פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 5787/04

כמאל שחאדה נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירות חבלה חמורה ועל חומרת העונש בגין תאונת דרכים קטלנית.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 08/09/2004 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 5787/04 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תעבורה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה בעבירות חבלה חמורה ועל חומרת העונש בגין תאונת דרכים קטלנית.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 5787/04

כמאל שחאדה נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירות חבלה חמורה ועל חומרת העונש בגין תאונת דרכים קטלנית.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בגרימת מוות ברשלנות ובשתי עבירות של חבלה חמורה לאחר תאונת דרכים שגרמה למותו של נוסע ברכבו. בערעורו טען כי לא ניתן להרשיעו בחבלה חמורה שכן זו דורשת יסוד נפשי של מחשבה פלילית, ממנה זוכה בעבירת ההריגה. המדינה הסכימה לטענה זו. בית המשפט העליון קיבל את הערעור בנוגע להרשעה בחבלה חמורה וזיכה את המערער מעבירות אלו. בנוגע לעונש, בית המשפט דחה את הבקשה להמיר את המאסר בעבודות שירות בשל הצורך בהרתעה בתאונות דרכים, אך הפחית את עונש המאסר בפועל מ-10 חודשים ל-7 חודשים.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, א' גרוניס, א' חיות
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • כמאל שחאדה

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הסכמה לזיכוי מעבירות חבלה חמורה עקב העדר יסוד נפשי
  • התנגדות להקלה בעונש בשל התוצאה הקטלנית והצורך בהרתעה
טיעוני ההגנה
  • יש לזכות מעבירות חבלה חמורה מאחר שנדרש להן יסוד נפשי זהה להריגה ממנה זוכה
  • יש להקל בעונש ולהמירו לעבודות שירות בשל נסיבות אישיות ומחילה של משפחת המנוח
מחלוקות עובדתיות
  • האם התקיים יסוד נפשי לעבירות חבלה חמורה

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • דברי המערער עצמו על הסחת דעת בנהיגה

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 105/03
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

תגיות נושא

  • תאונת דרכים
  • גרימת מוות ברשלנות
  • חבלה חמורה
  • ערעור פלילי

שלב ההליך

ערעור

הכרעת הדין

העבירות בהן הורשע
  • גרימת מוות ברשלנות
העבירות מהן זוכה
  • הריגה
  • חבלה חמורה
  • עקיפה בדרך לא פנויה
הכרעת הדין
הרשעה חלקית (וזיכוי בחלק מהאישומים)

