נאסר קוס נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5780/97 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד המערער: נאסר מחמד קוס נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 15.7.97 בת"פ 284/97 שניתן על ידי כבוד השופט צ' כהן תאריך הישיבה: י' בחשון התשנ"ח (10.11.97) בשם המערער: עו"ד בולוס ג'ואד בשם המשיבה: עו"ד אביה אלף פסק-דין המערער הורשע בעבירות של סחר בנשק שלא כדין ובנשיאת נשק שלא כדין, עבירות לפי סעיפים 144 (ב2) ו144- (ב) לחוק העונשין, תשל"ז1977-. המערער הורשע בכך שהוא ואחר (להלן: ראפת) מכרו אקדח לאברהים קרג'ה (להלן: קרג'ה). בגין עבירות אלה נדון המערער לששה חודשי מאסר בפועל ול12- חודשי מאסר על תנאי בתנאים אותם קבע בית המשפט. ערעור המערער הינו הן על ההרשעה והן על גבה העונש. טענות בא כוח המערער כנגד הרשעת המערער מתמקדים בשניים: ראשית, נתגלו סתירות בין גירסות ראפת וקרג'ה וכן בגירסות כל אחד מהשניים בינן לבין עצמן, מבלי שבית המשפט נתן לכך את המשקל המתאים. שנית, הכרעת הדין של בית המשפט אינה מפורטת דיה כדי להבהיר את נמוקי ההרשעה ואין בה כל קביעות בענין מהימנות. מטעם זה אין היא מבוססת דיה כדי להצדיק את הרשעת המערער. ניתנת האמת להאמר, שהכרעת הדין הינה קצרה ותמציתית, ואין היא מפרטת את מכלול השיקולים והנימוקים שהיו ביסוד מסקנת בית המשפט שיש להרשיע את המערער. עם זאת, ברור מהכרעת הדין שבית המשפט המחוזי ראה לסמוך על עיקר גריסתם של ראפת בעדותו וקרג'ה בהודעותיו, מהן עולה שהמערער הסכים עם קרג'ה שיספק לו אקדח ואכן ספקו לו בסיועו של ראפ'ת. על פי הודעות קרג'ה וראפת ועדותו של ראפת, רשאי היה בית המשפט להגיע למסקנה אליה הגיע; ואותן סתירות עליהן הצביע בא כוח המערער הינן סתירות הנוגעות לפרטים, שאין בהן לערער את הגירסה המרשיעה. גם באשר לעונש, אין עילה שנתערב בפסק הדין. גם הפער בין עונשו של המערער לזה שהוטל על קרג'ה - 6 חודשי מאסר בפועל לעומת 4 חודשים - מקובל עלינו, נוכח העובדה שהמערער היה זה שדאג לאספקת האקדח. סיכומם של דברים, אנו דוחים את העונש הן על ההרשעה והן על העונש. ניתן היום, י' בחשון התשנ"ח (10.11.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97057800.E03