פלוני נ. פלוני

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 5857-03-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערת: פלונית נגד המשיב: פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום בנתניה בת"א 63670-11-21 מיום 7.2.2025 שניתנה על ידי כב' השופט נועם רף בשם המערערת: בעצמה פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' השופט נ' רף) מיום 7.2.2025 בת"א 63670-11-21, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. עניינו של ההליך נושא הערעור דנן בתביעה כספית שהגיש המשיב נגד המערערת בגין הפרת הסכם שנכרת לטענתו בין הצדדים בעניין שיווק מגרשים לרכישה. יצוין כבר עתה כי מדובר בבקשתה השלישית של המערערת לפסול את המותב מלשבת בדין. בקשתה הראשונה הוגשה ביום 24.10.2022 ונדחתה על ידי המותב; בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת המותב נדחתה (בש"א 8128/22 בכר נ' שטרית (6.12.2022)). הבקשה השנייה הוגשה ביום 14.12.2022 ונדחתה גם כן; ערעור שהגישה המערערת נדחה על ידי בית משפט זה (ע"א 401/23 בכר נ' שטרית (7.3.2023)). 2. הערעור שלפניי נוגע למספר החלטות שניתנו על ידי המותב, ואזכיר אותן בתמצית: (-) ביום 7.6.2023 המותב נעתר לבקשת המערערת לדחות את מועד דיון קדם המשפט שהיה קבוע ליום המחרת בשל מצבה הרפואי והמסמכים שצירפה לבקשתה, אולם הורה למערערת להמציא "חוות דעת רפואית ערוכה כדין על כך שאין באפשרותה להתייצב לדין בבית המשפט". (-) ביום 7.11.2024 נעתר המותב לבקשת באת כוח המערערת והורה על שחרורה מייצוג לאחר שהודיעה "על פיטוריה מייצוג [המערערת] שבנדון עקב מחלוקות שלא ניתנות לגישור". (-) ביום 16.12.2024 דחה המותב את בקשת המערערת לדחיית מועד דיון ההוכחות, תוך שצוין כי "למען יובהרו הדברים, הבקשה אינה בגדר בקשת דחייה בלבד כלשון כותרתה, אלא בקשה שעניינה גם בקשה לעיכוב הליכים, טענות בנוגע לעדות עדים ופעם נוספת טענות לגופם של דברים בנוגע למהות ההליך והאופן בו יתנהל"; כי המותב אינו דן במישור היחסים שבין המערערת ובאת כוחה שביקשה להשתחרר מייצוגה; כי אי יכולתו של אחד מעדי המערערת להתייצב לדיון ההוכחות לא מהווה עילה לדחיית דיון ההוכחות בכללותו וכי ניתן יהיה לשמוע את עדותו במועד אחר; כי אין מקום להורות על עיכוב הליכים בשל הליך אחר שנקטה המערערת שנים לאחר שהוגש ההליך דנן (ת"א 13319-05-24) ומדובר בשימוש לרעה של המערערת בהליכי משפט; כי המערערת "אינה יכולה להכתיב לבית המשפט כיצד לנהל את ההליך ובאלו סוגיות עליו לדון"; וכי ככל שקיימת טענה לניגוד עניינים של עדים, המערערת רשאית לחקור אותם על כך ובית המשפט יכריע בהתאם להתרשמותו אולם אין בכך "כדי להביא לדחיית דיון או כל סעד אחר בנוגע לעדים". המותב הטיל על המערערת הוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בסך 1,500 ש"ח. (-) ביום 16.1.2025 דחה המותב את בקשת המערערת לדחות את מועד דיון ההוכחות משום שהמועד נקבע זמן רב קודם לכן; דחיית הדיון תוביל לעינוי דין של המשיב אשר תביעתו מתנהלת מסוף שנת 2021; וחילופי ייצוג של המערערת לא מהווים עילה לדחיית דיון. (-) ביום 19.1.2025 נעתר המותב לבקשת הלשכה לסיוע משפטי והורה על שחרורה מייצוג המערערת. 3. ביום 19.1.2025 הגישה המערערת בקשה שלישית לפסילת המותב, שבה נטען, בין היתר, כי החלטת המותב מיום 19.1.2025 המאשרת את שחרור הלשכה לסיוע משפטי מייצוגה של המערערת שניתנה בסמוך למועד דיון ההוכחות פוגעת בזכותה להליך הוגן, ומעידה על קבלה "אוטומטית" של טענות המשיב באופן שמעלה חשש להטיית המותב; כי המותב נעתר באופן עקבי לבקשות המשיב לדחיית דיונים אולם בקשות דומות של המערערת נתקלו בדרישות מחמירות ונדחו; כי ביום 22.12.2022, בעוד תלויה בקשה קודמת לפסילת המותב, ניתן צו עיקול במעמד צד אחד לטובת