עדנן מחמד ג'אבר דבאבסה ואח' נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5866/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופט י' כשר העותרים: 1. עדנן מחמד ג'אבר דבאבסה 2. עלי מחמד ג'אבר דבאבסה 3. עאמר עלי מחמד דבאבסה נ ג ד המשיבים: 1. המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית 2. ראש המינהל האזרחי בגדה המערבית 3. מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 4. ועדת המשנה לפיקוח בגדה המערבית עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד צבי אבני פסק-דין השופט ח' כבוב: עתירה למתן צו על-תנאי "בשל היות המבנים מושא עתירה זו חשופים לסכנת הריסה לאחר יום 6.9.22, עקב מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי [...] בעת"מ 18615-08-22 ג'אבר דבאבסה ואח' נגד המפקד הצבאי ואח' מיום 22.8.22 [...] אשר [מחק] את העתירה מחוסר סמכות [והאריך] את הצו הארעי המונע את ההריסה עד יום 6.9.22". ייאמר מיד, כי על אף המועד בו ניתן פסק דינו בית המשפט המחוזי, ומסגרת הזמנים שנקבעה בו לעניין הצו הארעי, העתירה הוגשה ב"דקה ה-90", בבוקר יום 06.09.2022. ברישא העתירה נתבקש צו על-תנאי "המורה למפקד הצבאי, המשיב מס' 1, לבוא וליתן טעם, מדוע לא יבטל את החלטתו הדוחה את בקשת העותרים למתן רשות לתכנן עבור מבניהם הנכללים בתחומה של התכנית המפורטת שהגישו (ואשר נדחתה מסיבת העדר אישורו לתכנן) ולחילופין מדוע לא יחריג את מבניהם הנ"ל מתחומו של שטח האש כמופיע בחלופה השניה של בקשתם הנ"ל ובהעדר טעם טוב, לאחר קבלת תגובת הצדדים, מתבקש בית המשפט הנכבד להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט, המחייב את המשיב מס' 1 לבטל את החלטתו הנ"ל וליתן רשות לתכנן עבור מבנים אלה, או יחריג אותם משטח האש". על-פי האמור בה, העתירה שלפנינו "תוקפת החלטה של המפקד הצבאי בעניין מתן רשות לתכנן ולחילופין להחרגה משטח אש". מעיון בעתירה ובעיקר בנספחיה, עולה כי האמור מתייחס להחלטת המפקד הצבאי לאזור מיום 21.07.2022, בגדרה נדחתה בקשה להחרגת מקבץ בנייה בלתי חוקית "ח'לת א-דבע" משטח אש 918 (להלן: ההחלטה או החלטת המפקד הצבאי). לטענת העותרים "החלטת המפקד הצבאי ניתנה בהעדר סבירות, בניגוד לחובת ההנמקה החלה עליו ככל רשות מנהלית ישראלית [...] היה על המפקד הצבאי ליתן טעם טוב, מפורט ומנומק לדחיית בקשתם חלף ההחלטה שהוציא כלאחר יד תוך התעלמותו ממרבית טיעוניהם". אחר דברים אלה פירטו העותרים מספר הליכים בהם נקטו עד כה, ואת הצעדים שיזמו אחר ההליכים האמורים, בכל הנוגע לתכנון עבור הבינוי שלהם בשטח האש או למצער להחרגת הבינוי משטח האש. בנוסף טענו כי "הצביעו" על משוא פנים בהחלטת המפקד הצבאי בעניינם, לנוכח אפליה, בדמות מתן אפשרות למגורי ישראלים בשטח האש, וכן לנוכח "הדוגמאות שהביאו לחובת העדר משוא הפנים, [ו]את הנכונות לגרוע שטח משטח אש 906 ממזרח לכוכב השחר כדי להכשיר את מאחז מצפה כרמים". אשר על כן, לשיטתם, המשיבים פעלו בחוסר תום לב מקום בו נאמר לעותרים להגיש בקשה למתן רשות לתכנן, אך מיד לאחר שעשו כן – המפקד הצבאי, שאישורו לשם תכנון בתוך שטח האש נדרש, דחה את הבקשה. לסיכום הוטעם כי "היה על המפקד הצבאי ליתן טעם טוב, מפורט ומנומק לדחיית בקשתם חלף ההחלטה שהוציא כלאחר יד תוך התעלמותו ממרבית טיעוניהם. יושם אל לב כי המפקד הצבאי לא התייחס כלל לחלופה הראשונה, מתן רשות לתכנן עבור הבינוי של העותרים. [....] שלילת הרשות לתכנן מראש אינה סבירה ואינה מידתית". הנה כי כן, בפי העותרים שתי טענות: האחת, ביחס להיקף וטיב ההנמקה של ההחלטה, והשנייה ביחס ל"סבירותה". לאחר עיון, ומבלי להקל ראש במשמעות הדברים, נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבותנו; ונבאר. ראשית, לא מצאנו לקבל את טענות העותרים נגד היקף וטיב הנמקת ההחלטה. בניגוד לטענתם, המדובר בהחלטה עניינית ומנומקת