פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 5757/00

פלוני נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירות מין ותקיפה כלפי ילדיו של המערער ועל חומרת העונש שנגזר בגינן.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 02/10/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 5757/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות מין ותקיפה במשפחה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה בעבירות מין ותקיפה כלפי ילדיו של המערער ועל חומרת העונש שנגזר בגינן.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 5757/00

פלוני נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירות מין ותקיפה כלפי ילדיו של המערער ועל חומרת העונש שנגזר בגינן.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בביצוע עבירות מין בבתו הקטינה ובעבירות תקיפה כלפי בתו ובנו. המערער הודה בביצוע המעשים אך טען כי לא היו להם כוונות מיניות וכי האלימות כלפי הילדים הייתה למטרות חינוך. בית המשפט העליון דחה את טענותיו, קבע כי המעשים היו בעלי אופי מיני מובהק וכי האלימות הייתה חמורה ולא חינוכית. הערעור על ההרשעה ועל העונש (3 שנות מאסר בפועל) נדחה.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים ת' אור, י' טירקל, א' פרוקצ'יה
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המעשים שביצע המערער בבתו הם בעלי אופי מיני מובהק ולא תמימים.
  • מעשי התקיפה כלפי הילדים היו חמורים ואינם מהווים אמצעי חינוכי לגיטימי.
טיעוני ההגנה
  • למערער לא היו כוונות מיניות במעשיו כלפי בתו.
  • הכאת הילדים נעשתה למטרות חינוכיות בלבד.
מחלוקות עובדתיות
  • האם למעשים שביצע המערער בבתו היה אופי מיני.
  • האם מעשי האלימות כלפי הילדים היו למטרות חינוך או תקיפה אסורה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדות הבת
  • עדות המערער עצמו
  • עדות חוקרת הנוער שגבתה את עדות הבן

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 365/98
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

תגיות נושא

  • עבירות מין
  • אלימות במשפחה
  • ערעור פלילי

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5757/00 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת א' פרוקצ'יה המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 365/98 שניתן ביום 13.7.00 על ידי כבוד השופטים ס' ג'ובראן, ר' ג'רג'ורה, ר' חוזה תאריך הישיבה: ג' בתשרי תשס"א (2.10.00) בשם המערער: עו"ד גוטמן ארז בשם המשיבה: עו"ד רחל מלר פסק-דין 1. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטים ס' ג'ובראן, ר' ג'רג'ורה ור' חוזה) הרשיע את המערער בעבירות מין במשפחה, לפי סעיף 351(ג)(2) + 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז1977-), שנעברו כלפי בתו הקטינה, ילידת 5.2.82, במשך כשנתיים ימים עד מחצית מרץ 1997, בהזדמנויות מרובות. כמו כן הרשיע אותו בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 378 + 379 בנסיבות סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין, תשל"ז1977-, שנעברו כלפי בתו הנזכרת וכלפי בנו הקטין, יליד 1.8.87, לעתים קרובות במשך כשש שנים עד מרץ 1997. בית המשפט המחוזי זיכה את המערער מעבירות של התעללות בקטין או בחסר ישע לפי סעיף 368ג, סיפא, לחוק העונשין, תשל"ז1997-. בשל העבירות שבהן הורשע נגזרו על המערער מאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים וכן מאסר לתקופה של שנתיים על תנאי. המערער מערער על הרשעתו ועל חומרת עונשו. 2. כפי שעולה מהכרעת הדין, השתית בית המשפט את הרשעתו של המערער בעבירות המין על עדותה של הבת - שהיתה מהימנה על בית המשפט - וכן על עדותו של המערער עצמו, שלא חלק על עיקרי המעשים שיוחסו לו, אלא טען כי מבחינתו הסובייקטיבית לא נעשו "לשם גירוי, סיפוק, או ביזוי מיניים". כפי שהתברר - ועל כך, כאמור, אין מחלוקת - נהג המערער לגעת בחזה ובישבן של בתו, ללטף ולנשק אותם, מעל לבגדיה ומתחתיהם, וכן לגעת באיבר מינה מתחת לתחתוניה. בבית המשפט המחוזי, וכן לפנינו, חזר בא כוח המערער וטען שלא היו לו כוונות מיניות כלשהן וכי אין לסמוך בענין זה על תחושותיה של הבת. טענות אלה אין בידינו לקבלן. מחשבותיו וכוונותיו של נאשם נלמדות בדרך של הסקת מסקנות מן העובדות שהוכחו, תוך בחינתן במאזני סבירות והגיון. בחינה כזאת מחייבת את המסקנה כי המעשים שעשה המערער בבתו אין לייחס להם משמעות תמימה ואין לראות בהם מעשים של "צחוק", כפי שאמר בעדותו, שאין להם משמעות מינית. 3. גם הרשעתו של המערער בעבירות של תקיפה מעוגנת היטב בראיות. בית המשפט השתכנע מדבריה של חוקרת הנוער, שגבתה את עדותו של הבן ומצאה אותה אמיתית ומהימנה. כמו כן היתה נאמנה עליו עדותה של הבת. כפי שהתברר נהג המערער להכות את ילדיו באגרוף על ראשיהם, היכה אותם במכשיר השלט של הטלויזיה, וכן בעט בהם וסטר להם עד כדי חבלות בפנים. גם כאן, לא כפר המערער בכך שנהג לפעמים להכות את ילדיו אך טען שהדבר נעשה למטרות חינוכיות. גם טענות אלה יש לדחות. תיאורי המעשים מראים שדברים אמורים במעשי תקיפה חמורים שאין לראות בהם ענין של מה בכך. 4. אשר לעונש שהושת על המערער בשל כל מעשי העבירה שבהם הורשע, סבורים אנו כי לאור אופיים של המעשים ומספרם לא החמיר בית המשפט המחוזי עם המערער יתר על המידה והעונש אף נוטה לצד הקולא. 5. לפיכך, אנו דוחים את הערעור על ההרשעה ועל חומרת העונש. ניתן היום, ג' בתשרי תשס"א (2.10.00). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת ה ח ל ט ה המערער יתיצב לריצוי העונש בתחנת המשטרה זבולון ביום 11.10.00 עד השעה 12:00. ניתנה היום, ג' בתשרי תשס"א (2.10.00). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT - /מפ