ירומובסקי אלכסנדר נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5808/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5808/02 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' עדיאל המערער: ירומובסקי אלכסנדר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 27.5.02, בתיק פ' 1099/00, שניתן על ידי כבוד השופטים: ד' בר-אופיר, ד' אחיטוב, ה' הרטמן תאריך הישיבה: ה' בכסלו תשס"ה (18.11.2004) בשם המערער: עו"ד איגור יוטקין בשם המשיבה: עו"ד אסף רוזנברג פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בשורה של עבירות: תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות, דרישת נכס באיומים, כליאת שווא, חבלה בנסיבות מחמירות ומעשה סדום בנסיבות מחמירות. בעקבות כך נגזרו למערער 13 שנות מאסר. הערעור מופנה כנגד ההרשעה, ולחלופין כנגד העונש. 2. מסכת העובדות שיוחסה למערער חריגה היא בחומרתה. נטען, כי בחודש יולי 2002, חלק המערער דירה עם לאוניד דאלר (להלן: "דאלר") והמתלונן, יליד שנת 1977. בתאריך 15.7.00, בשעות הלילה, תקפו המערער ודאלר את המתלונן וגרמו לו חבלות. למחרת הם הסיעוהו למקום עבודתו כדי שיקבל את שכרו, ומששבו לדירה הם נטלו ממנו את כספו חרף התנגדותו ומחאותיו. לאחר זאת נעלו השניים את המתלונן בדירה ושבו אליה בשעות הלילה. מכאן ואילך ביצעו המערער ודאלר שורה ארוכה של מעשי התעללות במתלונן, אשר כללה את כבילתו, הכאתו, כיבוי סיגריות על גופו, ולבסוף הם ביצעו במתלונן גם מעשי סדום. להשלמת התמונה נוסיף, כי דאלר הודה בעובדות אשר יוחסו לו, הורשע, ונדון במסגרת הסכם טיעון ל-10 שנות מאסר. 3. הרשעת המערער התבססה בראש ובראשונה על עדותו של המתלונן, אשר הצביע על המערער כמי שנטל חלק בתקיפתו, וגם בביצוען של עבירות המין בגופו. בית המשפט המחוזי נתן אמון בעדות המתלונן לאחר שמצא (בלשונו) כי היא "עקבית, לא היו בה סתירות מהותיות, הפרטים העובדתיים יצרו תמונה הגיונית, והראיות העובדתיות השלימו זו את זו" (ראו סעיף 89 להכרעת הדין). מעיניו של בית המשפט המחוזי לא נעלמו מה שהגדיר כ"אי-דיוקים" בעדות המתלונן, אולם הערכאה הראשונה לא ראתה מקום לייחס להם חשיבות, והניחה כי מקורם במבוכה וההתרגשות שהיו כרוכות בשחזור בפומבי של האלימות הגופנית וההתעללות המינית שהמתלונן היה קורבנן. 4. לא ראינו מקום או עילה לדחות את ממצאיו של בית משפט קמא בכל הנוגע למהימנות המתלונן, שהרי מדובר בממצא עובדתי המתבסס על התרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט מהעד בעת שהעיד בפניו. לאותה מסקנה הגענו גם לנוכח קיומן של ראיות נוספות המחזקות את גרסת המתלונן, וכוונת הדברים היא בראש ובראשונה לאמרות שנרשמו במהלך חקירתו של דאלר במשטרה, ובהן נכלל תיאור מפורט של מעשי המערער, ואף תיאור עבירות המין שזה ביצע. אכן, דאלר סירב במהלך עדותו בבית המשפט לחזור על הגרסה המפלילה שמסר במשטרה, אולם בית המשפט החליט לאמץ את אמרותיו של העד, ואיננו סבורים כי שגה בכך. אדרבא, גרסת דאלר משתלבת ומחוזקת על ידי עדות המתלונן, ולא רק בה. לתקיפת המערער נמצאה ראיה גם בחוות דעתו של ד"ר בירטולין לוי, אשר מסר כי בגופו של המתלונן אובחנו חבלות רבות, פצע חתך ואף פצעי כוויה. כמו כן, אימתה הבדיקה הרפואית את טענת המתלונן לפיה המערער ודאלר קשרו אותו כדי למנוע ממנו להתנגד לביצוע זממם, ובין היתר נמצא סימן שהותירה לולאה אשר הודקה סביב צווארו. אנו סבורים שבכל אלה היה די להרשעת המערער, ועל כן זו תישאר על כנה. באשר לעונש – אכן, הוא אינו קל, אולם כשאתה שם לנגד עיניך את המעשים המחרידים שביצעו המערער וחברו דאלר במתלונן, אינך יכול שלא להגיע למסקנה כי דרך הענישה בה נקט בית המשפט המחוזי היתה תגובה הולמת וראויה. הערעור נדחה. ניתן היום, ה' בכסלו תשס"ה (18.11.2004). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02058080_O06.doc/שב מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il