פלוני נ. ד"ר עופר תדמור

פסק-דין בתיק רע"א 587/15 בבית המשפט העליון רע"א 587/15 לפני: כבוד השופט צ' זילברטל המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. ד"ר עופר תדמור 2. קופת חולים מאוחדת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 17693-11-09 שניתנה ביום 18.1.2015 על ידי כב' השופטת רבקה פוקס בשם המבקשים: בשם המשיבים: עו"ד עמוס גבעון עו"ד לאון לופט פסק-דין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' פוקס) מיום 18.1.2015, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לפסילת חוות דעתה של מומחית בתחום נוירולוגית ילדים (להלן: המומחית). 1. בבית המשפט המחוזי בחיפה מתבררת תביעת המבקש 1 (להלן: המבקש) והוריו, המבקשים 2 ו-3, בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, בשל רשלנות המשיבים. לאחר שהצדדים הגישו חוות דעת מטעמם, מינה בית משפט קמא מומחית מטעמו בתחום נוירולוגית ילדים. מסיבות שלא הובררו עד תום, המבקשים לא התייצבו במועד שנקבע לבדיקת המבקש על-ידי המומחית. למחרת היום (4.1.2014) שגרה המומחית את חוות דעתה, אשר התבססה על המסמכים הרפואיים בעניינו של המבקש, שבה נאמר כי למבקש לא נותרה נכות. בא כוח המבקשים זימן את המומחית לחקירה שהתקיימה ביום 2.10.2014. כעולה מפרוטוקול הדיון (שלא צורף במלואו לבקשה), במהלך חקירת המומחית ביקש בא-כוח המבקשים לפסול את חוות דעתה מהטעם שחוות הדעת (שבה, כאמור, נאמר כי למבקש לא נותרה נכות), נערכה בלי שהמבקש נבדק. בית משפט קמא דחה את הבקשה על אתר, בין היתר, נוכח השיהוי בהגשתה. עם זאת, ציין בית המשפט כי סוגיית אופן עריכת חוות הדעת תיבחן במסגרת פסק הדין. 2. ביום 6.11.2014, כחודש לאחר חקירת המומחית, הגישו המבקשים בקשה נוספת לפסילת חוות דעתה של המומחית וזאת בעיקר מהטעמים שעמדו ביסוד בקשתם הראשונה. מתצהיר המבקשת 2 שצורף לבקשה עלה, כי ביום 31.1.2014 התייצבו המבקשים במרפאת המומחית, לטענתם מתוך מחשבה שזה המועד שנקבע מלכתחילה לבדיקת המבקש. המומחית בדקה את המבקש, אך מצאה כי אין בבדיקה זו כדי לשנות מחוות דעתה מיום 4.1.2014 והודעה על כך נמסרה לבא כוח המבקשים. כלומר, כשלושה שבועות לאחר שהוגשה חוות דעת המומחית, המבקש נבדק על-ידה, אך הדבר לא הביא לשינוי במסקנותיה. עובדת בדיקתו של המבקש על-ידי המומחית לא הובאה לידיעתו של בית משפט על-ידי המבקשים או על-ידי המומחית, ולטענת באי- כוח המשיבים הדבר גם לא נמסר להם. מעיון בפרוטוקול חקירת המומחית עולה, כי נושא הבדיקה לא עלה במהלכה, בוודאי לא במפורש ובצורה ברורה. 3. בהחלטתו מיום 18.1.2015 דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשים לפסול את חוות דעתה של המומחית. הוסבר, כי הלכה למעשה, השאלה המתעוררת בבקשה היא האם טענות המבקשים כלפי חוות דעת המומחית הן "טענות שעניינם[ן] בסוגיה של קבילות חוות הדעת להבדיל ממשקל שיש ליתן לחוות הדעת". בית משפט קמא סבר, כי טיב ההשגות שמעלים המבקשים והעובדה כי חוות הדעת כבר הוגשה והמומחית אף נחקרה אליה, מובילים למסקנה כי יש לדחות את הבקשה ו"לקבל" את חוות הדעת. לצד זאת ציין בית משפט קמא, כי השגות המבקשים יישקלו במסגרת פסק הדין "שם אדרש לשאלה האם ניתן להתבסס על חוות הדעת המומחית או שמא יש לקבוע כי משקלה נמוך". לסיום, מצא בית משפט קמא להעיר כי "תקלות רבות היו נמנעות, לו התובעים [המבקשים - צ.