח המערערת מהמפקחת "שגבירתי תדבר אליי בדרך ארץ ולא תצעק עליי ולא תאשים אותי בחוסר תום לב" (שם, ש' 41-40). בעקבות זאת מתועדת בפרוטוקול הערת המפקחת בזו הלשון: "על [באת כוח המערערת – ע' פ'] וכל המופיע באולם דיונים זה לומר אמת, אמת בלבד. [...] אתם לא מאפשרים להגיע לחקר האמת. בניגוד לטענת [באת כוח המערערת – ע' פ'] המפקחת אינה צועקת אלא מנהלת את הדיון בצורה עניינית ותכליתית בהינתן התנהלות [המערערת ובאת כוחה – ע' פ']" (שם, בעמ' 5, ש' 5-2). בהמשך הדיון מתועדים חילופי דברים בין המפקחת לבאת כוח המערערת בנוגע לתלונות, ובאת כוח המערערת טענה כי אין מקום לדון במסגרת זו בנושאים שפורטו באחת התלונות. בסמוך לאחר מכן ביקשה באת כוח המערערת כי המפקחת תפסול את עצמה (להלן: בקשת הפסלות), בטענה שהמפקחת אמרה כי אין אמת בתלונה האמורה והטיחה ביקורת בה ובמרשתה בהקשר זה. לטענתה, העובדה שהמפקחת העלתה את נושא התלונה מקימה כשלעצמה מראית עין של היעדר אובייקטיביות, והתנהלות המפקחת מלמדת על כך שהיא "מאד כועסת וחשה אולי פגועה" (שם, בעמ' 6, ש' 13). הדיון מיום 11.5.2023 הוסיף להתנהל מבלי שניתנה החלטה בבקשת הפסלות. ביום 14.5.2023 הגישה המערערת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון על בסיס רישום אשר, לפי הנטען, ערכה באת כוחה בנוגע לדברים שנאמרו במהלכו. ביום 22.5.2023 נתנה המפקחת החלטה שבה צוין כי טרם ההכרעה בבקשת הפסלות, המערערת נדרשת להבהיר האם הקליטה את הדיון מיום 11.5.2023 ולצרף תצהיר לתגובתה (להלן: ההחלטה מיום 22.5.2023). למחרת הגישה המערערת הודעה שבה טענה, בין היתר, כי במהלך הדיון המפקחת הפנתה לבאת כוחה מספר שאלות שהתבססו על עובדות שגויות; למשל, כך נטען, באת כוח המערערת נשאלה מדוע לא הגישה בקשה לדחיית הדיון, בעוד שבפועל הוגשו על ידה מספר בקשות דחייה. עוד טענה המערערת כי ההחלטה מיום 22.5.2023 ניתנה לפני שהוכרעה בקשת הפסלות, באופן שנוגד את הוראות הדין, וכי המפקחת התנתה את ההכרעה בבקשת הפסלות בהגשת תצהיר בנוגע להקלטת הדיון. נטען כי התנהלות זו מעידה שהמפקחת מושפעת מדעה קדומה בנוגע למערערת, באופן שמחזק את החשש למשוא פנים. לצד זאת הבהירה המערערת כי אין קשר בין בקשת הפסלות – שנסמכה על פרוטוקול הדיון מיום 11.5.2023 – לבין הבקשה לתיקון הפרוטוקול (סעיפים 12-11 להודעה מיום 23.5.2023). ביום 5.7.2023 דחתה המפקחת את בקשת הפסלות ואת הבקשה לתיקון הפרוטוקול. באשר לבקשת הפסלות, נקבע כי הגשת תלונות על מותב שיושב בדין לא מקימה עילה לפסילתו. המפקחת הוסיפה כי השאלות שהפנתה לבאת כוח המערערת נועדו לברר את בקשתה לקביעת מועד נוסף לשמיעת העדים, וכי אין בשאלות אלו כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים כלפי המערערת. עוד הבהירה המפקחת כי בירור המחלוקת בין הצדדים "נעשה וייעשה באופן ענייני, מקצועי, בהתאם למלוא הוראות הדין" (סעיף 44 להחלטה מיום 5.7.2023). באשר לבקשה לתיקון הפרוטוקול ציינה המפקחת כי ההחלטה מיום 22.5.2023 ניתנה בשים לב לריבוי הציטוטים בבקשה, לאורכם ולרמת פירוטם, וכי המערערת לא הגישה תגובה בהתאם לאמור בהחלטה. בנסיבות אלו, כך נקבע, "אין אלא להניח כי [המערערת – ע' פ'] הקליטה את הדיון" (שם, בסעיף 48). מכאן הערעור שלפניי, אשר התקבל לרישום ביום 18.1.2024 ובמסגרתו חוזרת המערערת, בעיקרם של דברים, על הטענות שפורטו בבקשת הפסלות. לטענת המערערת, המפקחת "ביזתה" את באת כוחה במהלך הדיון מיום 11.5.2023, הטילה ספק באמינותה וקבעה כי היא ומרשתה חסרות תום לב ולא אומרות אמת. עוד חוזרת המערערת על הטענה כי השאלות שהפנתה המפקחת לבאת כוחה התבססו על עובדות שגויות, והיא מדגישה כי המפקחת העלתה מיוזמתה את סוגיית התלונה ואף "חקרה" את באת כוחה בנושא. לבסוף מבהירה המערערת כי היא מכירה בכך שהגשת תלונות על המפקחת אינה מקימה כשלעצמה עילה לפסילתה, אך לשיטתה עילת הפסלות טמונה בהתנהלות המפקחת כלפיה וכלפי באת כוחה. