י.ש.ל.ב קליניק בע"מ (מרכז רפואי הרברט סמואל) נ. משרד הבריאות

פסק-דין בתיק בג"ץ 5781/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5781/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז העותר: י.ש.ל.ב קליניק בע"מ (מרכז רפואי הרברט סמואל) נ ג ד המשיב: משרד הבריאות עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד איתן האזרחי פסק-דין השופט מ' מזוז: 1. העותר פנה למשרד הבריאות בבקשה למתן אישור הקמה למרפאה לכירורגיה קטנה בהתאם לתקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות), התשע"ז-2017 (להלן: התקנות). ביום 21.5.2018 נענה בא כוח העותר על ידי מר עוזי קרן, מזכיר ועדת הפרויקטים במשרד הבריאות, כי בשלב זה אין משרד הבריאות מאשר פתיחת מרפאות כירורגיות (קטנות או בינוניות) משום ששיעור עמדות הניתוח לכירורגיה בינונית גבוה מהשיעור הקבוע בתקנות, וכי הבקשה תשוב ותידון לקראת סוף שנת 2018. 2. כעולה מן העתירה, לבקשת בא כוח העותר התקיימה פגישה בין נציגי העותר, ומר קרן, שבעקבותיה פנה בא כוח העותר למנכ"ל משרד הבריאות, שהוא בעל הסמכות המקורית לפי התקנות לאשר הקמת מרפאה), במכתב הנושא תאריך 20.6.2018, ובו ביקש "בחינה מחודשת" של בקשתו. בהמשך לכך ביקש בא כוח העותר גם להתקבל לפגישה אצל המנכ"ל. בעתירה נטען כי להבנת העותר טרם ניתנה החלטה סופית בעניינו על ידי הגורם המוסמך, ומכאן פנייתו האמורה למנכ"ל משרד הבריאות, וכי משפנייתו למנכ"ל טרם נענתה והוא אף לא זומן לפגישה כפי בקשתו, לא היה מנוס מהגשת העתירה. העתירה אשר הוגשה ביום 2.8.2018. 3. דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים הולם. כידוע, הכלל בדבר אי מיצוי הליכים אינו מתמצה אך בכך שעותר נדרש להראות כי הוא פנה לגורם המוסמך בטרם הגיש עתירתו לבית המשפט, אלא עליו להראות גם כי לגורם המוסמך ניתנה שהות מספקת לבחון את הנושא ולהשיב לפניה (בג"ץ 7005/13 סמהורי נ' המפקד הצבאי (22.10.2013); בג"ץ 2572/17 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הממונה על ההגבלים העסקיים (30.3.2017); בג"ץ 3730/18 עאסי נ' שר הפנים (13.5.2018)). בענייננו, העתירה הוגשה בחלוף פחות מחודש וחצי מאז פנייתו של העותר למנכ"ל משרד הבריאות, וכיומיים בלבד לאחר משלוח מכתב תזכורת. אכן, העותר פעל כדבעי בבקשו למצות הליכים בפניה למנכ"ל משרד הבריאות, שהוא בעל הסמכות המקורית לענין זה בהתאם לתקנות; ואולם משפנה למנכ"ל, יש ליתן לו שהות מספקת לבחון את הפניה ולהשיב לה. חזקה על מנכ"ל משרד הבריאות כי כך אכן יעשה בתוך זמן סביר. בשולי הדברים אעיר, כי המשיב הנכון בעתירה אינו "משרד הבריאות", שאינו הרשות המוסמכת לענין זה, אלא מנכ"ל משרד הבריאות, שהוא כאמור בעל הסמכות לענין מושא העתירה (ראו הערתי לאחרונה בבג"ץ 5263/16 נשר - מפעלי מלט ישראליים בע"מ נ' המשרד להגנת הסביבה, בפסקה 15 (23.7.2018)). 4. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות הענין לא יהא צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ד באב התשע"ח (‏5.8.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 18057810_B01.doc אב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il