המשיב; כי המותב העביר לידי המשיב מסמכים רפואיים חסויים של המערערת באופן שמצביע על "התנהלות זדונית ומכוונת"; כי המותב חייב את המערערת באופן עקבי וחד-צדדי בהוצאות משפט; כי קביעת המותב בהחלטה מיום 16.12.2024 לפיה המערערת עושה שימוש לרעה בהליכי משפט מעידה על חשש ממשי למשוא פנים וגיבוש עמדה מוקדמת, וכן גורמת לפגיעה בלתי הפיכה במעמדה המשפטי של המערערת; וכי התבטאות המותב באותה ההחלטה, לפיה המערערת לא יכולה "להכתיב לבית המשפט כיצד לנהל את ההליך" מצביעה על יחס עוין מצד המותב. באותו היום ניתנה החלטת המותב המורה על ביטול דיון ההוכחות שנקבע ליום המחרת, 20.1.2025, על מנת שתתאפשר קבלת עמדת המשיב לבקשת הפסלות, ותחת זאת נקבע דיון הוכחות ליום 30.3.2025. ביום 28.1.2025 הגיש המשיב תגובה מטעמו המתנגדת לפסילת המותב מלשבת בדין. 4. ביום 7.2.2025 ניתנה החלטת המותב בבקשה לפסילתו. נקבע כי אין מקום לדון פעם נוספת בטענות המערערת שכבר נידונו במסגרת בקשות הפסלות הקודמות או באלו שלא הועלו מיד לאחר שנודע למערערת עליהן; כי המערערת, עורכת דין בעצמה, יוצגה על ידי ארבעה באי כוח שונים וכן על ידי אחותה שגם היא עורכת דין, ומכיוון שעסקינן בהליך אזרחי שבו אין לכפות על עורך דין להמשיך לייצג לקוח בעל כורחו, אין בהחלטות המותב על שחרור מייצוג משום משוא פנים או הבעת זלזול כלפי המערערת; כי הבקשה לדחיית דיון בשל שינוי בייצוג הייתה בקשה שלישית במספר והיא נדחתה באופן מנומק ומטעמים שונים, ומכל מקום החלטות דיוניות לא מקימות עילה לפסילת מותב; כי אין בהחלטות המותב, גם אם הן אינן לרוחה של המערערת, כדי להקים עילה לפסילתו; וכי המותב נעתר לבקשת המערערת לדחות דיון קדם משפט בשל מצבה הרפואי, והמערערת "אינה יכולה לצפות שהדיון יתנהל במעמד צד אחד בו מסמכים אשר יש בהם כדי לתמוך בבקשה לא יוצגו לצד האחר". נוכח כל האמור, המותב דחה את בקשת המערערת לפסילתו. 5. מכאן הערעור שלפניי, שבו המערערת חוזרת על עיקר טענותיה, ובין היתר, טוענת כי המותב התחמק בהחלטת הפסלות מלדון בטענות המערערת לגופן וחלף זאת התייחס לבקשה לפסילתו כחוסר שביעות רצון של המערערת מהחלטותיו; כי המערערת התייחסה בבקשת הפסלות להחלטות נוספות של המותב שלא נידונו בבקשות הפסלות הקודמות וגם לא קיבלו מענה מהמותב בהחלטתו הנוכחית; כי הימנעות המותב מלבטל את צו העיקול שניתן ביום 22.12.2022 במעמד צד אחד מעידה על משוא פנים מצדו, וטענה זו לא הועלתה בשיהוי משום שאך לאחרונה נקבע דיון בבקשה הנוגעת לצו; כי החלטת המותב מיום 19.1.2025 שבה קבע מועד חדש לדיון ההוכחות בפניו, לאחר שהוגשה בקשה לפסילתו, מעידה על כך שבקשת הפסלות לא נדונה לגופה אלא המותב הכריע בה מראש; כי החלטות המותב מעידות על דפוס ברור של 'נעילת' עמדתו; כי האופן שבו המותב התייחס לייצוגה של המערערת בהליך הוא מוטעה ומעיד על הטייתו; כי המוטיב המרכזי בהחלטות המותב הוא יחס עוין כלפי המערערת, תוך הטלת סנקציות שנועדו להרתיעה; וכי המותב פגע באופן מכוון בזכות המערערת לייצוג ולהליך הוגן. 6. לאחר שעיינתי בטענות המערערת הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות אף ללא תשובה. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין מעוגן בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וקובע כי עילת פסלות מתעוררת בהתקיים נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי נסיבות אלו מתקיימות בענייננו. ראשית, יצוין כי חלק מטענות המערערת, כמו טענותיה באשר לצו העיקול שניתן ביום 22.12.2022 ולהחלטת המותב מיום 7.6.2023, לא עומדות בהוראות תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), לפיה טענה לפסלות מותב מלשבת בדין תועלה "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת", ודי בשיהוי שנפל בהעלאת הטענות כדי לדחותן (עפ"ס 62913-02-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (9.3.2025)). 