דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ. אליהו כסלו

החלטה בתיק רע"א 5844/11 בבית המשפט העליון רע"א 5844/11 בפני: כבוד השופט א' גרוניס המבקשת: דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ ג ד המשיב: אליהו כסלו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בת"א 2407-06-09 ות"א 4006-06-10 מיום 18.6.11 שניתנה ע"י כב' השופט י' שינמן בשם המבקשת: עו"ד רון רוה עו"ד מירב אביטל-מגן בשם המשיב: עו"ד אייל רוזן פסק-דין 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופט י' שינמן), אשר קיבל את בקשת המשיב לחייב את המבקשת להשיב על שאלון שהופנה אליה. 2. ביום 3.6.2009 הגיש המשיב, נכה צה"ל, תביעה כספית בסך 6 מיליון ש"ח נגד המבקשת, דלק - חברת הדלק הישראלית בע"מ. המשיב מפעיל תחנת דלק של המבקשת. בכתב התביעה טוען המשיב כי סעיפים שונים בהסכם בינו לבין המבקשת עולים כדי הסדר כובל ותנאי מקפח בחוזה אחיד. כן טוען הוא להפרות שונות של ההסכם מצד המבקשת. המבקשת, מצידה, הגישה כתב תביעה שכנגד בסך 2.6 מיליון ש"ח. במסגרת ניהול התביעה הגיש המשיב בקשה לחייב את המבקשת להשיב על שאלון שהפנה אליה. ביום 18.6.2011 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה, תוך שדחה את טענות המבקשת בעניין חיסיון התשובות לשאלות וכן בעניין אי-רלוונטיות של חלק מהשאלות. על החלטה זו הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור שלפני. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. 3. בבקשת רשות הערעור התמקדו עיקר טענותיה של המבקשת בחוסר הרלוונטיות של המידע המבוקש. כן נטען, כי יש במידע זה כדי לחייב את המבקשת לחשוף סודות מסחריים שלה ושל צדדים שלישיים. ביום 23.8.2011 הוריתי למבקשת לנמק מדוע לא תימחק בקשת רשות הערעור. זאת, נוכח האמור בסעיף 1(10) לצו בית המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן - הצו). לפי הסעיף לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין שאלונים (בין היתר), אלא אם מדובר בטענת חיסיון. המבקשת הגישה תגובה להחלטה זו בה מיקדה את טענותיה בטענות חיסיון לגבי השאלות השונות. כן טענה היא כי לא ניתן להפריד בין הדיון בשאלת החיסיון לשאלת הרלוונטיות. לבסוף, העלתה היא טענות התוקפות את חוקתיות הצו. 4. כפי שצוין, נוכח האמור בסעיף 1(10) לצו, הטענות היחידות אשר רשאית המבקשת להעלות במסגרת בקשת רשות ערעור הן טענות הנוגעות לחיסיון המידע המבוקש. היינו, אין מקום להידרש לטענות הנוגעות לרלוונטיות של המידע המבוקש. לעניין החיסיון קבע בית המשפט המחוזי, כי על המבקשת להשיב על שאלות שיש בהן כדי לחשוף סודות מסחריים שלה. ככל שיש בתשובות כדי לחשוף מידע הנוגע לצדדים שלישיים קבע בית המשפט כי המבקשת תחשוף את הנתונים בלא להתייחס לזהות הצד השלישי. לא מצאתי טעם להתערב בקביעה זו, המבוססת על שני פסקי דין של בית משפט זה העוסקים בסוגיה הדומה לענייננו (רע"א 3585/01 פז חברת נפט בע"מ נ' ביטון (לא פורסם, 10.12.2001); רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' ליזרוביץ (טרם פורסם, 20.8.2008)). לצד האמור, מצאתי טעם בטענת המבקשת כי יש מקום לחייב את בא-כוחו של המשיב, ואת המשיב עצמו, להתחייב כי ישמרו על סודיות המידע שייחשף בפניהם ולא יעשו בו שימוש אלא לצורכי התיק המתנהל בבית משפט קמא. המשיב ובא-כוחו מסרו את הסכמתם להצהרה כאמור. בכך סבור אני יש כדי להגן על האינטרסים של המבקשת באופן הולם, ולא מצאתי לנכון לשנות מעבר לכך מהחלטת בית המשפט המחוזי. מיותר לציין, כי אין אני רואה מקום לדון בטענות המבקשת הנוגעות לתוקף הצו ולחוקתיותו, אשר הועלו לראשונה במסגרת התגובה להחלטתי. 5. סיכומם של דברים הוא, כי החלטת בית המשפט המחוזי עומדת על כנה, אלא שהמענה לשאלון מותנה בחתימה של המשיב ובא-כוחו על התחייבות לשמירת סודיות כאמור לעיל. המבקשת תישא בשכר טרחה לטובת המשיב בסך 15,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ה בתשרי תשע"ב (23.10.11). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11058440_S04.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il