עדה רמלר נ. מינהל מקרקעי ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 5796/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5796/09 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרת: עדה רמלר נ ג ד המשיבים: 1. מינהל מקרקעי ישראל 2. וועד אגודת קמה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: בעצמו פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיבים לנמק מדוע לא יוצא שטחה של העותרת, עדה רמלר, מתוכנית ההרחבה של המשיב 1, מינהל מקרקעי ישראל ושל המשיבה 2, אגודת קמה, שהיא האגודה השיתופית של כפר סירקין (להלן: האגודה) - המושב בו מתגוררת העותרת. 2. העותרת היא תושבת כפר סירקין ולה 15 דונם של פרדס, אשר לטענתה נרכשו בשנת 1984 על ידי אב המשפחה. החלטת האגודה ומינהל מקרקעי ישראל אודות קרקע זו היא נשוא עתירה זו. 3. בעתירתה מביעה העותרת את התנגדותה לתוכנית, שלטענתה אושרה על ידי מינהל מקרקעי ישראל בתיאום עם האגודה (להלן: התוכנית). לדבריה, על פי התוכנית, תבוצע פרצלציה במשקי העזר בכפר סירקין, ותופשרנה משבצות לבניה, ובכלל זה גם בשטח שבבעלותה של העותרת. בעתירתה מתארת העותרת את התנגדותה לאופן בו תחולקנה הזכויות בין חברי האגודה על פי החלטת האגודה. לדבריה, מעולם לא הודע לה כראוי אודות הדיון באסיפה של האגודה השיתופית, שבו אושרה התוכנית על ידי חברי האגודה. העותרת מפרטת כי משנודע לה דבר התוכנית, היא פנתה לאגודה והביעה את התנגדותה, אך נענתה כי בשלב זה לא ניתן עוד להתנגד לתוכנית. העותרת מציינת כי היא מודעת לכך שהוקצה זמן מוגדר להתנגד להחלטה, אך מכיוון שלא הייתה מודעת לתהליך גיבוש ההחלטה, היא מעולם לא זכתה לעשות כן כראוי. לטענתה, משניסתה להעלות את הסתייגויותיה מההחלטה, החלה מסכת איומים כלפיה מטעם חברי האגודה באופן שאינו מאפשר לה למצות את זכויותיה. עוד מציינת העותרת, כי שמאי האגודה שהעריך את השטח טעה בחישוביו באופן הפוגע בה, אם אכן תיושם התוכנית בסופו של דבר. העותרת מציינת עוד כי פנתה למינהל מקרקעי ישראל לשם פתיחת הליך רישום זכויות המקרקעין על שמה בלבד, כך שתוכל להתנתק מהאגודה, אך פנייתה מעולם לא נענתה באופן ענייני על ידי המינהל. 4. דין העתירה להידחות על הסף. המחלוקת המתוארת לפרטיה בעתירה היא בעלת אופי אזרחי מובהק, ואפשר אף בעלת היבטים תכנוניים על פי דיני התכנון והבנייה. דינה להתברר בערכאה המוסמכת לברר עניינים מסוג אלה העולים בעתירה, אשר בפניה תוכל העותרת לפרוש את מלוא טענותיה, ולתמוך אותן בראיות הנדרשות. בהתקיים סעד חלופי כאמור, אין בית משפט זה אמור להיזקק לעתירה, ודינה להידחות על הסף (בג"צ 627/88 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' קרן האיזון ע"פ סעיף 116 לחוק המים, תשי"ט-1959 - נציבות המים (לא פורסם, 14.3.1989); בג"צ 79/08 אטון נ' ראש העיר ירושלים (לא פורסם, 15.1.08); בג"צ 3220/07 קציוטיס נ' האפוטרופוס על נכסי נפקדים (לא פורסם, 21.9.08); בג"צ 3649/08 שמנובה נ' משרד הפנים (לא פורסם, 20.5.2008); בג"צ 7859/08 אורית שפיר נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 02.02.09)). אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף. ש ו פ ט ת השופט ס' ג'ובראן אני מסכים. ש ו פ ט השופט א' רובינשטיין: מסכים אני לחוות דעתה של חברתי השופטת פרוקצ'יה. אוסיף כי מדובר במקרה מובהק שבו ראוי לה לעותרת להידרש לייעוץ משפטי הולם, כדי לעמוד על כל הנדרש בנושא חשוב לה והוא זכויותיה הקנייניות. עליה להבין כי ההליך שנקטה בבית משפט זה אינו ההליך המתאים, כמות שציינה חברתי, והוא מצריך ערכאה היכולה להיכנס לפרטיו ולדקדוקיו, מבלי שניטע מסמרות לגבי תוצאה זו או אחרת. תיטיב העותרת לעשות אם תשקול ייעוץ כאמור. ש ו פ ט ניתן היום, א' בכסלו תש"ע (18.11.09). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09057960_R01.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il