מאיר ורדי נ. דוד בועז

בבית המשפט העליון בש"א 5837/20 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: מאיר ורדי נ ג ד המשיבים: דוד בועז ואח' ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בע"א 4991/20 מיום 10.8.2020. בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בע"א 4991/20 מיום 10.8.2020 במסגרתה נדחתה בקשת המערער לפטרו מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. ביום 19.7.2020 הגיש המערער לבית משפט זה ערעור נגד פסק דינו מיום 17.5.2020 של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בה"פ 9235-01-19 ולצדו בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. ביום 10.8.2020 דחה הרשם את בקשת המערער. הרשם ציין בהחלטתו כי על אף שניתן להניח כי מצבו של הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים, אין עילה למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון. זאת נוכח העובדה שבהליכים רבים עלה בידי המערער להפקיד ערבונות בסכומים משמעותיים; כי המערער נמנע מלשלם את ההוצאות שהוטלו עליו בהליך בבית המשפט המחוזי, כמו גם בהליכים אחרים אותם נקט; ובהתייחס לשורת ההליכים הרבים אותם נוקט המבקש בערכאות השונות. ברם, בהתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים, וביניהן האינדיקציות הנוגעות למצבו הכלכלי של המערער, העמיד הרשם את העירבון על סך של 15,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפנַי בו טוען המערער כי הרשם לא עמד בחובתו לנמק את החלטתו בהתאם לתקנה 192 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). לצד זאת חזר המערער על הטיעונים שהעלה בבקשת הפטור, לפיהם מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בחובת תשלום האגרה והפקדת העירבון, והוסיף כי דחייתם עולה כדי פגיעה בזכותו לגישה לערכאות. דין הערעור להידחות. לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בעניינים הנוגעים לחובת תשלום אגרה והפקדת עירבון, בו יתערב בית המשפט רק במקרים חריגים (ראו לאחרונה: בש"א 5842/20 כוכבי נ' כוכבי, פסקה 5 (30.8.2020); בש"א 5884/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (27.8.2020); כן ראו בש"א 5835/20 ורדי נ' כהן ארזי (27.8.2020) בעניינו של המערער). המקרה שלפנַי אינו נופל בגדרי אותם מקרים חריגים המקימים עילה להתערבות. לעניין טענותיו של המערער ביחס לפירוט ואורך הנימוקים שבהחלטת הרשם, מתאימים הם הדברים שקבעתי בעת האחרונה בבש"מ 2220/20 ויסולי נ' עירית חיפה (1.4.2020): "טיבה של ההנמקה אינו נבחן לפי אורכה או מידת הפירוט שבה, אלא היא נמדדת באופן ענייני לפי נסיבות המקרה... בסוגי החלטות מסוימים, אין מקום לדרוש מהערכאה הדיונית לפרט באריכות את הנמקותיו שלא לצורך... זאת גם בהתחשב בשיקולי יעילות וחיסכון בזמן שיפוטי. לא בכל מקרה ומקרה פירוט נרחב של מלוא העניינים הטעונים הכרעה הוא נחוץ וישים. לעתים, כפועל יוצא מפשטות ההכרעה העומדת על הפרק ובהירות הסוגיות העומדות לבירור, די בהתייחסות כללית המאזכרת בראשי פרקים את הנימוקים שעמדו בבסיס ההחלטה. במקרים המתאימים ניתן להסתפק במילים בודדות או אף במילה בודדת. הכול לפי טיב העניין ונסיבותיו" (שם, פסקה 11). בענייננו עיון בהחלטה מגלה כי ניתנו נימוקים מספקים בנסיבות העניין אשר תומכים את קביעתו של הרשם לדחות את בקשת הפטור האמורה. כמו כן, אין מקום לטענות המערער לפיהן יש בכך שלא ניתן לו פטור כמבוקש כדי לפגוע בזכות הגישה שלו לערכאות. הכללים הקבועים במסגרת התקנות ביחס למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון משקפים את האיזון שערך המחוקק בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מערכתיים הנוגעים לסופיות הדיון, מניעת הליכי סרק, מימון הזמן המשפטי והבטחת הוצאותיהם של בעלי הדין האחרים (בשג"ץ 5815/20 כוכבי נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, פסקה 5 (23.8.2020); בש"א 5244/20 סימון נ' מדינת ישראל (29.7.2020)). ניתן היום, ‏י"ד באלול התש"ף (‏3.9.2020). ש ו פ ט _________________________ 20058370_N01.docx עי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il