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
7
חודשי מאסר על תנאי
12
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
10000
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
הוראות וסעדים אופרטיביים
  • פסילת רישיון נהיגה ל-10 שנים
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק ע"פ 5787/04 בבית המשפט העליון ע"פ 5787/04 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת א' חיות המערער: כמאל שחאדה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 105/03 מיום 8.6.2004 שניתן מפי כבוד השופט י' כהן תאריך הישיבה: כ"ב אלול, תשס"ד (08.09.2004) בשם המערער: עו"ד מ' בלום בשם המשיבה: עו"ד ד' ברלינר פסק-דין 1. ביום 29.7.2002 בשעות אחר הצהריים נהג המערער ברכבו מכיוון צומת יָבֹור לכיוון שעב ועמו ברכב נסעו חאלד חליחאל (להלן: המנוח) ומגדי שחאדה. בשלב כלשהו סטה המערער למסלול הנגדי, חצה קו הפרדה רצוף והתנגש ברכב שנסע ממול. כתוצאה מן ההתנגשות נהרג המנוח ואילו מגדי, המערער ונהג הרכב האחר נחבלו חבלות של ממש. בעקבות התאונה הוגש נגד המערער כתב-אישום בבית-המשפט המחוזי בחיפה ובו הואשם המערער בעבירות של הריגה, חבלה חמורה (שתי עבירות) ועקיפה בדרך לא פנויה. לאחר שמיעת הראיות קבע בית-משפט קמא, כי המערער אכן חצה את קו ההפרדה הרצוף וסטה אל מסלול הנסיעה הנגדי אך, כך הוסיף בית-המשפט וקבע, לא הוכח מעבר לכל ספק סביר שהמערער עשה כן בעת שניסה לעקוף כלי רכב אחר שנסע לפניו. מתוך דבריו של המערער עצמו הסיק בית-משפט קמא, כי הסטייה ארעה משום שהמערער לא היה מרוכז דיו בנעשה בדרך ומשום שתשומת לבו הוסחה לשניות ספורות בין משום ש"חלם", כדבריו, ובין משום ששיחק במכשיר הרדיו במכונית. בנסיבות אלה סבר בית-משפט קמא כי אין מתקיים היסוד הנפשי הדרוש לעבירת הריגה, ולפיכך זיכה אותו מעבירות ההריגה והרשיע אותו בעבירה של גרם מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין). כמו-כן, הרשיע בית-משפט קמא את המערער בשתי עבירות של גרימת חבלות חמורות לאדם אחר על-פי סעיף 333 לחוק העונשין, וזיכה אותו מעבירה של עקיפה בדרך לא פנויה. בשל העבירות שבהן הורשע גזר בית-המשפט המחוזי על המערער 22 חודשי מאסר, מתוכם עשרה חודשים לריצוי בפועל והיתר על-תנאי. כן גזר בית-המשפט על המערער עשר שנות פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה לכלי רכב מסוג כלשהו וחייבו בתשלום קנס בסך 10,000 ₪. 2. הערעור שבפנינו מופנה כנגד הרשעתו של המערער בשתי עבירות של גרימת חבלה חמורה וכן הוא מופנה כנגד חומרת העונש. לטענת המערער, זהה היסוד הנפשי הנדרש לצורך הרשעה בעבירה של גרימת חבלה חמורה ליסוד הנפשי הנדרש לצורך הרשעה בעבירת ההריגה (ראו: ס' 19 לחוק העונשין), ומשזוכה המערער מעבירת ההריגה בשל העדר מחשבה פלילית, מן הדין היה לזכותו גם מן העבירות של גרימת חבלה חמורה שיוחסו לו. לעניין העונש טוען המערער, כי יש להסתפק בעונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות, ובהקשר זה מבקש המערער להביא בחשבון את היותו אדם נורמטיבי העובד לפרנסתו וכן את העובדה כי נפגע פיזית ונפשית בתאונה בשל כך שגרם ברשלנותו למות חברו הטוב. לבסוף מבקש המערער כי תובא בחשבון העובדה שנישא לאחרונה ונולדה לו בת וכי משפחת המנוח מחלה לו, כפי העולה מעדות אחיו של המנוח בפני בית-משפט קמא. המשיבה טענה מנגד, כי אכן שגגה יצאה תחת ידי בית-משפט קמא בכך שהרשיע את המערער בעבירות של גרימת חבלה חמורה נוכח קביעתו בדבר העדר מחשבה פלילית אצל המערער. יחד עם זאת, סברה המשיבה, כי אין מקום להמתיק מעונשו של המערער עד כדי מתן אפשרות לריצוי עונש המאסר שייגזר בעבודות שירות. זאת נוכח התוצאה הקטלנית של התנהגותו הרשלנית והעובדה כי בית-משפט קמא לא החמיר בעונש לכתחילה והביא בחשבון את מכלול הנסיבות לקולא, עליהן הצביע המערער במסגרת הערעור. 3. אכן, קביעתו של בית-משפט קמא לפיה לא התקיים היסוד הנפשי הנדרש לצורך עבירת ההריגה, מקרינה על ההרשעה בעבירות של גרימת חבלה חמורה, אשר לגביהן נדרש אותו יסוד נפשי עצמו. לפיכך, יש צדק בטענה שהעלה המערער בהקשר זה ואף המשיבה הסכימה לכך בטיעוניה. על כן, אנו מורים על זיכויו של המערער משתי העבירות של גרימת חבלה חמורה שבהן הורשע. אשר לעונש, בניגוד לעמדה שהציג המערער, איננו סבורים כי זיכויו מעבירות אלה יש בו כדי להוליך להקלה משמעותית בעונש נגזר. תאונות הדרכים המתרחשות בכבישי הארץ חדשים לבקרים בשל נהיגה רשלנית או פזיזה, גובות מחיר יקר מדי בנפש וכבר נפסק על-ידינו לא אחת כי אין מקום לענישה סלחנית מדי במקרים אלה ויש להעדיף את הצורך להעביר לציבור מסר ברור ומרתיע, אלא אם כן מתברר כי קיימות נסיבות אישיות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות סטייה מרמת הענישה הראויה. נסיבות כאלה לא הוכחו במקרה שלפנינו. אדרבא מתוך גיליון ההרשעות שהוצג בפנינו עולה כי למערער עבר תעבורתי לא מבוטל. יחד עם זאת, ולנוכח זיכויו של המערער מן העבירות של גרימת חבלה חמורה, ראינו לנכון להפחית במידת מה מעונש המאסר שנגזר עליו ואנו מעמידים אותו על שבעה חודשי מאסר בפועל תחת עשרה חודשי המאסר בפועל שנגזרו עליו בבית-משפט קמא. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 10.10.2004 בשעה 11:00 במזכירות בית-המשפט המחוזי בחיפה. ניתן היום, ‏כ"ב אלול, תשס"ד (08.09.04). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04057870_V03.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il