עז' המנוח רמי אפרים ז''ל ע'י יעקב אפרים נ. איילון חב' לביטו

החלטה בתיק בש"א 5752/11 בבית המשפט העליון בש"א 5752/11 בפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: עזבון המנוח רמי אפרים ז''ל על ידי יעקב אפרים נ ג ד המשיבה: איילון חברה לביטוח בע''מ ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית המשפט העליון ג' שני מיום 5.7.11 בבש"א 4915/11 פסק-דין לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני (בש"א 4915/11) מיום 5.7.2011 שבה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף. ביום 30.6.2011 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף בפסק דין ע"א 4824/09 שניתן ביום 13.6.2011 (כבוד השופטים ע' ארבל, ע' פוגלמן וי' עמית) (להלן: פסק הדין), אשר במסגרתו דחה בית המשפט ערעור שהגיש המערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 865-07), שבו נקבע כי תאונת הדרכים בה מצא המנוח, רמי אפרים ז"ל, את מותו היתה אירוע מכוון, ולפיכך לא זכאי המערער לפיצוי מהמשיבה. כאמור, דחה הרשם את הבקשה, מהטעם שלא קיים "טעם מיוחד" אשר יש בו כדי להצדיק את קבלת העתירה באיחור. עוד קבע הרשם, כי לנוכח אופיו המיוחד של ההליך יש ליישם את הדרישה לקיומו של "טעם מיוחד" באופן דווקני. לבסוף, קבע הרשם, כי סיכויי העתירה לדיון נוסף להתקבל קלושים ביותר, שכן בפסק הדין לא נקבעה כל הלכה. מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו חוזר וטוען המערער, המיוצג על-ידי אביו של המנוח, כי המנוח לא התאבד, וכי על המשיבה לשלם לו פיצויים בגין התאונה. דין הערעור להידחות. לא מצאתי כל פגם בהחלטתו של הרשם המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. יתרה מכך, נראה כי החלטתו של כבוד הרשם נכונה וצודקת בנסיבות הענין. תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, קובעת כי עתירה לדיון נוסף "תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין". הטעם לפרק הזמן הקצר הקבוע להגשת העתירה נעוץ בכך שהליך זה סוטה מן העיקרון של סופיות הדיון ויוצר נדבך שיפוטי נוסף (בש"א 93 her majesty the queen in right of Canada נ' ריינהולד (לא פורסם, 23.11.1993))). על אף זאת, מסמיכה התקנה את הרשם להאריך את המועד להגשת עתירה לדיון נוסף, אם הראה העותר קיומו של טעם מיוחד המצדיק את האיחור בהגשת העתירה. נוכח טיבו המיוחד של ההליך, בחינת התקיימותו של טעם מיוחד תעשה באופן קפדני ומצמצם, שכן "ההליך של דיון נוסף הוא הליך מיוחד, אשר לא נועד לשם השהיית סופיותו של פסק-הדין, שניתן על-ידי בית המשפט העליון, אלא בתנאים מיוחדים" (ראו: המ' 589/68 האניה אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ, פ"ד כב (3) 699, 700 (1968)). בענייננו, איני מוצא בטענות המערער כמקימות עילה להתערבות בהחלטת הרשם, שלפיה, אין במקרה זה טעם מיוחד שיש בו כדי להצדיק את האיחור בהגשה העתירה. תוצאה זו אף מתיישבת עם בחינת סיכוייו הלכאוריים של ההליך, אשר אינם גבוהים, בלשון המעטה. למרות חוסר שביעות רצונו של המערער מתוצאת פסק הדין, מדובר בפסק דין שאינו מחדש הלכה או עוסק בשאלה משפטית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים, באופן המקים עילה לקיום דיון נוסף. אשר על כן, הערעור נדחה, ובנסיבות הענין אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ה באב התשע"א (25.8.2011). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11057520_H02.doc צש מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il