אהוד רביד נ. נציגות בעלי העסקים בבית המשותף מרח' אורלוזרוב 1

פסק-דין בתיק ע"א 5747/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5747/09 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערים: 1. אהוד רביד 2. בינה רביד נ ג ד המשיבות: 1. נציגות בעלי העסקים בבית המשותף מרח' ארלוזורוב 1, רמת-גן 2. נציגות בעלי הדירות בבית המשותף מרח' ארלוזורוב 1, רמת-גן ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופטת ר' ניב) מיום 15.6.2009 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק ת.א. 11085/03 (בש"א 217691/09) בשם המערערים: עו"ד מלכה אנגלסמן בשם המשיבה 1: בעצמה בשם המשיבה 2: ד"ר יוסף טרוצקי, חבר הנציגות פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו מיום 15.6.2009 (השופטת ר' ניב) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים בת.א. 11085/03 (בש"א 217691/09). 1. המערערים הם בעליה של חנות בקומת מרתף בבית משותף ברמת גן אשר הגישו תביעה נגד 4 נתבעות, בהן המשיבות - נציגויות הבית המשותף - בגין נזקים שנגרמו לחנות עקב רטיבות. כנגד המשיבות ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 29.2.2004 והוא הפך חלוט לאחר שבקשה לביטול פסק הדין נדחתה וערעורים על החלטה זו נדחו אף הם. פסיקתא על יסוד פסק הדין נחתמה ביום 3.6.2004. התביעה המשיכה להתנהל נגד המשיבות הנותרות. פסק דין ניתן ביום 15.4.2007 ופסיקתא נחתמה ביום 12.6.2007 ונקבע כי פסק הדין יהיה סולידרי לזה שניתן נגד המשיבות. משלא השלימו המשיבות עם הפסיקתא שניתנה נגדן ניסו הן בהליכים שונים, שלא זה המקום לפרטם, לבטלה ולבקש פסיקתא חדשה תחתיה. בהתאם להוראות ערכאות הערעור הגישו המשיבות בקשה לביטול הפסיקתא ויחד עם בקשה זו הגישו בקשת פסלות. בעקבות ההחלטה להעביר את הבקשה לתגובה הגישו המשיבות בקשת פסלות נוספת. בית המשפט קבע את הבקשות לדיון ובגין החלטה זו הוגשה על ידי המשיבות בקשת פסלות שלישית. בית המשפט ערך דיון ביום 4.6.2009 בבקשות המשיבות ובמהלכו התקיים דיון לא פורמאלי בנוגע לנסיבות שהביאו לבקשה לשינוי הפסיקתא. בית המשפט סירב לבקשת המשיבות לתקן את פרוטוקול הדיון ועל כך הגישו המשיבות בקשת פסלות רביעית ואילו המערערים הגישו מצידם בקשת פסלות ביום 15.6.2009 בשל החשש שהתעורר בהם למשוא פנים ולהטיית משפט נוכח הדיון הלא פורמאלי שהתקיים בפני בית המשפט. ביום 15.6.2009 דחה בית המשפט את בקשות הפסלות שהגישו המשיבות, נתן החלטה המסיימת את ההליך ושינה את הפסיקתא שניתנה נגד המשיבות. בהחלטה נוספת דחה את בקשת הפסלות שהגישו המערערים על יסוד נימוקיו בהחלטת הפסלות הראשונה – שם קבע כי משניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד המשיבות כל שנותר לדון בו הוא גובה הפסיקתא שיש לחתום עליה ומדובר בבקשה המתייחסת להוראות הדין והפסיקה בקשר לגובה החיוב. בית המשפט קבע עוד כי אין כל פגיעה בסמכותו או באובייקטיביות השיפוטית הנדרשת לצורך השלמת המשימה ולפיכך יבצעה כדין. מכאן הערעור שלפניי. 2. המערערים טוענים כי בית המשפט דן בבקשת הפסלות מטעמם לאחר שנתן החלטה בבקשה לשינוי פסיקתא שהגישו המשיבות וכי הדיון הלא פורמאלי שהתקיים בפני בית המשפט וההחלטה שנתן מוכיחים כי דעתו של בית המשפט ננעלה נוכח חששו מבקשות הפסלות הרבות שהגישו המשיבות ומתלונתן שהוגשה לנשיאת בית משפט השלום. המערערים טוענים כי זכותם קופחה בשל קבלת החלטה (שגויה, לדידם) בנוגע לפסיקתא, וזאת מבלי שתינתן להם הזדמנות לטעון טענותיהם בעניין. הם סבורים כי ההחלטה שניתנה בבקשת הפסלות שהגישו אינה מנומקת וניתנה במועד בלתי ידוע ולא במועד שנרשם בהחלטה. 