פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 5830/03

דניאל בן משה נ. מדינת ישראל

המערערים ערערו על חומרת עונש המאסר ועל החיוב בפיצויים בגין עבירות התפרצות והצתה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 16/12/2003 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 5830/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור פלילי על חומרת העונש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערערים ערערו על חומרת עונש המאסר ועל החיוב בפיצויים בגין עבירות התפרצות והצתה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 5830/03

דניאל בן משה נ. מדינת ישראל

המערערים ערערו על חומרת עונש המאסר ועל החיוב בפיצויים בגין עבירות התפרצות והצתה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים הורשעו בבית המשפט המחוזי בעבירות של התפרצות והצתת מסעדה בחוף אשדוד. בית המשפט המחוזי גזר על כל אחד מהם 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי לבעל המסעדה. המערערים ערערו לבית המשפט העליון בטענה כי העונש חמור מדי, תוך שהם מסתמכים על המלצת שירות המבחן לשיקום. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי העונש מאוזן וראוי. השופטים ציינו כי העובדה שהמערערים לא הודו במעשה ולא לקחו עליו אחריות אינה מתיישבת עם תהליך שיקומי אמיתי, ולכן אין מקום להתערב בגזר הדין.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים ד' דורנר, י' טירקל, א' חיות
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • דניאל בן גימל בן משה
  • רמי בן מרב בנימין

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר בערכאה הראשונה מאוזן וראוי בנסיבות העניין.
טיעוני ההגנה
  • העונש שנגזר חמור מדי.
  • יש להתחשב בנסיבות האישיות והמשפחתיות של המערערים.
  • יש להתחשב בהמלצת שירות המבחן לשיקום ולהימנע ממאסר בפועל.
מחלוקות עובדתיות
  • המערערים הכחישו את ביצוע עבירת ההצתה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • ממצאי בית המשפט המחוזי בדבר אשמת המערערים בהתפרצות ובהצתה.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • גרסת המערערים המכחישה את מעשה ההצתה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 8019/01
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית-המשפט המחוזי בבאר שבע

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
18
חודשי מאסר על תנאי
15
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
25000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 5830/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5830/03 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת א' חיות המערערים: 1. דניאל בן גימל בן משה 2. רמי בן מרב בנימין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר שבע בת"פ 8019/01 מיום 19.5.03, שניתן על-ידי כבוד השופט י' אלון תאריך הישיבה: כ"א בכסלו תשס"ד (16.12.03) בשם המערערים: עו"ד ויקטוריה אבקין עו"ד אסטרשה רובינסון בשם המשיבה: בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ד דניאלה ביניש גב' רבקה פרייברג פסק-דין השופטת ד' דורנר: המערערים נמצאו אשמים בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות התפרצות והצתה. בית-המשפט מצא, לאחר ששמע טיעונים רבים ודחה את גרסתם המכחישה של המערערים, כי בתאריך 18.11.99, לפנות בוקר, פרצו המערערים למסעדה בחוף אשדוד והציתו אותה. הם עצמם נכוו קשות, ולמסעדה נגרם נזק רב. חברת הביטוח פיצתה את בעלי המסעדה במחצית הסכום, אך משסבלו מהצתה קודמת, הם נואשו וסגרו את המסעדה. המערערים, אשר הכחישו, כאמור, את מעשה ההצתה, ממילא לא הסבירו מדוע עשו מעשה זה. בית-המשפט המחוזי בגוזרו את הדין, נתן דעתו לנסיבותיהם האישיות והמשפחתיות של המערערים, ובמיוחד להמלצת שירות המבחן, שהצביע על תהליך שיקומי שהחלו בו, והמליץ להימנע מלגזור עונש מאסר, שירוצה בין כותלי הכלא. בהתחשבו בכל אלה, גזר בית-המשפט המחוזי על שני המערערים 18 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על-תנאי בן 15 חודשים. בנוסף, חייב כל אחד מהם לפצות את בעל המסעדה בסכום של 25,000 ש"ח, ואף פסק שהפיצוי ישולם תוך 90 ימים מיום מתן פסק-הדין. המערערים הגישו ערעור כנגד חומרת עונש המאסר וכנגד החיוב בפיצויים. בית-משפט זה החליט לעכב את ביצוע עונש המאסר בלבד, אך המערערים לא שילמו את הפיצויים שהושתו עליהם עד עצם היום הזה, הגם שבדיון שלפנינו חזרו בהם מערעורם כנגד החיוב. לבקשתנו, הגיש שירות המבחן תסקירים משלימים בהם חזר על המלצתו. שקלנו את מכלול הנסיבות והגענו לכלל דעה, כי גם אם מתחשבים בנסיבות המקילות ובהמלצת שירות המבחן, ובזמן הארוך יחסית שחלף מאז ביצוע העבירה, אין מקום להתערב בחומרת העונש. ההליך השיקומי, ככל ששירות המבחן מאמין בו וממליץ עליו, אינו עילה מספקת להתערבות בגזר-הדין, שהוא לעצמו מאוזן ואינו חמור. אוסיף כי העדר קבלת אחריות למעשה ההצתה ומתן הסבר למעשה זה אינו מתיישב עם הפניה לדרך שיקומית. הערעורים נדחים איפוא. המערערים יתייצבו לריצוי עונשיהם בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע – במזכירות הפלילית – ביום 18.1.04, עד לשעה 12:00. הערבויות שניתנו על ידיהם יעמדו בעינן. ניתן היום, כ"א בכסלו תשס"ד (16.12.03). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03058300_L04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il