פלוני נ. פלוני

6 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 57730-09-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערת: פלונית נגד המשיב: פלוני ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות בי"ס 40386-04-25 מיום 16.9.2025 שניתנה על ידי כב' השופט ניר זיתוני בשם המערערת: עו"ד ענת שמשון-ענתבי פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (השופט נ' זיתוני) מיום 16.9.2025 בי"ס 40386-04-25 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. המערערת והמשיב הם בני זוג לשעבר להם שלושה ילדים קטינים משותפים. עניינו של ההליך מושא הערעור בבקשה ליישוב סכסוך בין הצדדים שהוגשה על ידי המערערת במהלך חודש אפריל 2025 (להלן: הליך יישוב הסכסוך). במסגרת הליך יישוב הסכסוך הגישה המערערת בקשה לסעד דחוף בקשר לחיוב המשיב במזונות הילדים הקטינים לפי תקנה 12 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016. בהחלטה מיום 2.9.2025 דחה בית המשפט את הבקשה, תוך שקבע בין השאר כי מצב הדברים בין הצדדים אינו מצריך התערבות בדמות סעד דחוף. בית המשפט הטעים את קביעתו בכך שהצדדים פועלים באופן שאינו שונה מהותית מהאופן שבו פעלו טרם פרוץ הסכסוך, וציין כי המשיב ממשיך לשלם את הוצאות הבית מחשבונו הנפרד. בסמוך לכך, ביום 5.9.2025, הגישה המערערת בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט בדבר דחיית הסעד הדחוף. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 7.9.2025, במסגרתה נקבע שהאמור בבקשה אינו מצדיק עיון מחדש בהחלטה. 2. מספר ימים לאחר מכן, ביום 11.9.2025, הגישה המערערת בקשה לצו הגנה לפי סעיף 3 לחוק מניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 (ה"ט 31508-09-25) (להלן: הליך צו ההגנה). בבקשתה טענה המערערת כי המשיב נקט כלפיה באלימות פיזית ואף הורחק על ידי משטרת ישראל לשבעה ימים המסתיימים ביום 16.9.2025. עוד באותו היום שבו הוגשה הבקשה, שמע בית המשפט את טענות המערערת במעמד צד אחד, כשהמערערת נכחה בדיון ללא באת-כוחה. בתום הדיון ניתנה החלטה שבגדרה הוטלו מספר איסורים על המשיב, תוך שבית המשפט קבע דיון במעמד הצדדים ביום 14.9.2025. עוד באותו היום, 11.9.2025, הגישה המערערת בקשה לדחיית הדיון מהטעם שלבאת-כוחה קבוע דיון באותו היום בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. בו ביום נדחתה בקשה זו על ידי המשפט, תוך שצוין כי מועד הדיון נקבע בתיאום עם המערערת, מתוך מטרה לקיים את הדיון טרם חלוף מועד ההרחקה המשטרתית ולפני המפגש הבא של הקטינים עם המשיב, הקבוע ליום 15.9.2025. באותו היום הגישה המערערת בקשה נוספת לדחיית מועד הדיון. בבקשה זו טענה כי ניתן לקיים את הדיון ביום 15.9.2025, וכי עומדת לה זכות להיות מיוצגת בדיון, כפי שהמשיב יהיה מיוצג. גם בקשה זו נדחתה בו ביום, תוך שהוטעם כי אין חידוש בבקשה, וכי יומנו של בית המשפט עמוס ביותר ואינו מאפשר לקיים את דיון ביום 15.9.2025. למחרת, ביום 12.9.2025, הגישה המערערת בקשה שלישית לדחיית מועד הדיון. בבקשה זו לא ניתנה החלטה עובר לדיון. 