3. המשיבה 2 הגישה תשובתה לערעור. לטענתה, אין כל נפקות לערעור פסלות לאחר שבית המשפט סיים את מלאכתו ונתן הכרעה מנומקת בבקשה בנוגע לפסיקתא שניתנה בהתאם להוראות בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים בבקשות רשות הערעור שהגישו המשיבות. לדעתה, הערעור הוגש עקב חוסר שביעות הרצון של המערערים מעצם קיומו של דיון ענייני בנוגע למהות הפסיקתא. המשיבה 2 מוסיפה כי משנדחתה הבקשה לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 4.6.2009, אין בנמצא כל ביטוי העלול לפגוע במערערים. לדבריה, כל מטרת הערעור היא לבטל את ההחלטה בפסיקתא, אולם אין לאפשר זאת. המשיבה 1 הודיעה כי היא מצטרפת לתשובת המשיבה 2. 4. דין הערעור להידחות. עיון בערעור ובתשובה מעלה כי בקשת הפסלות שהוגשה על ידי המערערים נועדה אך למנוע או לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט הנוגעת לשינוי הפסיקתא, חרף רצונם. ואולם, מהשתלשלות העניינים בתיק ניכר כי בית משפט השלום פעל כאמור, נוכח הוראות שקיבל מהערכאות הערעוריות לקיים דיון בשאלה האם יש מקום ליתן פסיקתא חדשה ואחר שדחה את בקשות הפסלות שהגישו המשיבות, ובדין עשה כן משלא נמצאה כל עילה לפסילתו. קבלת עמדתו של צד להליך אינה יכולה לשמש, כשלעצמה, עילה לפסילת שופט ולא מצאתי בטענות המערערים כל טענה אחרת המקימה עילה לפסילת בית המשפט. אכן, משנסתיים ההליך בפני בית המשפט אין מקום להידרש לשאלה האם היה מקום למתן פסיקתא חדשה ובוודאי שאין זו האכסניה הראויה להידרש לתוכן ההחלטה. זאת ועוד, בקשה לפסילת שופט צופה במהותה פני עתיד, שכן מטרתה לבחון את המשך יכולתו של בית המשפט לשבת בדין (ע"א 4602/07 ממשין-חברה להנדסה בע"מ נ' פואד עראם חברה לבנין ופיתוח בע"מ (לא פורסם, 16.7.20079); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 44 (2006)). בנסיבות אלו, ומשנסתיים ההליך בפני בית המשפט אין עוד טעם בבחינת המשך יכולתו לשבת בדין, והדיון בשאלת הפסלות הופך להיות במידה רבה מלאכותי באופיו. כאמור, פסילת השופטת כעת אין מטרתה הפסקת הדיון לפניה, אלא למעשה ביטול הפסיקתא בהליך שכבר הסתיים ולכך אין לתת יד. מתוכן ההחלטות בית המשפט שניתנו ביום 15.6.2009 עולה כי בקשת הפסלות של המערערים הגיעה לידי בית המשפט לאחר שנתן החלטתו בבקשות הפסלות שהגישו המשיבות ומשנתן החלטה עניינית בסוגיית הפסיקתא כפי שנדרש. בנסיבות אלה אין מקום לטרוניית המערערים כי בית המשפט נמנע מלהידרש לבקשת הפסלות שהגישו בטרם הכריע בבקשה הנוגעת לפסיקתא, ואין להסיק מכך כי קם חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים המצדיק את פסילת בית המשפט. בשולי הדברים אעיר כי מסכימה אני לכך כי לא יתכן שנושא חתימה על פסיקתא יעסיק את ערכאות בית המשפט השונות השכם והערב ללא קץ ויש לקוות כי עם מתן פסק דין זה יבואו ההליכים בין הצדדים לידי סיום. משהגעתי לתוצאה זו איני נדרשת להודעת המערערים הנוגעת לסוגיית ייצוג המשיבה 1 ולבקשה להגיב על הודעה זו, שכן סוגייה זו הוכרעה על ידי רשם בית המשפט ביום 23.9.2009. הערעור נדחה. המערערים יישאו בהוצאות המשיבה 2 בסך של 5,000 ₪. ניתן היום, ט"ו בחשון התש"ע (2.11.2009). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09057470_N06.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il