ע"פ 5817/06
טרם נותח
פלוני נ. מדינת ישראל
סוג הליך
ערעור פלילי (ע"פ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק ע"פ 5817/06
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ 5817/06
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
המערערים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
6. פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטה בבקשה לפסילת שופט
בבית המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.7.06 בת.פ.ח. 203/06 שניתנה על ידי כבוד
השופטים: מ' נאמן, מ' פינקלשטיין וכ' סעב
תאריך הישיבה:
כ"ט בתמוז התשס"ו (25.7.2006)
בשם המערער 1:
עו"ד עמיקם שוחט
בשם המערער 2:
עו"ד גדעון קוסטא
בשם המערערים 3-6:
עו"ד שרית גולן-שטיינברג
בשם המשיבה:
עו"ד יעל שרף
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בחיפה (השופטים מ' נאמן, מ' פינקלשטיין, כ' סעב) מיום
9.7.06 שלא לפסול עצמו מלדון בתפ"ח 203/06 ובקשה להורות על הפסקת הדיונים
בתיק עד למתן החלטה בערעור.
1. נגד המערערים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע
עבירות מין חמורות כלפי המתלוננת לפי פרק י', סימן ה' לחוק העונשין,
תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וכן עבירות
חמורות נוספות כלפי המתלוננת. ביום 9.7.06, הוזמנה המתלוננת להעיד
בפני בית המשפט, ולפני תחילת העדות קיים בית המשפט דיון בבקשה שהגישה באת-כוח
המדינה לפי סעיף 2ב לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), תשי"ח-1957 (להלן: חוק לתיקון סדרי דין), כי עדות
המתלוננת תיגבה שלא בפני הנאשמים (המערערים שלפניי). הדיון בבקשה התקיים בלשכת
השופט נאמן, אב בית הדין, בנוכחות חברי ההרכב,
באת-כוח המדינה ובאי-כוח המערערים. לאחר
ששמע בית המשפט טענות באי-כוח בעלי הדין לגבי הבקשה, החליט להתרשם מהמתלוננת כשהיא
לבדה, ללא הסניגורים וללא התובעת, חרף התנגדות הסניגורים אשר טענו כי החוק לא
מאפשר לבית המשפט לקיים הליך כזה. בית המשפט שוחח עם המתלוננת ביחידות, ולאחר השיחה
החליט להיענות לבקשת באת-כוח המדינה, והורה כי עדות המתלוננת תישמע שלא בפני
המערערים, כך שהמערערים יהיו באולם אחר ואילו המתלוננת תעיד באולם בית המשפט
בנוכחות הסניגורים ובאת-כוח המדינה בלבד. נוכח קיום השיחה ביחידות עם המתלוננת
ביקש בא-כוח מערער 1, עו"ד שוחט, מבית המשפט לפסול עצמו. עו"ד שוחט טען
כי המפגש הראשוני שקיים בית המשפט עם המתלוננת שלא בנוכחות הסניגורים פגע במראית
פני הצדק וכן, פגע פגיעה קשה בזכויות המערערים כיוון שלמתלוננת ניתנה הזדמנות
ליצור רושם ראשוני, מבלי שלמערערים הייתה דרך להתגונן מפני רושם זה. בית המשפט
המחוזי דחה את בקשת הפסילה בזו הלשון:
"כפי שנאמר בהחלטה, בית המשפט קיים דיון בבקשת המאשימה לשמוע את
עדותה של המתלוננת שלא במעמד הנאשמים, בנוכחות הסנגורים של הנאשמים. שמע את
נימוקיהם להתנגדות ולאחר מכן בית המשפט החליט שכדאי לנסות לשכנע את המתלוננת
שלמרות כל האמור במכתבי הרופאים שכתבו את הבקשה, שהיא תעשה מאמץ ותסכים להעיד
בנוכחות הנאשמים. זו וזו בלבד היתה מטרת הפגישה. המטרה הזו הושגה במובן זה שבית
המשפט התרשם מדברי המתלוננת, שהיא לא מוכנה בשום פנים ואופן להעיד בנוכחות
הנאשמים, ובכך התחזק מה שנאמר במכתבים של הרופאים, ואין בפגישה כזו בשום פנים
ואופן כדי ליצור איזשהי [כך במקור] דעה קדומה אצל השופטים."
על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.
