פלוני נ. פלוני

4 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 58214-11-24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית המערער: פלוני נגד המשיב: פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות בתמ"ש 24919-10-22 מיום 11.11.2024 שניתנה על ידי כב' השופטת הבכירה מאיה לוי בשם המערער: עו"ד אילן גולדנברג פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת הבכירה מ' לוי) מיום 11.11.2024 בתמ"ש 24919-10-22 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער (להלן: ההחלטה בבקשת הפסלות). 1. בין הצדדים-האחים התגלע סכסוך הנוגע לזכויותיהם במקרקעין בכפר מעיליא (להלן: המקרקעין). בתחילת שנות ה-2000 ערך כל אחד מהאחים הסכם עם אביהם ביחס לחלק אחר מהמקרקעין, שהיו באותה עת בבעלותו של האחרון. בהמשך, לאחר פטירת ההורים, ערכו האחים זיכרון דברים ובו הסכימו על חלוקת הבנוי במקרקעין והרכוש המשותף. בסופו של יום, על שמו של המערער נרשמו שני שלישים מהמקרקעין, ואילו על שמו של המשיב נרשם השליש הנוסף. האחים הגישו תביעות הדדיות הנוגעות לזכויותיהם במקרקעין – המערער טוען לבנייה בלתי חוקית של המשיב עליהם, ואילו המשיב תובע שינוי רישום הזכויות במקרקעין כך שאלה יחולקו ביניהם באופן שווה. בהמשך, הגיש המשיב בקשה למתן צו שיורה למערער להימנע מבניית מקלט אשר לטענתו צפוי להביא לחסימת חלון חדר השינה שלו. במסגרת הדיון בתביעות ההדדיות ובבקשה למתן צו מניעה, שמע בית המשפט ביום 5.8.2024 את עדותם של מומחה מטעם בית המשפט (להלן: המומחה), של הצדדים עצמם ושל עורך הדין אשר ערך את ההסכמים בין האב לבניו (להלן: עורך הדין). הצדדים הסכימו כי בית המשפט יכריע בבקשה למתן צו מניעה על סמך סיכומים קצרים. נכון למועד זה, טרם הוגשו סיכומים ביתר התביעות. 2. ביום 21.8.2024 הורה בית המשפט על דחיית הבקשה למתן צו מניעה בכפוף לכך שהמערער יזיז את המקלט 70 ס"מ הצידה, בהתאם להמלצת המומחה (להלן: ההחלטה בבקשה למתן צו מניעה). בית המשפט הסביר כי לשם הכרעה בבקשה למתן צו מניעה הוא נדרש להתייחס לתמונה העובדתית המתגבשת ביחס לזכויות האחים במקרקעין. במסגרת זאת, הוא קבע כי אירעה "תקלה לכאורה" ברישום הזכויות של המערער, שכן רשום על שמו "חלק גדול יותר בחלקה שבמחלוקת, מבחינה רישומית באופן שאינו משקף נאמנה את הזכויות אשר הועברו בפועל מהאב לבניו ואת החלוקה השווה בין הצדדים" (פסקה 16). לכך הוסיף בית המשפט כי "הדברים האמורים בשלב זה, מבלי לקבוע מסמרות" (פסקה 17). התרשמותו של בית המשפט התבססה בעיקרה על עדותו של עורך הדין, אותה מצא מהימנה, ועל עדותו של המערער, אשר כדבריו של בית המשפט "לא הותירה רושם אמין" (פסקה 30). מסקנת בית המשפט הייתה כי "מאחר ולא ניתן לשלול את האפשרות לפיה הוועדה [המקומית לתכנון ובנייה – י"ע] התירה לג' [המערער – י"ע] לבנות את המל"ט/ממ"ד אך משום שהוא רשום כבעלים של 2/3 מהזכויות, כאשר לבעלים הנותר – א' [המשיב – י"ע], יש רק 1/3 מהזכויות ועוד זכויות אשר לא השתכללו לכדי זכויות קנייניות, אין מקום להתיר לג' לבנות באופן מלא ובמנותק מהזכויות של א', וזאת אף אם עולות טענות בדבר היעדר חוקיות הבניה". ביום 1.10.2024 הורה בית המשפט על מתן צו הריסה למקלט, משמצא כי הבנייה נערכה שלא בהתאם להוראות ההחלטה בבקשה למתן צו מניעה. על החלטות אלה הגיש המערער בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (רמ"ש 20749-10-24) אשר עודנה מתבררת. עוד הגיש המערער בקשה לפסלות המותב, אשר כאמור בפתח הדברים, נדחתה. 