ז.] היו מדווחים לבית המשפט על הדין ודברים שהיה להם עם המומחית, כמו גם לצד השני". כלפי החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. 4. בבקשה טוענים המבקשים כי שגה בית משפט קמא בקבעו, כי אין מקום לפסול את חוות הדעת חרף הפגמים שנפלו בה. בין היתר, טוענים המבקשים, כי המומחית כלל לא טרחה לבדוק מדוע המבקש לא התייצב לבדיקה במועד ומיהרה לגבש את עמדתה ולכתוב את חוות הדעת. עוד טוענים המבקשים, כי חקירת המומחית העלתה שחוות דעתה מבוססת על דעות קדומות ומבטאת חוסר הבנה של תקנות המוסד לביטוח לאומי. המבקשים מצביעים גם על פגמים שנפלו לטענתם בהתנהלותה של המומחית - כך למשל, נאמר שהמומחית לא חשפה שהממונה עליה בעבודתה הוא המומחה מטעם הנתבעים וכי היא נוהגת לתת חוות דעת מטעם מוסדות נתבעים. כן נאמר שבחקירתה מסרה המומחית מידע שגוי ביחס לחוות דעת שמסרה בעבר. 5. המשיבים טוענים כי דין הבקשה להידחות. תחילה טוענים המשיבים כי דין הבקשה להידחות בשל חוסר תום הלב שהפגינו המבקשים אשר לא יידעו את המשיבים או את בית המשפט - במשך קרוב לשנה - כי המבקש נבדק בסופו של דבר על-ידי המומחית, ואף לא חקרו את המומחית בעניין זה. נאמר, כי חוסר תום הלב של המבקשים בא לידי ביטוי גם בכך שלמרות האמור לעיל, הם שבו ובקשו את פסילת חוות דעת המומחית מאחר שנערכה בלי בדיקת המבקש, זאת כשידוע להם שהמבקש נבדק ושהמומחית מצאה שאין בכך לשנות ממסקנותיה. עוד נטען, כי לא עלה בידי המבקשים להצביע על עילות אחרות שבגינן יש לפסול את חוות הדעת. דיון והכרעה 6. לאחר העיון באתי לכלל מסקנה כי יש לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל, במובן זה שבקשת המבקשים לפסילת חוות הדעת תשוב ותידון על-ידי בית משפט קמא ותינתן בה החלטה לגופן של הטענות. רבות נכתב בפסיקתו של בית משפט זה על ההסדר המאפשר לבית המשפט למנות מומחה מטעמו (תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). כך ראתה הפסיקה במומחה מטעם בית המשפט כ"ידו הארוכה של בית המשפט" (ע"א 916/05 כדר נ' הרישנו (28.11.2007)), המסייע "הן לבית המשפט הן לצדדים להגיע לפתרון הסכסוך באופן יעיל יותר" (ע"א 4330/07 מוזס נ' מדינת ישראל (5.3.2009)), שכן מדובר במומחה בלתי תלוי "שבית המשפט יוכל להיעזר בו לצורך הכרעה בין עמדות המומחים 'מטעם'" (רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין נ' מרכז רפואי רבין נ' עזבון המנוח אייזנבך (8.5.2012)). כלומר, במצב הדברים הרגיל, על הצדדים לצרף לכתבי טענותיהם חוות דעת של מומחים מטעמם כדי להוכיח עניין שברפואה. עם זאת, בית המשפט יכול להחליט על מינוי מומחה מטעמו אם הוא מוצא, למשל, כי הדבר יסייע לו להכריע בין עמדות קוטביות שהציגו מומחים מטעם הצדדים או שיהיה בכך לייעל את בירור התביעה. 7. גם בענייננו, בהחלטה מיום 20.1.2013 הורה בית משפט קמא על מינוי מומחה מטעמו בתחום נוירולוגית ילדים על מנת שיחווה דעתו בשאלה "האם נותרה לתובע [המבקש - צ.