2. בערעור שלפניי טוענים הסניגורים כי התיק
שמתנהל בפני בית המשפט המחוזי מבוסס על ממצאי מהימנות, ולכן ישנה חשיבות רבה לאמון
שייתן בית המשפט בגרסת המערערים, המכחישים את האישומים המיוחסים להם, וטוענים כי
ברוב המקרים המיוחסים להם לא היה כל מגע בינם לבין המתלוננת, ובמיעוטם נעשה המגע
בהסכמתה המלאה. לפיכך, טוענים הסניגורים, מתחזק הצורך להבטיח כי לבית המשפט המחוזי
לא תהיה דעה קדומה על המערערים או על המתלוננת. לטענת הסניגורים האופן בו נעשתה
השיחה עם המתלוננת: שלא בנוכחות המערערים; לא בנוכחות באי-כוחם ואף מבלי שניתנה
להם אפשרות לשמוע את הדברים באופן בלתי אמצעי, חשף את בית המשפט לראיות חד צדדיות,
לא מאוזנות וסלקטיביות, ומעלה חשש שהמערערים הוצגו באופן שלילי ואף שגוי, מבלי
שהייתה להם אפשרות להתגונן מפני דברים שאמרה המתלוננת. לטענת הסניגורים חשיפת בית
המשפט לראיות אלו עשויה להשליך על גיבוש דעתו בקשר לאמינות המערערים, על אחת כמה
וכמה כאשר מדובר בפגישתו הראשונה של בית המשפט עם המתלוננת. הסניגורים טוענים עוד
שגם מהשיקול של מראית פני הצדק יש לקבל את הערעור. במהלך הדיון שהתקיים לפניי טענו
הסניגורים כי הפרוצדורה בה נקט בית המשפט אינה ראויה וכי לכל הפחות בית המשפט
המחוזי היה צריך לאפשר להם להיות נוכחים בשיחת הבירור עם המתלוננת. באת-כוח המדינה
דחתה את טענות הסניגורים והדגישה כי השאלה העומדת לדיון בערעור זה היא האם דעתו של
בית המשפט המחוזי בעניינם של המערערים ננעלה, כך שאין עוד טעם לנהל את המשפט
בפניו, ואינה האם ההליך בו נקט בית המשפט כדי להחליט האם להיענות לבקשת באת-כוח
המדינה, הינו הליך ראוי. לטענת באת-כוח המדינה, בית המשפט ערך פרוטוקול לשיחה,
ממנו ניתן ללמוד על הדברים שנאמרו במהלכה, ואין בדברים אלו כדי להוביל לגיבוש דעה
קדומה ביחס למערערים או ביחס למתלוננת. באת-כוח המדינה הפנתה להחלטת בית המשפט
המחוזי בבקשת הפסלות, שם צוין כי בית המשפט ניסה לשכנע את המתלוננת שתעשה מאמץ
ותעיד בנוכחות המערערים, ללמדנו כי בית המשפט לא שש לסטות מכללי העדות הרגילים.
בנוסף, הדגישה באת-כוח המדינה כי בית המשפט העיד על עצמו שהשיחה לא יצרה דעה
קדומה.
3. עיינתי בפרוטוקול הדיון, בהחלטות בית
המשפט המחוזי, ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפניי. לאחר בחינה זו באתי
למסקנה כי דין הערעור להידחות. הערעור שלפניי נסב על החלטת בית משפט שלא לפסול
עצמו ועל החלטה זו בלבד ולכן מסגרת הדיון הינה דיני הפסלות. מעיון בהחלטת בית
המשפט ומנסיבות העניין עולה כי בית המשפט המחוזי פתוח לשכנוע, וכי לא התגבשה דעתו,
כל שכן לא ננעלה דעתו, ביחס למהימנותה של המתלוננת או ביחס להכרעה בתיק שלפניו.
