פלוני נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5750/24 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת רות רונן המערער: פלוני נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופטים ח' מאק-קלמנוביץ; מ' ליפשיץ פריבס ומ' כדורי) שניתן מיום 9.6.2024 בתפ"ח 3891-03-22 תאריך ישיבה: ט"ז באייר התשפ"ו (3 במאי 2026) בשם המערער: עו"ד יעקב מיוחס בשם המשיבה: עו"ד הדר פרנקל פסק-דין השופט אלכס שטיין: לפנינו ערעור על חומרת העונש שהושת על המערער בתפ"ח (מחוזי י-ם) 3891-03-22 (השופטים ח' מאק-קלמנוביץ, מ' ליפשיץ-פריבס ומ' כדורי) בעקבות הרשעתו במעשים מגונים בשתי בנותיה של בת זוגו דאז, ל', בת 11-7 בזמן ביצוע המעשים, ו-ר', בת 9-5 בזמן ביצוע המעשים – עבירות לפי סעיפים 351(ג)(2), 348(ב) ו-345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). בגין עבירות אלה, השית בית המשפט המחוזי על המערער 4.5 שנות מאסר לריצוי בפועל, לצד מאסר מותנה ופיצוי בסך של 20,000 ש"ח לכל אחת מנפגעות העבירות. מעשים אלה של המערער כללו הכנסת ידו מתחת לתחתוניה של ל', נגיעות בגופה, וליטוף באזור איבר מינה, וכן מעשים דומים בגופה של ר'. בנוסף, באחת ההזדמנויות, ביקש המערער מ-ר' לנשק את איבר מינו, ואחרי שזו סירבה, הוציא את איבר מינו ממכנסיו ונגע עמו בשפתיה של ר'. הרשעת המערער בעבירות כאמור התבססה על הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון. תחילה, הופנה הערעור אל הכרעת הדין, ולא רק אל עונשו של המערער. זאת, מכוחה של טענת המערער בדבר כשל בייצוגו. במהלך הדיון בערעור, טענה זו ירדה מן הפרק. למען הסר ספק, אציין כי טענת המערער בדבר כשל בייצוג הופרכה על ידי הודעת הסניגור שייצגוֹ בבית משפט קמא, עוה"ד מ' עירוני. עורך דין עירוני פירט בהודעתו, בין היתר, כי עובר לקבלת הסכמתו של המערער להסדר הטיעון הסביר למערער כי המדינה תוכל לטעון לעניין העונש כטוב בעיניה, ואילו הוא – הסניגור – יבקש מבית המשפט להשית על המערער מאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות מחוץ לכלא. בניגוד לטענת המערער, שכאמור נזנחה, סניגורו לא הבטיח לו עונש של עבודות שירות חלף מאסרו בכלא – הבטחה ששום סניגור בר-דעת, קל וחומר סניגור מנוסה, לא היה נותן למרשו. זאת, בין היתר, לנוכח האמור בעניין עונש המינימום בסעיף 355 לחוק העונשין. לאור האמור בסעיף 355 לחוק העונשין ומדיניות הענישה שנקבעה על בסיסו, עבריין מין שפוגע בבנות משפחתו הקטנות, כפי שפגע המערער, צפוי, ברגיל, לעונש כפול מזה שנגזר על המערער, ולעתים אף לעונש חמור יותר (ראו והשוו: ע"פ 3565/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 25 (9.8.2023)). בנסיבות אלה, לא אוכל לשעות לטענות המערער אשר מדגישות את עברו, הנקי מפלילים לפני הרשעתו הנוכחית, ואת דרך השיקום בה החל לצעוד. באשר לטענת המערער בדבר חלוף הזמן מאז בוצעו המעשים ועד שהוגשה התלונה, והשיהוי בהגשת כתב האישום – אציין, כי לשיקול של חלוף הזמן יש משקל מוגבל, אם בכלל, כאשר עסקינן בעבירות מין במשפחה, שקורבנותיהן קטינים. הקלה משמעותית בעונש במקרים כאלה אינה עולה בקנה אחד את הארכתה הסטטוטורית של תקופת ההתיישנות, והיא אף עלולה להרתיע את קורבנות העבירות – שזקוקים לתעצומות נפש על-מנת להיחשף ולחשוף את אשר נעשה בהם לגורמי אכיפת החוק – מהגשת תלונותיהם (ראו: ע"פ 4327/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 36 (5.6.2013)). שונים הדברים ביחס לשיהוי בהגשת כתב האישום, גם כאשר התקבל אישור היועץ המשפטי לממשלה להעמדה לדין בהתאם להוראות סעיף 57א(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי). יחד עם זאת, לשיהוי זה ניתן משקל הולם, ואף מעבר לכך, בעונש שנגזר על המערער. בנסיבות העניין שלפנינו, העונש שבית המשפט המחוזי השית על המערער, 4.5 שנות מאסר, הוא עונש מקל – יתכן שאף מקל יתר על המידה, באופן שעשוי היה להצדיק הגשת ערעור מטעם המדינה במטרה להביא להחמרתו. המדינה לא ערערה על העונש, ולפיכך אין בידינו לשנותו לחומרא (ראו: סעיף 217 לחוק סדר הדין הפלילי). מאידך גיסא, אין כל הצדקה למתן הקלה נוספת בעונשו של המערער תוך פגיעה בעיקרון ההלימה ובהרתעת הרבים. אשר על כן, אציע לחבריי לדחות את הערעור על כל חלקיו. אלכס שטיין שופט השופט עופר גרוסקופף: אני מסכים. עופר גרוסקופף שופט השופטת רות רונן: אני מסכימה לחוות דעתו של חברי השופט שטיין לפיה דין הערעור להידחות, וזאת מבלי לקבוע מסמרות ביחס לעונש שראוי היה להטיל עליו. גם לטעמי אין מקום להקל בעונשו של המערער ויש להותיר את העונש שנגזר עליו בעינו. רות רונן שופטת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט אלכס שטיין. ניתן היום, ‏כ"ג באייר התשפ"ו (10.5.2026). עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט רות רונן שופטת