פלוני נ. שר הבטחון

6 בבית המשפט העליון עע"מ 57598-09-24 לפני: כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופטת רות רונן המערערים: 1. פלוני 2. פלוני נגד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. מתאם הפעולות בשטחים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת א' כהן, ס"נ) שניתן ביום 7.8.2024 בעת"מ 73432-07-24 תאריך ישיבה: כ"א באלול התשפ"ד (24 בספטמבר 2024) בשם המערערים: עו"ד סיגי בן ארי; עו"ד מוריה פרידמן שריר בשם המשיבים: עו"ד מוריה פרידמן פסק-דין השופט אלכס שטיין: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט לעניינים מנהליים תל אביב-יפו (השופטת א' כהן, ס"נ) אשר ניתן ביום 7.8.2024 בעת"מ 73432-07-24. פסק דין זה אישר את תקפותו של סירוב המשיבים לאפשר למערער 1 לעבור בשטחה של מדינת ישראל על-מנת ללוות את אחיינו בן ה-7, המערער 2 בהליך שלפנינו, לטיפול רפואי נחוץ ביותר בארצות-הברית. לצד הסירוב האמור, נרשמה נכונות המשיבים לאפשר את המעבר הדרוש לבן משפחה אחר של המערער 2, בכפוף לבדיקה ביטחונית וככל שבדיקה זו לא תעלה זיקה מהותית כלשהי לארגוני טרור ותשלול סכנה לביטחון המדינה. באופן ספציפי, אחת מדודותיו הצעירות של המערער 2 עשויה להתאים לתפקיד המלווה, מבחינת המשיבים. חלופה זו אינה מקובלת על המערער 1. חומר מודיעיני שעמד לנגד עיניו של בית המשפט המחוזי העלה כי מהמערער 1 נשקפת סכנה לביטחון המדינה, ומטעם זה נדחתה העתירה בפסק הדין מושא הערעור. בהסכמת המערערים, גם אנחנו עיינו בחומר המודיעיני וקיימנו דו-שיח ממושך ונוקב עם גורמי הביטחון. דו-שיח זה והחומר המודיעיני, אשר נבחן על ידינו מבראשית (de novo), העלו כי אם יורשה למערער 1 לצאת מעזה אל שטחנו ולטוס ממנו עם המערער 2 לארצות-הברית, הדבר יעמיד את ביטחון המדינה בסכנה מוחשית ומתמשכת. זאת, לנוכח הקשרים הענפים והעדכניים שיש למערער 1 עם גורמי טרור הפועלים בעזה. סעיף 11 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, קובע כך: "לא יינתן היתר לשהייה בישראל [...] לתושב האזור [...] אם קבע שר הפנים או מפקד האזור, לפי העניין, בהתאם לחוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים, כי תושב האזור או המבקש האחר או בן משפחתם עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל; בסעיף זה, "בן משפחה" – בן זוג, הורה, ילד, אח ואחות ובני זוגם; לעניין זה, רשאי שר הפנים לקבוע כי תושב האזור או המבקש האחר עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל, בין השאר על סמך חוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים ולפיה במדינת מושבו או באזור מגוריו של תושב האזור או המבקש האחר מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל או אזרחיה". הוראת חוק זו מקנה לגורמי הביטחון שיקול דעת רחב, שלנוכח האמור לעיל בלי ספק הופעל כהלכה. מצבו של המערער 2 אכן קשה עד-מאד ודורש התערבות רפואית מהירה, ואולי אף