הבקשה לעשות שימוש בסמכות הנתונה לבית המשפט מכוח סעיף 2ב לחוק לתיקון סדרי דין
הוגשה לבית המשפט הדן בתיק, בהתאם לקבוע בסעיף 1(א) לתקנות לתיקון סדרי הדין (חקירת
עדים) (גביית עדות מתלונן בשל עבירת מין שלא בפני הנאשם), תשנ"ז-1996 (להלן: תקנות לתיקון סדרי הדין). לבית המשפט הוגשו מסמכים רפואיים
התומכים בבקשתה של באת-כוח המדינה לאפשר את העדת המתלוננת שלא בנוכחות המערערים,
כמתחייב מסעיף 1(ג) לתקנות לתיקון סדרי הדין. בית המשפט החליט להיפגש עם המתלוננת
ביחידות מתוך כוונה לשכנע את המתלוננת להעיד בנוכחות המערערים, ומתוך רצון לקיים
את עמדת הסניגורים לפיה השימוש בחריג הפוגע בזכויותיו הדיוניות של הנאשם ייעשה רק
מקרים בהם הדבר נחוץ. החוק לתיקון סדרי הדין קבע כי על בית המשפט להחליט בבקשה;
עוד קבע החוק, וכך גם התקנות לתיקון סדרי הדין, הנחיות באשר לאופן הדיון בבקשה:
קביעת תאריך דיון; שמיעת טענות בעלי הדין; מינוי סניגור לנאשם עובר לקבלת החלטה
בבקשה וכדומה. עם זאת, לא נקבעו כללים כיצד יקיים בית המשפט את הליך הבירור. ברם,
שאלת הפרוצדורה הראויה לבירור הנדרש אינה השאלה העומדת לפניי כיום. בית המשפט
המחוזי בחר בדרך שבחר, ואף ציין כי עשה זאת לפנים משורת הדין; ייתכן שטוב היה עושה
אילו היה מברר את מצב המתלוננת בדרך אחרת, כגון בנוכחות באת-כוח המדינה ולפחות
בנוכחות אחד הסניגורים. אולם כאמור, השאלה שלפניי אינה אם הפרוצדורה שנבחרה ראויה
היא, אלא אם הדרך בה נקט בית המשפט, קיום שיחה ביחידות עם המתלוננת למשך מספר דקות
(בדיון שלפניי הסכימו באי-כוח הצדדים שלא דובר בפגישה שארכה יותר ממספר דקות
בודדות), מחייבת פסילתו. בדרך העניינים הרגילה ייתכן שעצם הישארותו של עד ביחידות
עם שופט עשויה להקים עילת פסלות, אולם כפי שנקבע בפסיקה, אין לנתק את האירוע נשוא
הבקשה ממכלול נסיבות העניין. לעניין זה יפים דברי הנשיא ברק בע"פ 2672/01 בן שושן נ' מדינת ישראל פ"ד נה(4) 794, ע' 798-797:
"9. אכן, ניהול שיחה בעניין מרכזי של המשפט ללא נוכחות שני
הצדדים להליך אסור...יש לאפשר לכל בעל דין (או בא-כוחו) לנכוח בכל עניין המתקיים
בפני השופט ועשוי להשפיע על תוצאת משפטו, כך שיוכל להביע עמדתו שלו בעניין בפני
השופט ולהעיר הערותיו. בדרך זו תורחק אפשרות קיומו של חשד מפני הכרעת שופט בעניין
כלשהו בהסתמך על מידע אשר לא הוצג בדרך זו (השוו: ע"פ 152/51 טריפוס נ' היועץ
המשפטי, פ"ד ו 17, 23).
10. עם זאת, עצם קיומם של חילופי דברים עם שופט במעמד צד אחד לא יוביל, כשלעצמו,
לפסילת השופט מלדון בעניין. עילת פסלות תקום רק כאשר יוכח חשש ממשי למשוא פנים... בהקשר זה
יש לבחון את כלל נסיבות העניין ובהן, בין היתר, תוכן השיחה; מידת מהותיותה בקשר
לעניין הנדון במשפט; מקום ניהולה; מועדה; אופן התנהלותה; רישומה
בפרוטוקול; אי-הודעה בדבר קיומה לצד האחר להליך ועוד. כך, למשל, יש לבחון את '...תוכן
הדברים, משכם והפורום בו נאמרו' (ראו: ע"א 7916/00 שפריר נ' בנק לאומי לישראל
בע"מ, (לא פורסם)); וכן אם היה בדברים אלה '...כדי להשליך על זכויות הצדדים
או על ההכרעה בהליך' (שם). אין זו רשימה סגורה. כל מקרה ועניינו הוא. כך, שכן בסופו של
יום הבחינה היא אם נתקיימו נסיבות אשר עלולות להוביל למסקנה כי ישנה אפשרות ממשית
למשוא פנים
וכי ננעלה דעתו של בית-המשפט (בג"ץ 2148/94 גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון,
פ"ד מח(3) 573, 605." [ההדגשות שלי - ד.ב.]