7. אף לגופן של טענות, לא מצאתי כי הן מקימות עילה לפסילת המותב מלשבת בדין. עיקר טענות המערערת נוגעות להחלטות המותב בבקשות לדחיית מועדי דיון; בבקשות לשחרור מייצוג המערערת; ובהטלת הוצאות משפט על המערערת. כל אלו הן החלטות דיוניות, שכידוע, לא מקימות כשלעצמן חשש ממשי למשוא פנים (ראו, מיני רבים, עפ"ס 72605-11-24 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (10.2.2025)); זאת, גם בנסיבות שבהן מדובר ברצף החלטות שאינן לרוחו של בעל הדין (עפ"ס 34885-01-25 א.ל.ס סער בע"מ נ' תמיר, פסקה 7 (27.2.2025)). ככל שהמערערת מעוניינת להשיג על החלטות שיפוטיות שנתן המותב, הדרך לעשות כן היא באמצעות הגשת הליכי ערעור כפי שקבועים בחוק ולא על ידי הגשת בקשה לפסילת המותב (ע"א 4624/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 והאסמכתאות שם (16.7.2024)). 8. אשר להחלטת המותב מיום 16.12.2024 שבה נכתב כי "אין באמור כדי להביא לדחיית דיון או כל סעד אחר בנוגע לעדים", איני סבור כי הדבר מעיד על 'נעילת' דעתו של המותב, שכן המותב הבהיר לפני כן שבאפשרות המערערת להוכיח טענותיה במהלך חקירת העדים "ובית המשפט יכריע בדבר התרשמותו מהעדים ומהימנותם". מכך עולה כי דעת המותב לא ננעלה כנטען, וכי הוא פתוח לשמוע טענות המערערת. כך, גם עיון ביתר החלטות והתבטאויות המותב, ובהן קביעתו כי המערערת עושה שימוש לרעה בהליכי משפט או כי המערערת לא יכולה "להכתיב לבית המשפט כיצד לנהל את ההליך", לא מעיד על יחס עוין כלפי המערערת או על הטיית המותב כנגדה באופן שמקים חשש ממשי למשוא פנים באשר להמשך ניהול ההליך, ולא כל התבטאות של המותב, גם אם לא מוצלחת, תצדיק את פסילתו (עפ"ס 37322-09-24 פלוני נ' איי ג'אמפ בע"מ, פסקה 7 (5.2.2025)). ודוק: אני רחוק מלקבוע כי התבטאות המותב הייתה לא מוצלחת. לשופט, כמי שאחראי על ניהול הדיון, הזכות שהיא גם חובה, שלא לאפשר למי מהצדדים לעכב ולסרבל את הדיון ולהכתיב בהתנהגותו את ניהול התיק. בכל תיק שמתנהל בבית המשפט הציבור הוא צד נוסף הסמוי מן העין, אך יש לקחת אותו בחשבון. זאת, מאחר שהמשאב של זמן שיפוטי הוא משאב מוגבל, וכאשר לא מנצלים אותו ביעילות, הציבור שממתין ליומו בבית המשפט הוא שנפגע מכך. חלק א' של תקנות סדר הדין האזרחי מצהיר על עקרונות היסוד והמטרות של התקנות (מכונה באנגליה, ה-overriding objective ), ותקנה 3(א) קובעת כי "בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה [...]". על השופט מוטל אפוא תפקיד ניהול ההליך ובעלי הדין נדרשים לאפשר לבית המשפט לעשות את מלאכתו, ומכאן תקנה 4 הקובעת כי "לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט [...]". מכאן שהתבטאות של שופט על כך שאחד מבעלי הדין עושה שימוש לרעה בהליכי משפט היא הערה שמתחייבת לעיתים, ובוודאי שאינה מקימה באופן אוטומטי עילת פסלות. 9. אשר להחלטת המותב מיום 19.1.2025 שבה נקבע דיון הוכחות ליום 30.3.2025 בפניו, הרי שמדובר בהחלטה שניתנה לאחר שהוגשה בקשת הפסלות ואין מקום לדון לראשונה בטענות חדשות במסגרת ערעור הפסלות (עפ"ס 33059-02-25 שהם נ' א.ר.א.ב. בונוס בע"מ, פסקה 9 (5.3.2025)); ומכל מקום, אין בכך כדי להעיד על גיבוש דעתו של המותב. עוד יוער כי טענות המערערת לעניין החלטת הפסלות אף הן אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים, וכבר נפסק כי בעת ההכרעה בבקשת הפסלות, אין בית המשפט נדרש להתייחס לכל טענה וטענה, ורשאי הוא לדון בטענות המהותיות בלבד (ע"א 7359/21 פלונית נ' פלונית, פסקה 12 (23.11.2021)). 10. סוף דבר, שהערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות בסך 5,000 ₪ לטובת אוצר המדינה. ניתן היום, י"ז אדר תשפ"ה (17 מרץ 2025). יצחק עמית נשיא