ע"א 5800-19
טרם נותח
פלוני נ. פלוני
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
4
1
בבית המשפט העליון
ע"א 5800/19
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 9.7.2019 בתמ"ש 17259-12-18 שניתנה על ידי השופטת א' ז'יטניצקי-רקובר
תגובת המשיבה מיום 23.9.2019
בשם המערער: עו"ד דין עדני
בשם המשיבה: עו"ד ליאת נח
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת א' ז'יטניצקי-רקובר) מיום 9.7.2019 בתמ"ש 17259-12-18, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
1. המערער החתים את אמו, היא המשיבה בערעור דנן, על המחאה בסך 2 מיליון ש"ח, המשוכה על חשבונם של הוריו והוא הפקיד אותה לחשבונו הפרטי. על רקע זה הגיש אחיו של המערער (להלן: האח) לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בקשות למינוי אפוטרופוס להוריו בטענה כי המערער ניצל את מצבם הבריאותי (א"פ 36923-10-17 וא"פ 36843-10-17). בית המשפט (השופטת א' ז'יטניצקי-רקובר) מחק את הבקשה שהתייחסה לאביו של המערער משנמצא כי אין צורך במינוי אפוטרופוס בעניינו. אשר לעניינה של המשיבה, ביום 13.2.2018 הורה בית המשפט קמא על מינוי אפוטרופא לגופה ולרכושה (להלן: האפוטרופא) בקבעו כי "האפוטרופא [...] תבדוק האם יש מקום להגיש תביעות שונות בקשר לסכום אשר הועבר [למשיב]". האפוטרופא עתרה להגיש בשם המשיבה תביעה כספית בסך של מיליון ש"ח כנגד המערער, וביום 17.4.2018 דחה בית המשפט (השופט י' שקד, בהעדרו של המותב אשר דין בתיק) את הבקשה תוך שקבע כי "צד החפץ בסעד, לרבות בסעד כספי, יגיש תובענה כדין". בהמשך, קיים בית המשפט קמא, לבקשת האפוטרופא והאח, דיון בניסיון להביא את הצדדים להסכמות אשר ימנעו הגשת תובענות בעניין. בתום הדיון שהתקיים ביום 17.9.2018 ומשהמערער דחה את הצעת האפוטרופא כי "יינתן פסק דין בהסכמה של [המערער] המחייב את המשיב 1 לשלם לאמו מיליון ₪" (עמ' 14 לפרוטוקול הדיון), קבע המותב כי "משחתמה האם על השיק בסך 2,000,000 ₪ טענות המשיב שנטענו בדיון זה אינן רלבנטיות, אך למרות זאת עמד המשיב על הגשת תביעה ולא הסכים לדון בכל הסדר אשר ייתר את הגשת התביעה. בנסיבות דנא, ביהמ"ש מתיר לאפוטרופא של האם להגיש תביעה בשם האם להחזרת הסכום של 2,000,000 ₪, שיק שעליו חתמה האם [...]" (להלן: החלטת ההיתר). למען שלמות התמונה יצוין כי אביו של המערער נפטר ביום 3.12.2018.
2. ביום 9.12.2018 הגישה האפוטרופא תביעה כספית על סך של 2 מיליון ש"ח נגד המערער לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו. תביעה זו היא העומדת במוקד ענייננו והועברה לטיפולה של השופטת ז'יטניצקי-רקובר. בכתב ההגנה שהגיש עתר המערער לפסילת המותב בטענה כי החלטת ההיתר מעידה על משוא פנים כלפיו ועל כך שדעתו של בית המשפט "נעולה" בעניינו. זאת, לטענתו, נוכח העובדה שהמותב התיר לאפוטרופא להגיש תביעה על סך של שני מיליון ש"ח בעוד שהאפוטרופא עצמה ביקשה לקבל היתר להגשת תביעה על סך של מיליון ש"ח בלבד. בהקשר זה נטען כי החלטת ההיתר נוגדת את החלטת השופט שקד מיום 17.4.2018. המערער שב על טענת הפסלות בדיון קדם משפט שהתקיים ביום 15.4.2019 והוסיף וטען כי פניית המותב ישירות אל המערער במהלך הדיון וכן אמרתו כי דיון קדם המשפט יהיה קצר מקימות אף הן עילה לפסילת המותב.