3. הדיון בהליך צו ההגנה התקיים במועדו, והמערערת התייצבה ללא באת-כוחה. בתום הדיון ובמעמד הצדדים הורה בית המשפט למערערת להגיש את סיכומיה בהליך עד שעה 18:00 באותו היום. לאחר מכן, ניתנה החלטה בבקשת הדחייה השלישית, ובה צוין כי בית המשפט ראה את הבקשה רק לאחר הדיון וכי לא היה מקום להגיש בקשה שלישית באותו עניין. בסמוך לכך באותו מועד, הוגשה בקשה נוספת מטעם המערערת, לקביעת דיון נוסף במעמד הצדדים ולביטול ההחלטה בדבר הגשת סיכומים. בבקשה זו אף ציינה המערערת כי לוח הזמנים של באת-כוחה אינו מאפשר לעמוד במועד, ועל כן אין בכוונתה להגיש סיכומים. בקשה זו נדחתה בהחלטה מאותו היום, 14.9.2025, במסגרתה צוין כי בשל האמור בבקשה, פסק הדין יינתן על בסיס החומר המצוי, וכי אין מקום לקבוע דיון נוסף בהליך. לאחר מכן באותו היום ניתן פסק דין בהליך צו ההגנה, הדוחה את בקשת המערערת תוך חיובה בהוצאות המשיב בסך 1,000 ש"ח. 4. על רקע דברים אלה, ובמסגרת הליך יישוב הסכסוך הגישה המערערת ביום 16.9.2025 את בקשת הפסלות שבמוקד הערעור שלפניי. המערערת טענה כי בית המשפט "רמס את כל זכויותיה". להמחשת הדברים ציינה כי פסק דינו של בית המשפט בהליך צו ההגנה ניתן דקות ספורות לאחר שנדחתה בקשתה לדיון נוסף במעמד הצדדים ולביטול הגשת הסיכומים – נתון שלשיטתה מלמד שפסק הדין נכתב מראש והגשת הסיכומים הייתה למראית עין בלבד. המערערת הוסיפה וטענה שבמהלך הדיון שהתקיים במעמד הצדדים המותב "איים" עליה, כך שאם לא תשיב לשאלות יינתן פסק דין כנגדה. עוד הוסיפה וטענה המותב העיר מחוץ לפרוטוקול הדיון כי "רוב הבקשות לצו הגנה זה מנשים נגד גברים ואני לא רוצה להישמע סטראוטיפי אבל לעיתים נשים מנצלות לרעה את זה ממניעים של זכויות וכסף". לשיטתה, דברים אלה מבטאים דעה קדומה כנגד נשים, ומהם עולה כי המותב אוחז בדעה קדומה כנגדה. עוד ציינה כי במהלך אותו הדיון המותב העניק לה ייעוץ משפטי שגוי, באומרו שנוכחות באת-כוחה נדרשת רק לצורך חקירת המשיב. לטענת המערערת, בנסיבות אלה מתקיים חשש חמור למשוא פנים בהתנהלות בית המשפט. עוד הצביעה המערערת בהקשר זה על כך שבית המשפט התעלם מבקשותיה החוזרות לדחיית מועד הדיון – בקשות שנבעו מדיון מקביל של באת-כוחה בבית משפט אחר – זאת בעוד שבמסגרת הליך יישוב הסכסוך נעתר בית המשפט לבקשת ארכה מטעם המשיב להגשת תגובתו לבקשה לסעד דחוף, הגם שהתנגדה לה. כאינדיקציה נוספת למשוא פנים טענה המערערת כי בהליך יישוב הסכסוך קיבל בית המשפט את תגובת המשיב לבקשה לסעד דחוף, הגם שהמסמכים שצורפו אליה היו מושחרים ולא ניתנים לקריאה. בהמשך לכך, ציינה המערערת כי נדחתה בקשתה לעיון מחדש בהחלטה הדוחה את בקשתה לסעד דחוף, אף שצירפה לה מסמכים לא מושחרים של המשיב. 5. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות בהחלטה מיום 16.9.2025. בפתח החלטתו, בית המשפט עמד על כך שתוכנן של החלטות שאינן מקבלות את עמדת בעל דין, ואינן מוצאות חן בעיניו אינו מהווה עילת פסלות. בית המשפט ציין כי עיון בבקשת הפסלות מעלה פער בין חוויית המערערת, כפי ששוקפה לבית המשפט בעת הדיון במעמד צד אחד בהליך צו ההגנה, ובין הטענות העולות בבקשת הפסלות. בהקשר זה ציין בית המשפט כי המערערת הביעה במהלך הדיון במעמד צד אחד הערכה רבה לאופן שבו ניהל את הדיון, זאת חרף ההחלטות שקדמו לו בהליך יישוב הסכסוך. בכל הנוגע לטענות ביחס למועד הדיון במעמד הצדדים בהליך צו ההגנה, בית המשפט ציין כי לאורך הדיון שהתקיים איפשר למערערת לנסות לתקשר הדיון עם באת-כוחה, ואף לנסות לצרף אותה בווידאו. עוד הדגיש בית המשפט כי פעל לאורך הדיון להסביר למערערת את שלביו ואת האפשרויות העומדות לפניה. אשר למהירות פרסום פסק הדין בהליך צו ההגנה, בית המשפט הבהיר שאין בכך כדי ללמד על נעילת דעתו בהליך. הוטעם כי בתום הדיון הכין המותב טיוטת פסק דין, וכי אילו הוגשו סיכומים, הייתה לכך התייחסות בפסק הדין, ואף ייתכן שבעקבות הגשתם הייתה משתנה תוצאת פסק הדין. בכל הנוגע לדברים שנאמרו מחוץ לפרוטוקול הדיון, בית המשפט הבהיר כי כוונתו הייתה לתאר מציאות שלפיה מרבית הבקשות לצו הגנה מוגשות על ידי נשים כנגד גברים, וישנם מקרים שבהם ההליך מנוצל לרעה. בית המשפט עמד מאחורי הדברים, אך כפר בהנחת המערערת שלפיה הדבר מלמד על דעה קדומה כנגד נשים. עוד הדגיש בית המשפט כי בדבריו לא נאמר שנשים "בדרך כלל" מגישות בקשות לצו הגנה לצורך הישגים כאלה ואחרים. 6. מכאן הערעור שלפניי, בו שבה המערערת על עיקרי טענותיה מבקשת הפסלות. לטענתה ובראי אמירת המותב מחוץ לפרוטוקול הדיון, הרי שהמותב מחזיק בדעה קדומה כלפיה, ובהיותה אישה היא סבורה כי אין לה כל "כל סיכוי בבית המשפט" כלשונה. בהקשר זה טוענת המערערת כי היא נמנעת מלהגיש בקשות נוספות בהליך הסכסוך, שכן בליבה חשש שאלו יידחו בגין דעה מוקדמת או משוא פנים. המערערת שבה ומציינת כי פסק הדין בהליך צו ההגנה ניתן דקות ספורות לאחר שנדחתה בקשתה לדיון במעמד הצדדים ולביטול הגשת הסיכומים – נתון המלמד לשיטתה שפסק הדין נכתב מראש. המערערת מדגישה כי התנהלות זו, יחד עם איומי המותב במהלך הדיון שאם לא תשיב לשאלות יינתן פסק דין כנגדה; ומתן ייעוץ משפטי שגוי שלפיו נוכחות באת-כוחה נדרשת רק לצורך חקירת המשיב, מהווים רמיסה של זכויותיה. עוד טוענת המערערת כי התעלמות בית המשפט מבקשותיה החוזרות לדחיית מועד הדיון מצביעה על חשש חמור למשוא פנים. בהקשר זה שבה ומפנה המערערת לכך שבמסגרת הליך יישוב הסכסוך נעתר בית המשפט לבקשת ארכה מטעם המשיב. על יסוד דברים אלה סבורה המערערת כי חששה למשוא פנים אינו סובייקטיבי, וכי יש להורות על פסלות המותב. 7. למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 18.9.2025 התקבל ערעור המערערת על פסק דינו של בית המשפט בהליך צו ההגנה (עמ"ש 42581-09-25). בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ח' שרעבי) הורה כי עניינם של הצדדים יובא מחדש לבית המשפט לענייני משפחה, שינהלו מחדש כשהמערערת מיוצגת. בסופו של דבר, ולאחר שההליך נוהל מחדש ניתן ביום 30.9.2025 פסק דין בגדרו ניתנו צווי מניעה הדדיים. בתוך כך, ולנוכח העובדה שהצדדים חתמו במסגרת הליך יישוב הסכסוך על עיכוב הליכים עד ליום 30.11.2025, ניתן ביום 2.12.2025 פסק דין גם בהליך זה, שלפיו כל אחד מהצדדים רשאי לנקוט בהליכים מטעמו. בהמשך לכך, הגיש המשיב שני הליכים כנגד המערערת, המתנהלים כיום לפני המותב (תלה"ם 48844-12-25; תלה"ם 48899-12-25), וביום 22.12.2025 הגישה המערערת במסגרת הליך ערעור הפסלות דנן בקשה לעיכוב הליכים אלה. 8. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. נקודת המוצא לדיון היא שהליכי פסלות הם הליכים צופים פני עתיד (ראו מני רבים: עפ"ס 81833-07-25 פלונית נ' פלוני ‏(‏16.11.2025‏)‏‏; עפ"ס 11966-03-25 זובידאת נ' אפשטיין, פסקה 4 (22.6.2025); עפ"ס 75273-03-25‏ פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (30.4.2025)‏‏). בהליך יישוב הסכסוך כמו גם בהליך צו ההגנה כבר ניתנו פסקי דין, ומשכך ההליכים נסגרו. על פניו, במצב זה "דרך המלך" להעלאת טענות בנוגע לפסילת המותב היא במסגרת הליך ערעורי מתאים (עפ"ס 71338-05-25 ר.ר.י.צ - אחזקות ונכסים בע"מ נ' כהן ‏(28.5.2025‏); עפ"ס 69270-12-24 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (23.2.2025)). עם זאת, בהינתן שישנם הליכים תלויים ועומדים בין הצדדים המתנהלים לפני המותב, ובשים לב שטענות הפסלות שבפי המערערת אינן ממוקדות בהליך יישוב הסכסוך בלבד, ראיתי לנכון להידרש לטענותיה במסגרת הדיונית הנוכחית (השוו: עפ"ס 57361-05-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 1 ‏(29.7.2025‏)‏‏). 9. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הינו התקיימותן של נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב היושב בדין (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). לא מצאתי כי נסיבות אלו מתקיימות בענייננו. תחילה, בכל הנוגע להתבטאות המיוחסת למותב מחוץ לפרוטוקול הדיון, שלפיה נשים לעיתים מנצלות לרעה הליכים של צו הגנה. הגם שאמירה זו נאמרה מחוץ לפרוטוקול הדיון דומה כי אין מחלוקת כי הדברים אכן נאמרו, כשלשיטת המערערת הדבר מלמד על דעה קדומה כנגדה בהיותה אישה. לא אחת נפסק כי רק במקרים נדירים תקום הצדקה לפסילת מותב בשל התבטאות מצד השופט היושב בדין, וזאת כאשר מדובר בהתבטאות מובהקת ונחרצת המלמדת על "נעילת דעתו" (ע"א 667/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 ‏(5.2.2024‏)‏‏; ע"א 503/23 אבו פריח נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל, פסקה 12 ‏(7.3.2023‏)‏‏). אכן, על בית המשפט לנהוג באיפוק ובריסון, וגם בהשמיעו הערות עליו להביא בחשבון איך יפרשן בעל הדין הניצב אותה שעה בפני בית המשפט (ע"א 5684/08 הלייל נ' מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל, פסקה 