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. כאמור בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), אמת המידה לפסילת מותב מלשבת בדין היא התקיימותן של נסיבות אשר מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצדו (ע"א 518/24 בר נ' אריאל, פסקה 6 (31.1.2024); ע"א 7910/23 עו"ד צמיר – מפרק שער הגבינות שיווק מזון בע"מ נ' קדרון ושות' רואי חשבון, פסקה 8 (4.1.2024); ע"א 7692/23 אקסיו מעטפת הון בע"מ נ' יהב מיטב בע"מ, פסקה 9 (7.12.2023)). איני סבור כי נסיבות כאמור מתקיימות בענייננו. כפי שנפסק בעבר, הבעת ביקורת מצד המותב על התנהלות בעל דין או עורך דין אינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות (ע"א 7038/22 שושן נ' פילדס, פסקה 10 (17.11.2022); ע"א 7702/20 טרסט חברה לביטוח בע"מ נ' הלוי, פסקה 8 (21.12.2020)). עיון באמירות המפקחת בהקשרן המלא, כפי שתועד בפרוטוקול הדיון, מעלה כי הביקורת שהביעה המפקחת התמקדה בקשיים בהתנהלות הדיונית של המערערת ובאת כוחה, ואין בה כדי להעיד על נעילת דעתה של המפקחת ביחס למערערת או לסוגיות שטעונות הכרעה במסגרת ההליך. הוא הדין בנוגע לחילופי הדברים בנוגע לתלונות שהוגשו על המפקחת. על כן, איני סבור כי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם הבעת ביקורת מצד המותב תצדיק את פסילתו (השוו: ע"א 667/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (5.2.2024); ע"א 2305/23 צברי נ' וטנמכר, פסקה 10 (14.8.2023); ע"א 5684/08 הלייל נ' מנהל מקרקעי ישראל –‏ המנהלה לקידום הבדואים בנגב, פסקה 10 (7.10.2008); ע"א 264/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 15 (31.1.2023); ולעניין הגשת תלונות על מותב ראו, בין היתר: ע"א 3767/11 נקר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פסקה 5 (14.6.2011)). טענת המערערת לשגיאות עובדתיות בהתבטאויות המפקחת ובשאלות ששאלה במהלך הדיון, אף היא אינה מקימה חשש ממשי למשוא פנים בנסיבות העניין (ראו והשוו: ע"א 5463/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 14 (18.10.2022); ע"א 3434/20 בן הרוש נ' שאקי, פסקה 6 (25.6.2020)). בשולי הדברים מצאתי לנכון להתייחס לטענת המערערת באשר למועד ההכרעה בבקשת הפסלות, אף שהמערערת לא העלתה סוגיה זו במישרין במסגרת הערעור. לפי הוראת סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט, על מותב שיושב בדין להכריע בבקשה לפסילתו "לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת". עם זאת, בנסיבות העניין סבורני כי העובדה שהמפקחת נתנה את ההחלטה מיום 22.5.2023 – שהיא החלטה טכנית בעיקרה – עובר להכרעה בבקשת הפסלות, אינה מקימה כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים שמצדיק את פסילתה (ראו והשוו: ע"א 8122/20 ליאב יזמות וניהול פרוייקטים בע"מ נ' תורג'מן, פסקה 11 (3.2.2021); ע"א 2310/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (9.7.2020); ע"א 5231/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 9 (12.9.2019)). באשר לתוכן ההחלטה מיום 22.5.2023 אציין כי מדובר בהחלטה דיונית שאינה מצדיקה כשלעצמה את פסילת המפקחת, וכי הדרך להשיג על החלטה זו היא במסגרת הליכי ערעור שקבועים בדין (ע"א 1168/23 חוות מוריה בע"מ נ' פוטירו גן פו בע"מ, פסקה 12 (15.3.2023); ע"א 984/22 פלוני נ' הגלריה בברנר בע"מ, פסקה 14 (13.4.2022)). הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י' באדר א התשפ"ד (‏19.2.2024). מ"מ הנשיא _________________________ 24005870_M02.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1