3. מכאן הערעור שלפניי. המערער טוען כי בית המשפט התייחס לטענות שהעלה בתשובתו לבקשה למתן צו מניעה כטענות "טכניות" וכ"אבני נגף" ולא דן בהן באופן מהותי, וכי הדבר מלמד על חשש לקיומו של משוא פנים נגדו. המערער טוען עוד כי ההחלטה בבקשה למתן צו מניעה התקבלה מבלי שבית המשפט עיין בתיק אחר שרלוונטי למחלוקת. כמו כן, נטען כי בית המשפט קבע ממצאי עובדה ומהימנות בהחלטתו בבקשה למתן צו מניעה המביאים הלכה למעשה להכרעה במחלוקת העיקרית בין האחים שעניינה בחלוקת הזכויות במקרקעין. זאת, תוך דיון בטענות שכלל לא הועלו על ידי הצדדים, ועל אף שבהליך המקביל טרם הוגשו סיכומים. המערער מתייחס באופן קונקרטי להסכם שנכרת בינו לבין אביו, וטוען כי בית המשפט הגיע לממצאי עובדה בנושא מבלי שניתנה לו ההזדמנות להציג ראיות התומכות בטענותיו, וחרף מחאה מצדו. לדידו של המערער, בנסיבות אלה המסקנה היא כי דעת המותב ננעלה ויש להורות על החלפתו. 4. דין הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה. כפי שמורה סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הטוען לפסלות שופט מלשבת בדין נדרש להוכיח קיומן של נסיבות המקימות "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". טענותיו של המערער מופנות בעיקרן להחלטה בבקשה למתן צו מניעה. כלל הוא כי אין בהחלטה בבקשה למתן סעד זמני כדי להקים כשלעצמה עילה לפסילת המותב, ויש לבחון את נסיבותיו של כל מקרה לגופו (ראו, לדוגמה, ע"א 1340/24 אס. בי. איי. די פתרונות יוזמה והשקעות בע"מ נ' אינטוויז'ן ניהול בע"מ, פסקה 8 וההפניות שם (3.4.2024)). בענייננו מדובר בהחלטת ביניים שניתנה בשלבים מתקדמים של ההליך, לאחר שנשמעו העדים ובטרם הוגשו הסיכומים. בהקשר זה, כבר נפסק כי "[...] ככל שההליך מתנהל ובית המשפט נחשף לראיות, מטבע הדברים הולכת ומתגבשת עמדתו באופן לכאורי עד לרגע שבו הוא חותם על פסק הדין" (ע"א 895/22 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב, פסקה 8 (1.3.2022) (להלן: עניין פלוני). בהתחשב באופן התפתחות ההליך בעניינם של הצדדים, טבעי כי דעתו של בית משפט קמא תתעצב במידת מה בעקבות "החיכוך" עם חומר הראיות, ואין בכך בלבד כדי להביא לפסילתו מלהמשיך ולשבת בדין. איני סבור כי הדרך שבה ניתח המותב את טענות הצדדים במסגרת ההחלטה בבקשה למתן צו מניעה, מלמדת כי דעתו ננעלה ולא תוכל להשתנות בהתקיים הצדקה לכך (ראו והשוו: עניין פלוני, פסקה 10). יתרה מכך, בית המשפט מצא כי לשם הכרעה בבקשה למתן צו מניעה הוא נדרש להתייחס לסוגיות עובדתיות ומשפטיות הנדונות בפניו גם במסגרת ההליכים האחרים בין הצדדים. מדובר בהחלטה שנמצאת בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ולא מצאתי מקום להתערב בה במסגרת הנוכחית. הדרך להשיג עליה היא בהגשת הליכי הערעור המתאימים (ונזכיר כי בקשת רשות ערעור שהגיש המערער תלויה ועומדת בבית המשפט במחוזי). 5. בכל הנוגע לטענת המערער כי לא ניתנה לו ההזדמנות להציג ראיות בסוגיית ההסכם שכרת עם אביו, וכי חרף עובדה זו בית המשפט לענייני משפחה קבע ממצאים בעניין. טענה זו הועלתה ללא פירוט, באופן שמונע את האפשרות לבחון אותה כדבעי (ע"פ 2883/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (24.5.2022); ע"א 7243/21 חמד נ' קטיש, פסקה 7 (23.11.2021)). המערער לא פרס תמונה עובדתית שתלמד כיצד העלה את טענותיו ומחאותיו בעניין, או מה הייתה תשובת בית המשפט. אף עיינתי בנספחים שצירף המערער לערעורו וגם בהם לא מצאתי פירוט שיאפשר לדון בטענה. בנסיבות אלה, אין אלא לדחותה. בכל אופן, טענה זו, כמו יתר טענותיו של המערער שלא מצאתי לדון בהן בנפרד, היא טענה ערעורית באופן מובהק, אשר רק במקרים חריגים ונדירים תקים עילת פסלות (ע"א 3652/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 (23.8.2022); עפ"ס 31683-11-24 שגיא נ' פקיד שומה תל אביב 1, פסקה 7 (17.11.2024)). המקום לדון בטענה זו וביתר טענות המערער הוא במסגרת הליכי הערעור המתאימים. 6. סוף דבר, שהערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות. ניתנה היום, י' כסלו תשפ"ה (11 דצמבר 2024). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא