פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 5862/02

שמעון שיין נ. פרקליט מחוז י-ם

העותר ביקש מבית המשפט להורות למשיב לנמק את החלטתו שלא להעמיד אדם לדין, לאחר שלא פעל בהתאם להליכי הערר הקבועים בחוק.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 11/08/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 5862/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סדר הדין הפלילי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש מבית המשפט להורות למשיב לנמק את החלטתו שלא להעמיד אדם לדין, לאחר שלא פעל בהתאם להליכי הערר הקבועים בחוק.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 5862/02

שמעון שיין נ. פרקליט מחוז י-ם

העותר ביקש מבית המשפט להורות למשיב לנמק את החלטתו שלא להעמיד אדם לדין, לאחר שלא פעל בהתאם להליכי הערר הקבועים בחוק.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת פרקליט מחוז ירושלים שלא להעמיד לדין אדם בשם כפיר דדון בגין תלונה שהגיש העותר. הפרקליטות הודיעה לעותר כי החליטה לסגור את התיק מחוסר אשמה והסבירה לו כי עליו להגיש ערר על החלטה זו באמצעות הפרקליטות עצמה, בהתאם לסעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי. העותר בחר להתעלם מהנחיה זו ופנה ישירות לפרקליטת המדינה, ולאחר מכן לשר המשפטים, במקום לפעול לפי הנוהל הקבוע בחוק. בית המשפט העליון קבע כי מאחר שהעותר לא מיצה את ההליכים הקבועים בחוק ולא הגיש את הערר כנדרש, אין מקום לדון בעתירה והיא נדחתה על הסף.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' מצא, ד' דורנר, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • שמעון שיין

נתבעים

  • פרקליט מחוז ירושלים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר לא הגיש את הערר בהתאם לסעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע כי יש להגיש את הערר באמצעות התובע שהחליט שלא להעמיד לדין.
  • העותר הונחה על ידי המשיב ועל ידי לשכת פרקליטת המדינה לגבי הדרך הנכונה להגשת הערר אך בחר להתעלם מכך.
טיעוני ההגנה
  • העותר טען כנגד החלטת המשיב שלא להעמיד לדין את כפיר דדון בגין השמדת מסמך מתיק בית משפט.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר פעל בהתאם להוראות החוק להגשת ערר על החלטת תובע.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • סעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982
  • מכתב המשיב לעותר מיום 28.4.02
  • תגובת לשכת פרקליטת המדינה מיום 6.6.02

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5862/02 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר בוד השופטת ד' ביניש העותר: שמעון שיין נגד המשיב: פרקליט מחוז ירושלים עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין זוהי עתירה המופנית כנגד החלטתו של המשיב שלא להעמיד לדין אדם בשם כפיר דדון (להלן: דדון) בעקבות התלונה שהוגשה נגדו על-ידי העותר ביום 28.11.01. העותר מבקש כי בית המשפט יורה למשיב לנמק מדוע החליט שלא להעמיד לדין את דדון. עניינה של העתירה בתלונה שהגיש העותר נגד דדון, ובה נטען כי דדון הוציא מסמך מתיק בית משפט והשמידו. בתחילה החליטה המשטרה שלא לחקור בעניין, אך עקב תלונות העותר, שהופנו ליחידה לתלונות הציבור, החקירה הושלמה, וחומר החקירה הועבר לפרקליטות מחוז ירושלים. בתאריך 28.4.02 פנה המשיב במכתב לעותר והודיעו כי חומר החקירה בעניין תלונתו הגיע לידיו, והוא החליט שלא להעמיד את דדון לדין בשל חוסר אשמה. המשיב ציין במכתבו כי העותר רשאי לערור על החלטה זו בפני פרקליטת המדינה. המשיב אף הנחה את העותר לגבי דרך הגשת הערר, והורה לו להגיש את הערר באמצעותו, וזאת תוך 30 יום. למרות הבהירות שבה מנוסח מכתב המשיב, בחר העותר להפנות את עררו ישירות לפרקליטת המדינה. בתאריך 6.6.02 נשלחה לעותר תגובה מלשכת פרקליטת המדינה, ובה הובהר לו כי על-פי סעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, עליו להגיש את הערר באמצעות התובע שהחליט שלא להעמיד לדין את האדם נגדו הוגשה התלונה. העותר התבקש לפנות למשיב ולהגיש באמצעותו את הערר. למרות האמור בתגובת לשכת פרקליטת המדינה בחר העותר לפנות לשר המשפטים, ולאחר קבלת התגובה מלשכת השר פנה לבית משפט זה בעתירה שלפנינו. סעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, קובע כך: "הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, תוך שלושים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי סעיף 63, אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר כאמור בסעיף 64 להאריך את המועד להגשת הערר". סעיף זה קובע באופן מפורש כי ערר על החלטת תובע שלא להעמיד לדין, יוגש באמצעות אותו תובע. העותר הופנה לסעיף זה הן על-ידי המשיב, והן על-ידי לשכת פרקליטת המדינה. למרות האמור בחר העותר לפנות בדרכים אחרות, ושלא בהתאם לנוהל שנקבע בחוק. מכיוון שההליכים הקבועים בחוק לא קוימו על-ידי העותר, לא נידון עררו בידי הגורם המוסמך ודין העתירה להידחות על הסף. אשר על כן העתירה נדחית. ניתן היום, ג' באלול התשס"ב (11.8.2002). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 02058620.N01 /צש נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il