3. ביום 9.7.2019, לאחר קבלת תשובת האפוטרופא לבקשה ותגובת המערער לתשובה, דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. נקבע כי "כל טענות [המערער] אם ניתן לתבוע על סך 1,000,000 ₪ או 2,000,000 ₪ מקומן בניהול התביעה עצמה", וכי "ההחלטה להתיר לאפוטרופא להגיש תביעה על סך 2,000,000 ₪, שהינו סכום השיק עליו חתמה האם וודאי שאינה יכולה להוות משוא פנים וודאי שלא ניתן לטעון שדעתו של ביהמ"ש ננעלה, שכן פתוחה הדרך למבקש לטעון בכתב הגנתו את כל טענותיו". בית המשפט דחה את הטענה כי החלטת ההיתר עומדת בסתירה להחלטת השופט שקד מיום 24.4.2018 בציינו כי בהחלטת השופט שקד, אשר ניתנה בהיעדר המותב הדן בתיק, לא נאמר דבר לגבי סכום התביעה. אשר להשתלשלות האירועים בקדם המשפט שהתקיים ביום 15.4.2019, ציין המותב כי "מכניסתי לאולם ביהמ"ש התנהג ב"כ המבקש בצורה שאינה מקובלת ואינה הולמת, בלשון המעטה, כשהינו מטיח דברים קשים בבית המשפט בדבר משוא פנים, תוך שהוא מרים את קולו [...] כשבית המשפט פנה למבקש עצמו ושאל אותו שאלות, התפרץ על ביהמ"ש ואמר: 'ממתי בית המשפט פונה ישירות ללקוח שלי'". בית המשפט הטעים כי בא-כוח המערער נהג באופן דומה גם בדיון שהתקיים ביום 17.9.2018 במסגרת ההליך למינוי אפוטרופוס. לבסוף נקבע כי "אין די בתחושתו הסובייקטיבית של בעל הדין בדבר משוא פנים, כשבנסיבות דנא אין כל בסיס לטענה זו וכל מטרתה לדחות את ניהול התיק".
4. מכאן הערעור דנן, במסגרתו שב המערער על טענותיו בפני בית המשפט קמא. המערער מדגיש כי האפוטרופא התכוונה להגיש כנגד המערער תביעה על סך של מיליון ש"ח וכי ההחלטה להתיר לה להגיש תביעה על סך של שני מיליון ש"ח באה מיוזמת בית המשפט, שאף ציין בדיון שקדם למתן החלטת ההיתר כי בדעתו לתת פסק-דין בסכום זה. המערער שב ומלין על התנהלות המותב ועל הערותיו בדיון שהתקיים ביום 17.9.2018 בהליך למינוי אפוטרופוס וכן בקדם המשפט שהתקיים ביום 15.4.2019.
האפוטרופא, שהגישה תגובה מטעמה בהתאם לתקנה 471ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מתנגדת לקבלת הערעור. לשיטתה, טענות המערער כנגד החלטת ההיתר הן טענות ערעוריות שאין מקום להעלותן במסגרת ערעור פסלות ובנוסף היא סבורה כי אין בהערות המותב במהלך דיון קדם המשפט כדי להקים חשש למשוא פנים, כפי שהובהר הן בעל-פה במהלך הדיון והן בהחלטת המותב בבקשת הפסלות.
5. דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הוא זה הקבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ולפיו, יש לבחון האם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (ע"א 4899/19 אבו חאטום נ' פאר, פסקה 3 (7.8.2019)). ניהול הליך קודם בעניינם של הצדדים אין בו כשלעצמו כדי להקים עילת פסלות ועל המבקש את פסילת השופט להוכיח כי קיים חשש ממשי ל"נעילת" דעתו של השופט בשל ההליך הקודם (ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית, פסקה 3 (18.7.2018)). עיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 17.9.2018 בהליך למינוי אפוטרופוס ובהחלטת ההיתר שניתנה בעקבותיו, מעלה כי חשש כאמור לא קיים במקרה דנן. החלטת ההיתר אינה משמיעה כל דעה, לא כל שכן "דעה נעולה", באשר היא מתבססת על העובדות שהוצגו בפני בית המשפט ובראשן חתימתה של אם המערער על המחאה בסך שני מיליון ש"ח לפקודתו. ככל שיש בפי המערער טענות בדבר היקפה הראוי של התביעה שהוגשה, הרי שכפי שציין בית המשפט קמא בהחלטתו, המקום המתאים להעלאת טענות אלה הוא בגדר ההליך עצמו, וחזקה על המותב שיכריע בהן בהתאם להוראות הדין ולאחר שמיעת טענות הצדדים בלב פתוח ובנפש חפצה. למעשה, טענותיו של המערער כנגד החלטת ההיתר הן ערעוריות במהותן, וככאלה אין מקומן במסגרת ערעור פסלות אלא בהליך ערעורי מתאים.
אף אין בידי לקבל את טענותיו של המערער ביחס להתבטאויותיו של המותב במסגרת דיון קדם המשפט שהתקיים ביום 15.4.2019. כעולה מההחלטה שניתנה בתום אותו הדיון, התייחסותו של המותב לכך שמדובר בדיון קצר כיוונה לכך שלא יהיה מנוס מלקבוע את ההליך להוכחות. אמרה זו, כמו גם עצם פנייתו של המותב אל המערער במהלך הדיון, אין בה כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים אשר יצדיק את פסילת המותב.
אשר על כן הערעור נדחה. נוכח העובדה שתגובת המשיבה הוגשה מבלי שהתבקשה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ג בחשון התש"ף (21.11.2019).
ה נ ש י א ה
_________________________
19058000_V01.docx יצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il
1