מיידית. אולם, אחרי שידענו על קשרי המערער 1 לפעילי הטרור שדורשים רעתנו ושהמיטו עלינו את האסון של ה-7.10, אין לנו אלא לשוב ולהפנות את המערערים לאפשרות החלופית של ליווי המערער 2 על ידי אחת מדודותיו הצעירות. כפי שצוין על ידינו בפסק הדין שנתנו זה עתה בהקשרו של ליווי הילד הפצוע לטיפול רפואי בארה"ב על ידי סבתו, חרף הקשיים הכרוכים בכך, "בזמני שלום ומלחמה כאחד, משפחות רבות שמתמודדות עם צרכים רפואיים אקוטיים נדרשות לעשות בחירות קשות ולהקריב הקרבות; ומשפחת המערער 2 אינה יוצאת מן הכלל" (ראו: עע"מ 37909-09-24 פלונית נ' שר הביטחון, פסקה 6 (25.9.2024)). במקרה דנן, דברים אלה חלים ביתר שאת. אציע אפוא לחבריי לדחות את הערעור ללא צו להוצאות. אלכס שטיין שופט השופטת רות רונן: 1. כפי שהבהיר חברי, הערעור שלפנינו מכוון כנגד פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים אשר דחה את עתירת המערערים כי יותר למערער 1 לעבור בשטחה של מדינת ישראל על מנת ללוות את האחיין שלו, המערער 2, לקבלת טיפול רפואי בארצות-הברית. העתירה, כמו גם הערעור שלפנינו, מחייבים להידרש לשיקולים שעל המשיבים לשקול ביחס לבקשות מסוג הבקשה דנן. בהקשר זה יובהר בראשית הדברים כי אין מחלוקת בין הצדדים כי המערער 2 עצמו זכאי לצאת לארצות-הברית כדי לקבל את הטיפול הדרוש לו. המחלוקת נוגעת רק לאפשרות כי דודו של המערער 2 – המערער 1 – יצטרף אליו כמלווה. התנגדותם של המשיבים להצטרפותו נובעת ממידע שיש להם אודותיו שממנו עולה כי מתן אפשרות כזו עלול לפגוע בביטחון המדינה. כדי לבחון את טענות הצדדים ואת ההחלטה נושא העתירה והערעור, אני סבורה כי יש להבהיר מהם השיקולים הרלוונטיים שעל המשיבים לשקול כאשר בקשה מסוג זה מובאת בפניהם, ולאחר מכן לבדוק האם השיקולים הללו נשקלו והאם נערך ביניהם איזון שיש מקום להתערב בו, אם לאו. השיקולים שיש לשקול ביחס לבקשה 2. כאמור, כדי להגיע להחלטה מושכלת בבקשה כמו זו שלפנינו, על המשיבים להביא בחשבון שיקולים שונים, ולערוך ביניהם איזון. להלן אמנה חלק מהשיקולים הרלוונטיים, כאשר מובן כי אין מדובר ברשימה סגורה. 3. ראשית, יש להביא בחשבון את האינטרסים של הקטין – את סוג הטיפול לו הוא נזקק ומטרתו; את הסיכונים הכרוכים בכך שהוא לא יקבל טיפול בטווח זמן קרוב; ואת הצורך שלו במלווה שיתלווה אליו לטיפול. כך, ככל שמצבו של הקטין הוא חמור יותר והטיפול הוא הכרחי ודחוף יותר – תגבר הנטייה לאפשר למלווה זמין להצטרף אליו לטיפול כאשר ליווי כזה נדרש. בכלל זה יש לבחון האם הקטין יימצא בסכנת חיים אם לא יקבל טיפול בטווח זמן קרוב; האם מצבו הרפואי עלול להתדרדר בלא טיפול (גם אם אין מדובר בסיכון חיים); או שמא מצבו אינו עלול להתדרדר אך הטיפול עשוי לסייע להפחית את סבלו ולהתמודד עם מצבו. כן יש לבחון את גילו של הקטין, את צרכיו, ובכלל זה את הצורך שלו בליווי של בן משפחה (או את האפשרות שמאן דהוא אחר יתלווה אליו). בכל מקרה יש לבחון האם ישנה אפשרות כי מבוגר אחר יתלווה