10 ‏(7.10.2008‏)‏‏). אכן, לא היה מקום להערת המותב, אך איני סבור כי דבריו מלמדים על כך שדעתו של המותב "ננעלה" נגד המערערת. מדובר בהתבטאות כללית הרחוקה מהמסקנה שהמערערת מבקשת לייחס לה, וממילא הבהרת המותב בנדון במסגרת החלטת הפסלות מניחה את הדעת בנסיבות. כמו כן, לא ראיתי בדבריי המותב במהלך הדיון במעמד הצדדים בהליך צו ההגנה משום "איום" על המערערת. בפרוטוקול הדיון צוין כי "מוסבר למבקשת שאם היא תסרב לענות על שאלות לא תהיה לבית המשפט ברירה אלא לבטל את הצו שניתן במעמד צד אחד ולסיים כך את ההליך תוך התייחסות להוצאות המשפט" (עמוד 3 לפרוטוקול הדיון מיום 14.9.2025)). אין המדובר ב"איום" על המערערת, אלא בשיקוף של המשמעויות האפשריות הנובעות מדרך התנהלותה הדיונית (השוו: עפ"ס 972-10-24 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 ‏(13.11.2024‏)‏‏). עוד יש להעיר כי אף אם נקבל את טענת המערערת שלפיה המותב העניק לה במהלך אותו הדיון "ייעוץ משפטי שגוי" באומרו שבאת-כוחה נחוצה אך לצורך חקירת המשיב, הרי שאין באמירה זו כדי ללמד על משוא פנים. 10. הוא הדין כך גם ביחס לטענת המערערת כי פרסומו של פסק הדין בהליך בסמוך לבקשתה לקיום דיון ולביטול הגשת הסיכומים מלמד על נעילת דעתו של המותב. הכנת טיוטת פסק דין אינה מקימה, כשלעצמה, עילה לפסילה. כבר נפסק כי אין פסול בכך שבית המשפט יערוך טיוטה טרם מתן פסק הדין, ויכלול בה את התרשמותו מן הראיות ומטענות הצדדים, נכון לאותה עת (עפ"ס 58027-03-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 17 (‏3.6.2025‏)‏‏; בר"ש 2544/21 סער נ' משרד המשפטים - מועצת שמאי המקרקעין, פסקה 9 ‏(‏22.7.2021‏); ע"א 3535/00 וינר נ' שרוט, פסקה 6 (1.7.2001)‏‏). ממילא, עצם הכנת טיוטה מבעוד מועד, לא כל שכן לאחר דיון כבענייננו, אין משמעותה שבית המשפט נמנע מלתת משקל ראוי לטענות הצדדים או לכך שדעתו ננעלה. יתר טענות המערערת מתמקדות באופן שבו ניהל המותב את ההליכים שבין הצדדים, בפרט היעתרות המותב לבקשת ארכה מטעם משיב, בעוד שבקשותיה לשינוי מועד הדיון בהליך צו ההגנה נדחו. אלו הן החלטות דיונית מובהקות, שמעצם טיבן אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים, זאת גם כאשר מדובר ברצף החלטות או ב"הצטברות" של החלטות שאינן לרוחו של בעל הדין כבענייננו. הדרך המתאימה להעלאת השגות על אותן החלטות מעין אלה היא בהליכי הערעור שקבועים בדין (ראו מני רבים: עפ"ס 55943-03-25 פלונית נ' עו"ס לחוק הנוער המחלקה לשירותים חברתיים, פסקה 12 ‏(‏24.6.2025‏);‏‏ עפ"ס 5857-03-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (17.3.2025); עפ"ס 34885-01-25 א.ל.ס סער בע"מ נ' תמיר, פסקה 7 (27.2.2025)). 11. אשר על כן, הערעור נדחה, וממילא נדחית גם בקשת המערערת לעיכוב ההליכים הנוספים המתנהלים לפני המותב. בנסיבות העניין ומשלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ה' טבת תשפ"ו (25 דצמבר 2025). יצחק עמית נשיא