פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 5830/03
טרם נותח

דניאל בן משה נ. מדינת ישראל

תאריך פרסום 16/12/2003 (לפני 8176 ימים)
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 5830/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 5830/03
טרם נותח

דניאל בן משה נ. מדינת ישראל

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק ע"פ 5830/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5830/03 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת א' חיות המערערים: 1. דניאל בן גימל בן משה 2. רמי בן מרב בנימין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר שבע בת"פ 8019/01 מיום 19.5.03, שניתן על-ידי כבוד השופט י' אלון תאריך הישיבה: כ"א בכסלו תשס"ד (16.12.03) בשם המערערים: עו"ד ויקטוריה אבקין עו"ד אסטרשה רובינסון בשם המשיבה: בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ד דניאלה ביניש גב' רבקה פרייברג פסק-דין השופטת ד' דורנר: המערערים נמצאו אשמים בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות התפרצות והצתה. בית-המשפט מצא, לאחר ששמע טיעונים רבים ודחה את גרסתם המכחישה של המערערים, כי בתאריך 18.11.99, לפנות בוקר, פרצו המערערים למסעדה בחוף אשדוד והציתו אותה. הם עצמם נכוו קשות, ולמסעדה נגרם נזק רב. חברת הביטוח פיצתה את בעלי המסעדה במחצית הסכום, אך משסבלו מהצתה קודמת, הם נואשו וסגרו את המסעדה. המערערים, אשר הכחישו, כאמור, את מעשה ההצתה, ממילא לא הסבירו מדוע עשו מעשה זה. בית-המשפט המחוזי בגוזרו את הדין, נתן דעתו לנסיבותיהם האישיות והמשפחתיות של המערערים, ובמיוחד להמלצת שירות המבחן, שהצביע על תהליך שיקומי שהחלו בו, והמליץ להימנע מלגזור עונש מאסר, שירוצה בין כותלי הכלא. בהתחשבו בכל אלה, גזר בית-המשפט המחוזי על שני המערערים 18 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על-תנאי בן 15 חודשים. בנוסף, חייב כל אחד מהם לפצות את בעל המסעדה בסכום של 25,000 ש"ח, ואף פסק שהפיצוי ישולם תוך 90 ימים מיום מתן פסק-הדין. המערערים הגישו ערעור כנגד חומרת עונש המאסר וכנגד החיוב בפיצויים. בית-משפט זה החליט לעכב את ביצוע עונש המאסר בלבד, אך המערערים לא שילמו את הפיצויים שהושתו עליהם עד עצם היום הזה, הגם שבדיון שלפנינו חזרו בהם מערעורם כנגד החיוב. לבקשתנו, הגיש שירות המבחן תסקירים משלימים בהם חזר על המלצתו. שקלנו את מכלול הנסיבות והגענו לכלל דעה, כי גם אם מתחשבים בנסיבות המקילות ובהמלצת שירות המבחן, ובזמן הארוך יחסית שחלף מאז ביצוע העבירה, אין מקום להתערב בחומרת העונש. ההליך השיקומי, ככל ששירות המבחן מאמין בו וממליץ עליו, אינו עילה מספקת להתערבות בגזר-הדין, שהוא לעצמו מאוזן ואינו חמור. אוסיף כי העדר קבלת אחריות למעשה ההצתה ומתן הסבר למעשה זה אינו מתיישב עם הפניה לדרך שיקומית. הערעורים נדחים איפוא. המערערים יתייצבו לריצוי עונשיהם בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע – במזכירות הפלילית – ביום 18.1.04, עד לשעה 12:00. הערבויות שניתנו על ידיהם יעמדו בעינן. ניתן היום, כ"א בכסלו תשס"ד (16.12.03). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03058300_L04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il