אל הקטין, כאשר אם התשובה לכך היא שלילית – יש לכך משקל; ודאי כאשר מדובר בקטין שלא יוכל לנסוע ללא מלווה, וכאשר התוצאה של העדר אפשרות לנסוע לחו"ל לקבלת טיפול רפואי היא בעלת חומרה רבה ביחס למצבו הבריאותי. מובן כי קיומו של מלווה חלופי שיוכל למלא היטב את תפקידו של המלווה המוצע, הוא שיקול כבד משקל במקרה שביציאתו של המלווה המוצע כרוך סיכון ביטחוני. בנוסף, יש לבחון אף את טיב המאמצים שהושקעו באיתור מלווה חלופי. ככל שהושקעו מאמצים משמעותיים יותר באיתור מלווה, חלף המלווה שהמשיבים סבורים כי נשקפת ממנו סכנה לביטחון המדינה, והמאמצים לא נשאו פרי – יהיה גם לכך משקל בין מכלול השיקולים. 4. שנית, יש להביא בחשבון את האינטרס הציבורי. יש לבחון את השאלה האם הליווי המבוקש עלול לסכן את ביטחון המדינה. כן יש לבחון מהי עוצמתה של סכנה זו; והאם ניתן לאיינה או למצער לצמצם אותה במידה רבה. אם התשובה לכך בחיוב – יש לבחון מהן המשמעויות הכרוכות בהפעלת האמצעים הנדרשים לצורך כך. גם בהקשר זה מובן כי ככל שמדובר בסכנה משמעותית יותר שהסיכון להתממשותה הוא גבוה יותר, הדבר ישליך על נטייה לסרב לבקשה; ומנגד – אם מדובר בסיכון לא משמעותי, שניתן להפחיתו ללא קושי רב – הדבר ישליך על אפשרות להיעתר לבקשה. 5. כלל השיקולים הללו משליכים זה על זה. כך למשל, שר הפנים או מפקד האזור לפי העניין, ייטה להיעתר לבקשה אם מדובר בקטין שמצבו הרפואי כרוך בסכנת חיים, כאשר הושקעו מאמצים משמעותיים למציאת מלווה חלופי למלווה המבוקש שלא נשאו פרי, והסיכון הנובע מהליווי על ידי המלווה המבוקש איננו גבוה או שניתן לצמצמו באמצעים סבירים. גם אם העיכוב ביציאתו של הקטין לחו"ל לקבלת טיפול רפואי עד למציאתו של מלווה מתאים אינו כרוך בסיכון חיים – אלא עשוי להביא "רק" להתדרדרות משמעותית במצבו הרפואי או לסבל רב בהעדר טיפול, יש לכך משקל – וגם אותו יש לשקול אל מול יתר השיקולים שמניתי לעיל. מהכלל אל הפרט 6. בדיון שקיימנו במעמד צד אחד, נדונו בין היתר הנושאים שלעיל, כדי לאפשר לבית המשפט לבחון פעם נוספת את החלטתם של המשיבים. 7. כפי שציין חברי, בתום הדיון האמור הגענו לכלל מסקנה כי לעת הזו אין מקום להתערב בהחלטתם של המשיבים, ואף לא בהחלטתו של בית המשפט המחוזי אשר דחה את העתירה. אכן, מדובר בקטין בן 7 שזקוק לטיפול בארצות-הברית, כאשר אף שאין מדובר בטיפול מציל חיים, העיכוב בקבלתו עלול לפגוע בבריאותו. יתרה מכך, בשים לב לגילו הצעיר, מובן שהוא אינו יכול לנסוע לקבלת הטיפול הרפואי ללא מלווה. ישנה גם חשיבות לכך שהמלווה יהיה בן משפחה שהקטין מכיר אותו וסומך עליו, ככל שהדבר אפשרי. בהקשר זה יש לציין כי הוריו של הקטין נהרגו, ולכן הם אינם יכולים להיות אלה שיתלוו אליו לנסיעה. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון את המידע שהוצג לפנינו על אודות הסיכון האפשרי הנשקף ממעבר של המערער 1 בשטחה של מדינת ישראל; את הקושי הרב לצמצם את הסיכון הזה – כפי שהובהר לנו; ואת האפשרות – שנראה שעדיין לא נשללה לחלוטין – שיימצא מלווה אחר שיתלווה למערער 2 לנסיעה ולטיפול. בהקשר זה נלקח בחשבון כי אין זה מן הנמנע שאחת מבנות המשפחה הנוספות של המערער 2 תימצא מתאימה ללוות אותו לטיפול. שקלול כל הנושאים הללו מביא כאמור למסקנה כי לעת הזו, אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. 8. לצד כל זאת, מצאתי לנכון להוסיף ולהבהיר כי המערערים יוכלו כמובן לשוב ולפנות בבקשה למתן היתר למערער 1 להתלוות לאחיינו – ככל שיהיה בכך צורך ולא יימצא לו מלווה חלופי. בקשה כזו תישקל בהתאם למכלול הנסיבות העדכניות בעת שתיבחן על ידי המשיבים. יתכן שיהיה מקום לאזן מחדש בין מכלול השיקולים שלעיל בהמשך, כאשר חלוף הזמן עשוי להשפיע על האיזון ביניהם. כך, יהיה מקום לבחון האם לאור חלוף הזמן ניתן לקבוע כי אכן אין בנמצא מלווה אחר שיכול להתלוות למערער 2. כפי שהבהרתי, לעניין זה עשויה להיות משמעות. כן יהיה מקום לשוב ולבחון את ההשלכות של ההחלטה על מצבו הרפואי של המערער 2 אם אכן לא ישכילו המערערים למצוא מלווה אחר שיתלווה אליו לטיפול. ככל שמצבו של מערער 2 יחריף – יהיה מקום לתת לכך משקל. יהיה גם מקום לתת משקל לסבל הנוסף שעשוי להיגרם למערער 2 כתוצאה מחלוף הזמן. בנוסף, יהיה על המשיבים לשוב ולבחון את הערכת הסיכון העדכנית ביחס למערער 1 – כאשר גם בהקשר זה ייתכן שמסקנותיהם ישתנו. זאת, הן ביחס למערער 1 עצמו ולמידת הסיכון העדכנית שנשקפת ממנו לפי ההערכה; והן ביחס למצב הדברים בכללותו – הנוגע למצב הביטחוני העדכני והסיכונים הרלוונטיים הנובעים ממנו. אין זה מן הנמנע אפוא כי עם חלוף הזמן תשתנה הערכת הסיכון הנובעת מהמערער 1 על ידי המשיבים. 9. אינני מחווה דעה ביחס לבחינתה של בקשה עתידית ככל שתוגש, אולם כאמור – ככל שעניינם של המערערים יובא בעתיד לבחינה נוספת לפני המשיבים, יהיה עליהם לתת את הדעת למכלול השיקולים ולהערכה העדכנית ביחס לכל אחד ואחד מהם, נכון למועד בו הנושא יובא לפניהם, לשקלל אותם ולהגיע למסקנה המתאימה לפיהם. 10. בכפוף לאמור לעיל, אני מצטרפת למסקנתו של חברי כי דין הערעור להידחות. רות רונן שופטת השופט חאלד כבוב: גם אני שותף לתוצאה לפיה דין הערעור שלפנינו להידחות; וזאת לאור נימוקיה ודרך הילוכה של חברתי, השופטת ר' רונן, שעמדה על השיקולים השונים שעל המשיבים להביא בחשבון, בגדר שיקול הדעת הרחב המוקנה להם – ויישומם במקרה זה. כחברתי, גם אני אבקש להדגיש כי בתיקים כגון דא לחלוף הזמן, לשינויים במצבו הרפואי של הקטין, ולקושי הכן שיש במציאת מלווה הולם שאין לגביו מניעה ביטחונית – יש משקל לא מבוטל. אשר על כן, גם לדידי נכון לבחון, מעת לעת, את נכונות ההחלטה, מבלי להתעלם כמובן משיקולי וצרכי הביטחון שעל הפרק. חאלד כבוב שופט הוחלט פה-אחד כאמור בפסק דינו של השופט אלכס שטיין. לצד החלטה כאמור, השופטת רות רונן העירה מספר הערות, אליהן הצטרף השופט חאלד כבוב. ניתן היום, ד' תשרי תשפ"ה (06 אוקטובר 2024). אלכס שטיין שופט חאלד כבוב שופט רות רונן שופטת