וראו גם ע"פ 8689/02 גבריאל נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה "לודים" (לא פורסם)
וכן ע"א 7916/00 שפריר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא
פורסם).
4. במקרה הנוכחי מדובר במשפט יוצא דופן שבו
עדה קטינה עומדת לחקירה, כאשר הסניגורים עצמם אישרו כי זוהי חקירה אינטנסיבית,
בידי שמונה סניגורים, שתימשך על-פני ימים. בנסיבות אלו ניתנה לסניגורים הזדמנות
מלאה לפרוש יריעה רחבה לניסיונותיהם להעמיד את המתלוננת במבחן המהימנות ולנסות
לקעקע את מהימנותה. הסניגורים ידעו על קיום השיחה ואף ניתנה להם הזדמנות להביע
התנגדותם, ולכן אין מתעורר במקרה זה חשש שבית המשפט התכוון לנהל את ההליך מאחורי
גבם של המערערים. כאמור, השיחה נמשכה דקות ספורות, והתקיימה בבית המשפט, נרשם
פרוטוקול משיחה זו, ופרוטוקול זה המעיד על תוכנה, מוביל גם הוא למסקנה כי אין חשש
ממשי אובייקטיבי למשוא פנים, וכך נאמר בו:
"בית המשפט מסביר למתלוננת את החשיבות של מתן העדות על ידה
בנוכחות הנאשמים, ושואל אותה אם היה [כך במקור] תהיה מוכנה להתגבר על עצמה ולהעיד
בנוכחות הנאשמים.
המתלוננת:
בשום פנים ואופן לא. אני עדיין מפחדת מהם, ואני אפחד מהם כל חיי. אני
עדיין לא בשלה להתעמת איתם פנים מול פנים."
אציין עוד כי במהלך הדיון שהתקיים לפניי
הפנו הסניגורים לע"פ 422/87 מקמל נ' מדינת ישראל
פ"ד מב(3) 89 (להלן: עניין מקמל).
בעניין מקמל העיר בית
המשפט בהערת אגב כי שמיעת דברים מפי עדה בלשכת השופט, לבקשתה, כשהיא מלווה על-ידי
פרקליטת התביעה וללא נוכחות סניגור, יצרה פגם שאינו קל ערך, ומשעשה השופט כן, לא
מן הנמנע שקמה למערערים עילה לפוסלו מלשבת בדין. עם זאת, כיוון שלא הוגשה בקשת
פסלות, לא התקבלה החלטה בעניין. לטענת הסניגורים, יש ללמוד מהאמור בעניין מקמל לענייננו ומכאן שבקשת הפסלות מוצדקת. השוואה זו בין
המקרים השונים אינה מועילה למערערים שכן כאמור לעיל, המבחן לקיומה של עילת פסלות
הנובעת מקיום הליכים במעמד צד אחד הינו תלוי נסיבות. כפי שעולה מתיאור המקרים,
הנסיבות במקרה דנן שונות במידה רבה מהנסיבות שנדונו בעניין מקמל.
לסיכום, הכלל הוא כי חשש ממשי אובייקטיבי
לקיומו של משוא פנים, הגורם לשופט לנעול דעתו מפני התרשמות מראיות ועדויות, הוא
המביא לפסילה. על רקע נסיבותיו של תיק זה, בו ניתנת למערערים הזדמנות מלאה לחקור
את המתלוננת וכאמור, לנסות לקעקע את מהימנותה, אין לומר כי אותן דקות ספורות בהן
שהתה המתלוננת בפני שלושת שופטי ההרכב, הרכב מקצועי ומנוסה, כדי לנסות לשכנעה
להעיד בנוכחות המערערים על אף הבקשה שהוגשה על-ידי באת-כוח המדינה, והמסמכים
הרפואיים שצורפו לה, יש בהן כדי לגבש או לנעול את דעת השופטים בשאלות המורכבות
המתעוררות בתיק, לרבות בשאלת המהימנות.
נוכח כל האמור לעיל דין הערעור להידחות.
ניתן היום, ט' באב התשס"ו
(3.8.2006).
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06058170_N01.doc / צש
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il