מדינת ישראל נ. מוחמד אלאטרש

פסק-דין בתיק ע"פ 5847/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5847/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: מוחמד אלאטרש ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 18.2.09, ב-ת"פ 8306/07, שניתן על ידי כבוד השופטת ד' אבניאלי תאריך הישיבה: כ"ח בטבת התש"ע (14.1.10) בשם המערערת: עו"ד אושרה פטל בשם המשיב: בשם שרות המבחן: עו"ד טלאל אלעוברה גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. בתאריך 27.10.09, בשעת צהרים, בישוב חורה, נהג המשיב ברכב כשאחיו יושב לצידו. משחלפה במקום ניידת משטרה והמשיב הבחין בה, הוא שעט עם רכבו קדימה, תוך שהוא נוהג במה שהוגדר בכתב האישום כ"נסיעה פרועה". ואכן, במהלך ניסיונו להימלט מהשוטרים הדולקים אחריו, ביצע המשיב שורה של עבירות תעבורה בהן גלומה סכנה בטיחותית מובהקת. הוא ביצע פניית פרסה תוך חציית קו לבן רצוף ומעבר לנתיב הנגדי, דבר שאילץ נהג אחר לבצע סטייה לשוליים כדי למנוע התנגשות; עקף רכבים מצד ימין תוך סטייה לשוליים; נכנס לצומת במהירות; עקף רכב תוך כדי נסיעה בנתיב הנגדי, ותוך אילוצו של נהג שבא מולו לסטות לשוליים ולעצור. לבסוף, נאלץ המשיב לעצור, ומשנדרש על ידי שוטרים להתלוות אליהם, סרב. בכל אלה הודה המשיב, ובעקבות כך הורשע בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין. על כך הוא נדון בבית המשפט המחוזי לשישה חודשי מאסר על דרך של עבודות שרות, שנה מאסר על-תנאי וקנס בסך 7,000 ש"ח. 2. המדינה, המערערת בפנינו על קולת העונש, טוענת כי גזר הדין אינו נותן מענה הולם להרתעת היחיד והרבים, וסוטה מרמת הענישה הנוהגת. המדינה מוסיפה ומפנה למניעיו של המשיב לבריחתו ("אני לא אוהב שוטרים ואם אני רואה שוטרים אני מתעצבן ומתגרה בהם"). 3. ערעור זה בדין יסודו. המשיב, מתוך אותו רצון להתגרות בשוטרים, פתח בנסיעה מהירה תוך שהוא אינו מהסס לסכן משתמשים אחרים בדרך. אירוע זה היה עלול להסתיים בתוצאות קשות ואף בפגיעות בנפש, רק משום אותה תפיסה מעוותת של המשיב ביחס לשוטרים הממלאים תפקידם כחוק. לעניין זה נוסיף, כי בית המשפט המחוזי ציין בגזר הדין, ככל הנראה כנימוק לקולא, כי השוטרים הכו את המשיב ואחיו, ואנו תוהים אם בית המשפט היה רשאי להידרש לקביעה זו קודם להוכחתה בראיות, והרי היא גם לא נכללה בעובדותיו המוסכמות של כתב האישום המתוקן שעמד בבסיס ההרשעה. לעניין זה נוסיף, כי בינתיים הוחלט במחלקה לחקירת שוטרים לסגור את תיק החקירה בעילה של חוסר אשמה. אכן, נראה כי נתוניו של המשיב דלים, אולם מכאן ועד לפטירתו בעונש כה מקל, הדרך ארוכה. מקל וחומר שלא ניתן להבין את החלטת בית המשפט קמא שלא למנוע מהמשיב לנהוג ברכב מנועי בדרך של פסילת רישיונו. הנה כי כן, בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם לכלל שיקולי הענישה, ובראשם הצורך להגן על משתמשים תמימים בדרכים מפני נהגים מסוגו של המשיב. לפיכך, אנו מקבלים את הערעור, ומאחר ובית משפט שלערעור אינו נוהג למצות את הדין עם נאשמים, נסתפק בהעמדת תקופת מאסרו בפועל של המשיב על עשרים וארבעה חודשים. אנו מוסיפים ופוסלים את המשיב מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה במשך שלוש שנים מיום שחרורו מהכלא. יתר רכיביו של העונש יעמדו בעינם. המשיב יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ביום ט"ז בשבט התש"ע (31.1.2010), עד לשעה 10:00. ניתן היום, כ"ח בטבת התש"ע (14.1.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09058470_O03.docהג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il