כדבעי, שנותנת מענה לפנייתם. בתוך כך, ההחלטה עומדת הן על המצב העובדתי הן על המצב המשפטי, בשים לב לפסיקת בית משפט זה, ביחס לשטח אש 918. לא זו אף זו, ההחלטה מתייחסת באופן מפורש למקבץ מושא העתירה, ומסבירה את שיקולי וטעמי המפקד הצבאי, בהחלטתו. מפאת חשיבות הדברים אביא את עיקרי ההחלטה, כלשונה: "2. בראשית הדברים, נבקש לציין כי בקשת ההחרגה נסמכת על תשתית נורמטיבית לא עדכנית, משאינה מתייחסת לפסק הדין העקרוני הנוגע לשטח האש, בג"ץ 413/13 אבו עראם נ' שר הביטחון, בו נקבע כי לא היו מגורי קבע בתחום שטח האש עובר לסגירתו לראשונה בשנת 1980. משכך, מקל וחומר שגם מרשך, שנכלל על העותרים בעתירה, אינו תושב קבע בשטח האש. 3. חרף האמור, בקשת ההחרגה הועברה לבחינת הגורמים הרלוונטיים בפיקוד המרכז אגב ההליכים בעת"מ 39018-06-22 דבאבסה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית. לאחר בחינת בקשתך ושקילת הטענות שהועלו בה, החליט המפקד הצבאי לדחות את הבקשה, כפי שיפורט להלן. 4. שטח אש 918 הוא שטח אש חיוני, הנחוץ לאימוני כוחות צה"ל, בפרט בכל הנוגע לאימונים באמצעות ירי חי, ולא ניתן למצוא לו חלופה במיקום אחר או בשטח אש קיים. זאת, בשים לב לצרכי האימונים הנרחבים של צה"ל, הנגזרים מאתגרי הביטחון הקיימים של מדינת ישראל, וכן בשים לב למאפייניו הייחודיים של שטח האש. בהקשר זה חשוב לציין כי מיקומו של מקבץ המבנים מושא העתירה ח'רבת א דבע, במרכז שטח האש, פוגע בצורה משמעותית ביכולת כוחות צה"ל לקיים אימון רציף ואפקטיבי בשטח האש, ומסכן את השוהים בו[.] 5. למען ההמחשה בדבר חיוניותו של שטח האש ושל השטח עליו מצוי המקבץ מושא פנייתך לאימונים עבור כוחות צה"ל, נציין כי בימים אלו ממש מתקיים אימון באש חיה בשטח האש, וקיומו של המקבץ במקום מצר את צעדיהם של הכוחות המתאמנים באופן ניכר ומקשה על שימוש אפקטיבי בשטח האימונים. 6. לאור זאת, כאמור, החליט המפקד הצבאי לדחות את בקשתך להחרגת מקבץ הבניה מתחומי שטח האש.". סיכומו של דבר הוא, כי העותרים לא הוכיחו כל עילה להתערבותנו בהחלטה, מפאת היעדר הנמקה מספקת. ויוער, כפי שהעותרים מציינים בעצמם, כי היקף וטיב ההנמקה משתנים ומותאמים ממקרה למקרה; ובמקרה דנן אין כל טעם לפגם בהחלטה, בקשר עם הנמקתה. שנית, אשר לטענות בדבר "אי סבירות ההחלטה", סבורני כי דינה להידחות על אתר, משהיא אינה עומדת – ולו בקירוב – ברף הנדרש לשם התערבותנו, החריגה, בשיקול הדעת הרחב המסור לגורמי הביטחון. זאת, לבטח לאחר שניתן פסק הדין בבג"ץ 413/13 אבו עראם נ' שר הביטחון (04.05.2022), והדברים נאמרים מבלי שנעלמה מעיני העובדה כי בקשה לדיון נוסף בפסק דין זה, עודנה תלויה ועומדת (דנג"ץ 4144/22). כפי שציינתי בהקשר אחר: "בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתן של רשויות שלטוניות מוסמכות בשיקול דעתו-שלו, וזאת משום שאין זה תפקידו של בית המשפט לבקר את תבונתה של ההחלטה המנהלית אלא את חוקיותה" (בג"ץ 1053/21 עיריית רהט נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פסקה 18 (08.06.2022)). וכל זאת נאמר אך בשים לב לטיעוני העותרים, ומבלי להידרש למחלוקת שנִיטְּשָׁה בפסיקת בית משפט זה בקשר ל"עילת הסבירות", שאין זו המסגרת לשוב ולדון בה (ראו מהעת האחרונה: בג"ץ 8076/21 ועדת השופטים להענקת פרס ישראל לשנת תשפ"א בתחום חקר מדעי המחשב נ' שרת החינוך, פסקה 8 לחוות דעתו של חברי, השופט נ' סולברג ופסקאות 52-51 לחוות דעתה של השופטת י' וילנר (29.03.2022)). העתירה נדחית אפוא. בשים לב למשמעות הדברים, המשיבים ימנעו מהריסת המבנים מושא העתירה עד ליום 29.09.2022, וזאת כדי לאפשר לעותרים שהות להתארגנות. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב באלול התשפ"ב (‏8.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22058660_C03.docx אל מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il