רע"א 5808-99
טרם נותח
חברת בן בטחון בע"מ נ. נציגות יורשי המנוח יריב רותם ז"ל
סוג הליך
רשות ערעור אזרחי (רע"א)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק ע"א 5808/99
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 5808/99
ע"א 6678/99
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערערת בע"א 5808/99 והמשיבה בע"א 6678/99:
חברת בן בטחון בע"מ
נ ג ד
המשיבים בע"א 5808/99 והמערערים בע"א 6678/99:
1. נציגות יורשי המנוח יריב רותם ז"ל
2. הרי ורצברגר
3. מדינת ישראל
ערעורים על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 15.7.99 בת.א. 1212/96 שניתן על-ידי כבוד השופט מ' רביד
תאריך הישיבה:
י"ח בסיון התשס"ז
(04.06.07)
בשם המערערת בע"א 5808/99 והמשיבה 3 בע"א 6678/99:
עו"ד צבי יעקובוביץ
בשם המשיבים בע"א 5808/99 והמערערים 3-1 בע"א 6678/99:
עו"ד יורם שפטל; עו"ד דורון בקרמן
בשם המשיבה 3 בע"א 5808/99 והמשיבה 2 בע"א 6678/99:
עו"ד דקלה שלו אמסלם
בשם המשיב 2 בע"א 5808/99 והמשיב 1 בע"א 6678/99:
עו"ד יוסי שחר
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' ריבלין:
משחק בלתי מבוקר בנשק גרם למותו של המנוח, יריב רותם ז"ל. המקרה אירע בעת שהמשיב 2 (בע"א 5808/99) ירה, תוך כדי משחק, באקדח שאותו קיבל מן המערערת, חברת שמירה, בתוקף עיסוקו במסגרתה. את נזקיהם תבעו יורשיו של המנוח מן המשיב 2, מן המערערת וממדינת ישראל, שהנפיקה למשיב 2 את הרשיון לאחוז בנשק.
בית-המשפט המחוזי מצא את המערערת ואת המשיב 2 אחראים לתוצאה הטרגית ופטר את המדינה מאחריות. המערערת סבורה, כי ראוי היה לפטור אותה מאחריות, ומכל מקום, להטיל אחריות גם על המדינה. יורשי המנוח, בערעור שהגישו (ע"א 6678/99), הלינו על-כך שלא נפסקו להם פיצויים בשל נזקי "השנים האבודות", ועל-כך שבית-המשפט פטר את המדינה מכל אחריות. נסיון פשרה שנעשה בשלב מוקדם של הערעור לא צלח, ובינתיים נשתנתה ההלכה והוכרה הזכאות לפיצויים בגין "השנים האבודות".
שקלנו את טיעוני הצדדים ובאנו לכלל מסקנה, כי יש לקבל את הערעור שהגישו יורשיו של המנוח בכל הנוגע לעקרונות הפיצוי, וכי יש לדחות את יתר חלקי הערעור כמו גם את ערעור המערערת בעניין החבות. כאמור, בעוד הערעור תלוי ועומד נפסק בבית-משפט זה כי מי שקוצרה, באופן מלא או חלקי תוחלת חייו, זכאי לפיצוי בגין "השנים האבודות", וכי זכאות זו תקום לכל מי שערעורו תלוי ועומד ופסק-הדין בעניינו לא הפך חלוט (ראו ע"א 140/00 עזבון אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4) 486; רע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עזבון אלחמיד ז"ל, תק-על 2006 (1) 2609).
דא עקא, שבית-המשפט המחוזי לא קבע ממצאים בשאלת אבדן ההשתכרות, ובלעדיהם לא ניתן לשום את גובה הנזק לעניין "השנים האבודות". אין זה ראוי כי ממצאים אלה יקבעו לראשונה על-ידי ערכאת הערעור. לפיכך, מוחזר התיק לבית-המשפט המחוזי, על-מנת שישלים את פסק-דינו בעניין מרכזי אחד – שיעור ההשתכרות שהמנוח היה צפוי לה אלמלא התאונה וגובה הפיצוי הנובע מכך. החישוב יערך על-פי העקרונות שנקבעו כבר בהילכת פינץ (ע"א 10990/05 פינץ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2006 (2) 199), ובית-המשפט ישלים את פסק-דינו בלא צורך בעדות נוספת ולאחר טיעונים קצרים משלימים בעל-פה. הצדדים יזומנו לצורך זה לבית-המשפט בתוך זמן קצר.
נציין, כי אין בקבלת הערעור לעניין "השנים האבודות" כדי לשמוט את הקרקע מתחת לפיצוי שנפסק בגין הנזק הלא-ממוני הגלום בקיצור תוחלת החיים. הנזק הממוני (הפסד השתכרות) לחוד והנזק הלא-ממוני (קיצור תוחלת החיים) לחוד, וגם הסכום שנפסק בית-המשפט המחוזי – 300,000 ש"ח – סביר בעינינו (השוו עניין אטינגר).
במובן זה מתקבל הערעור מטעם יורשי המנוח ז"ל.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ה בסיוון התשס"ז (11.6.07).
ה נ ש י א ה
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 99058080_P17.doc גח
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il