אשרף מחאג'נה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 581/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 581/12 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערערים: 1. אשרף מחאג'נה 2. ויסאם מחאג'נה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום13.9.11 ומיום 4.12.11 בתפ"ח 19728-01-10 שניתנו על ידי השופטים: י' אלרון, מ' גלעד, מ' רניאל תאריך הישיבה: י' בסיון התשע"ד (8.6.2014) בשם המערערים: עו"ד דוד יפתח; עו"ד משה שרמן; עו"ד דן ענבר בשם המשיבה: עו"ד עדי שגב פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. בהמלצתנו ובהסכמה הומרה הרשעת המערערים ברצח ובנסיון לרצח להרשעתם בהריגה וחבלה בכוונה מחמירה, על פי חלקיהם בפרשה העגומה. ההרשעה בנשיאת נשק והחזקתו שלא כדין ובקשירת פשע לפשע – בעינה. ב. באשר לעונש, בדיון קודם הצענו להעמיד את עונשו הכולל של מערער 1 על שלוש עשרה שנות מאסר ושל המערער 2 על 7.5 שנים. המערערים קיבלו את ההצעה כמות שהיא, והמדינה סברה כי יש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי. בנסיבות אלה, הצענו כי הדיון בשאלת העונש יקוים בפנינו. ג. בדיון היום בפנינו שמענו טיעונים קצרים לעונש. לטעם המדינה מכלול הפרשה מצביע על חומרה, הן לגבי מערער 1 והן לגבי מערער 2, שאף אם עונשו יכול להיות פחות משל מערער 1 – אין ההפרש צריך להיות גדול. נמסר גם מכתב ממשפחת המנוח, שנגע לליבנו, ובו צוין יגון המשפחה לדורותיה על נטילת חיי המנוח, וגם כי לא נתבקשה סליחה ולא שולמו הפיצויים שנפסקו. הוגש גם רישום פלילי, שלגבי שני המערערים כלל גם מאסר בפועל לא קצר בעבירות נשק. ד. יצוין כי הערעורים הוגשו אף לגבי הפיצוי שנקבע, שלא שולם. עו"ד יפתח ביקש הפחתת הפיצוי נוכח השינוי בהכרעת הדין, וכן פריסת תשלומים. באשר לעונש המאסר, נטען כי הכוונה היתה להכות ותו לא, והצעת בית המשפט כוללת עונש הולם על פי פסיקה במקרים דומים. הוסף כי המערערים מביעים צער על שאירע, שלא התכוונו לו. ה. לאחר העיון החלטנו להעמיד את עונש המאסר בפועל (שיימנה מיום המעצר) על תקופות המאסר שנמנו מעלה, קרי, מערער 1 – 13 שנים, ומערער 2 – 7 שנים ושישה חודשים; זאת – נוכח מכלול הנסיבות שאפפו את ביצוע עבירת ההריגה, ומעורבותם המוגבלת של המערערים בפרשה כולה. בית המשפט המחוזי לא הטיל מאסרים על תנאי משהרשיע ברצח, אך לדעתנו ראוי בנסיבות החדשות לעשות כן, ועל כן יוטל על מערער 1 מאסר על תנאי של 18 חודש לעבירת פשע לשלוש שנים מיום שחרורו, ועל מערער 2 – מאסר על תנאי של שנה בדומה. איננו רואים מקום להתערב בפיצוי שהושת, וככל שאין יד המערערים משגת לעת הזאת, באפשרותם לפנות לפי סעיף 5ב לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995. ו. בחתימת דברינו נוסיף, כי לבנו עם משפחת המנוח; גם אם חל שינוי בהרשעה ובעונש מסיבות משפטיות, איננו מקלים ראש בחומרת העבירות של הריגה וחבלה בכוונה מחמירה, ואנו משתתפים מקרב לב ביגונה הכבד של המשפחה על אבדן המנוח. ניתן ביום, י' בסיון התשע"ד (‏8.6.2014). תוקן היום, י"א בסיון התשע"ד (9.6.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12005810_T14.doc הג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il