ז.] נכות כתוצאה מהאירוע מושא התביעה". כלומר, בית משפט קמא סבר כי לצורך בירור התביעה תהיה תועלת בכך שימונה מומחה מטעם בית המשפט שיחווה דעתו בשאלה אם נותרה למבקש נכות, ואם כן, באיזה שיעור. עם זאת, ועל אף האמור לעיל בדבר הטעמים העומדים ביסוד מינויו של מומחה מטעם בית המשפט, בית משפט קמא קבע כי יכריע בהשגות שהעלו המבקשים ביחס לחוות הדעת של המומחית מטעמו רק בשלב פסק הדין. מהלך זה מוקשה בעיניי. הערכאה המבררת סברה מלכתחילה כי מינויו של מומחה מטעם בית המשפט יסייע בידה בבירור התביעה. משהועלו השגות לגבי חוות הדעת שניתנה על-ידי המומחה מטעם בית המשפט, נוצר סיכון שבסופו של יום בית המשפט לא יוכל לעשות שימוש בחוות הדעת, שמלכתחילה נמצא שהיא נחוצה לצורך בירור התביעה. במצב דברים זה, ראוי להכריע בהשגות שמועלות כלפי המומחה בסמוך לאחר הגשתן, שכן דחיית ההכרעה עלולה להכשיל את המהלך שעמד ביסוד מינוי המומחה מטעם בית המשפט. אם, למשל, יימצא כי בחוות הדעת או באופן עריכתה נפלו פגמים שאינם מאפשרים להסתמך עליה וליתן לה משקל, הרי שהדבר עלול להקשות על בית המשפט בבואו להכריע בתביעה, שכן ההחלטה על מינוי מומחה מטעמו מלמדת כי מלכתחילה נמצא שהדבר נחוץ לו לשם בירור והכרעת התביעה. 8. סיכומם של דברים, במצב דברים בו הערכאה המבררת ממנה מומחה מטעמה בגדר הסמכות הנתונה לה בתקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, ובמהלך המשפט מעורר מי מהצדדים השגות וטענות באשר לחוות הדעת או באשר למומחה, ראוי לדון בהשגות אלה לגופן ולהכריע בהן בסמוך לאחר שהועלו, ולא לדחות את ההכרעה בהן לשלב מתן פסק הדין. זאת מהטעם שדחיית ההכרעה עלולה להציב את הערכאה המבררת, במידה מסוימת, אל מול שוקת שבורה, שהרי המומחה מטעם בית המשפט מונה כדי לסייע לו להכריע במחלוקות (ויובהר, המומחה מסייע לבית המשפט, אשר אינו מתפרק משיקול דעתו עם מינוי המומחה). אם יימצא שלא ניתן להסתייע בחוות דעתו של המומחה, מטעם זה או אחר, עלול בית המשפט למצוא עצמו בנקודת ההתחלה שהביאה אותו למנות את המומחה מלכתחילה, מה שיצדיק מינוי מומחה חלופי או נוסף. החלטה על כך ראוי לה שתתקבל בטרם הסתיימה שמיעת העדים והמומחים, שהרי אם בית המשפט יגיע למסקנה זו רק בשלב כתיבת פסק הדין עלולה להיגרם תקלה. 9. בנסיבות אלה סבורני, כי דין הערעור להתקבל במובן זה שבית משפט קמא ישוב וידון בבקשת המבקשים לפסילת חוות הדעת. בית המשפט יכריע בבקשה לגופה, תוך שיתייחס, בין היתר, לעניינים הבאים: לעמדת המומחית, כפי שהוצגה בפרוטוקול הדיון מיום 2.10.2014, לפיה ככלל יש מקום לערוך בדיקה בטרם כתיבת חוות דעת (ראו עמ' 22 לפרוטוקול); מהי משמעות העובדה שחוות הדעת גובשה ונערכה ללא בדיקת המבקש על-אף שבדיקה כזו, ככלל, דרושה; כיצד יש להתייחס למסקנה אליה הגיעה המומחית לאחר בדיקתו, כשחוות הדעת גובשה עוד קודם לכן, והאם אין בכך מצב של "נעילת דעתו של המומחה". 10. לבסוף, אבקש להצטרף להערתו של בית משפט קמא ביחס להתנהלות המבקשים אשר לא טרחו ליידע את בא כוח המשיבים או את בית המשפט על כך שהמבקש נבדק בסופו של יום על-ידי המומחית, וזאת גם כאשר התברר בדיון שנתון זה אינו ידוע לבית משפט ולבא כוח המשיבים. אכן, ניתן היה לחסוך זמן ותקלות אילו הדברים היו נמסרים במועד. ועוד אוסיף על הערת בית משפט קמא, כי אני סבור שגם על המומחית מטעם בית המשפט מוטלת אחריות מסוימת להבהיר את התמונה העובדתית כאשר על פני הדברים נראה שהיא אינה ידועה במלואה לבית המשפט. 11. סוף דבר, הערעור מתקבל כמפורט בפסקה 9 שלעיל. בנסיבות, לא יפסקו הוצאות לטובת המבקשים. ניתן היום, ‏י"ג בניסן התשע"ה (‏2.4.2015). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15005870_L03.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il