פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5743/20
לפני:
כבוד השופט יוסף אלרון
כבוד השופטת יעל וילנר
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
העותרים:
1. עסאם פרעון, ראש עיריית עיזריה
2. עטאללה מזארעה, ראש הכפר ג'בל אל באבא
3. עלי חסיין סלימאן אלסיאילה, ראש הכפר ואדי ג'מיל
4. די'פאללה מחמד ערארה, ראש הכפר קסארת –טריגר אבו ג'ורג'
5. עמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון
נגד
המשיבים:
1. שר הביטחון
2. מפקד כוחות הצבא באיזור הגדה המערבית
3. ראש המנהל האזרחי
4. יועמ"ש איו"ש
5. לשכת התכנון המרכזית
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך ישיבה:
י"ט בחשוון התשפ"ה (20 נובמבר 2024)
בשם העותרים:
עו"ד סלימאן שאהין; עו"ד נטע עמר-שיף
בשם המשיבים:
עו"ד דניאל מארקס
פסק-דין
השופט יוסף אלרון:
במוקד העתירה שלפנינו, ניצבת דרישתם העקרונית של העותרים כי כל מסמכי תוכניות התכנון באזור יהודה ושומרון יפורסמו בשפה הערבית. נוסף לכך התייחסה העתירה באופן קונקרטי לתוכניות יוש 420/4/7 ו-יוש 420/4/10, הכוללות תכנון מפורט באזור E1 הסמוך למעלה אדומים. בהתאם, התבקש בגדרי העתירה כי יינתן צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא "יכירו במעמדה הרשמי של השפה הערבית בגדה המערבית וזכויותיהם החוקתיות של התושבים הפלסטינים בגדה המערבית, הנובעות מכך; יורו [...] לרשויות התכנון לפרסם תכניות תכנון ככל חיקוק אחר, בשפה הערבית, כולל תכניות יוש 420/4/7 ו-יוש 420-4/10; יגרמו ללשכת התכנון המרכזית במנהל האזרחי להפקיד מחדש את תכניות יוש 420/4/7 ו-יוש 420-4/10 בשפה הערבית [...] ובהתאם יקבע מועד 60 הימים להגשת ההתנגדויות, החל ממועד פרסום כלל המסמכים בשפה הערבית".
אין מקום לפרט את מלוא השתלשלות העניינים בהליך דנן שנפתח עוד בשנת 2020. בתמצית בלבד יצוין כי בתגובתם המקדמית, ציינו המשיבים, בין היתר, כי מבלי להסכים לקיומה של חובה סטטוטורית לעשות כן, הם יפעלו להנגשת המסמכים המרכזיים בתוכניות שעשויה להיות להן השפעה על האוכלוסייה הפלסטינית. כן צוין כי התוכניות הקונקרטיות שאליהן התייחסה העתירה מצויות בשלב שלאחר הגשת התנגדויות.
בהמשך לכך, ביום 1.2.2022, פורסם נוהל המנהל המרכזי ביהודה ושומרון לעניין "תרגום תכניות מסוימות לשפה הערבית" (להלן: הנוהל) לקראת כניסתו לתוקף חצי שנה מאוחר יותר. במסגרת הנוהל, שפורסם כפיילוט, נקבעה רשימת התוכניות שלגביהן נדרש תרגום של ההוראות והתשריט לשפה הערבית. בהמשך לדיון שהתקיים בעתירה, ולאחר שהמשיבים בחנו את תוצאות הפיילוט, הוחלט לעגן את הנוהל כקבוע, תוך תיקון חלק מהוראותיו.
על רקע זה התקיים דיון נוסף בעתירה ביום 20.11.2024, ובסיומו ניתנה החלטתנו בה צוין כי "בדיון שהתקיים היום הוצג כי אכן יש התקדמות ומענה למובא בעתירה. ואולם, אנו סבורים כי בשלב זה ישנם פרטים הדורשים בחינה נוספת כפי שעלה בדיון". בהתאם לכך, הורנו למשיבים להגיש הודעה משלימה בה התבקשה התייחסותם לשתי סוגיות עיקריות: (א) היקף המסמכים הנדרשים לתרגום במסגרת הליכי התכנון עליהם חל הנוהל; ו-(ב) הוראות סעיף 3ב(3)ב לנוהל שתוכנו יובהר להלן.
הודעה כאמור הוגשה ביום 3.4.2025. ביחס לסוגיה הראשונה, צוין בין השאר כי בשלב הפרסום על הפקדת התוכנית, הפרסום מתורגם לשפה הערבית בהתאם לחוק הירדני; וכי בהתאם לנוהל יתורגמו לערבית מסמכי הליבה של התוכנית – תקנון התוכנית והתשריט. לעמדת המשיבים, תרגום מסמכי ליבה אלה ייתן ביד דוברי השפה הערבית תשתית מספקת להבנת עיקרי התוכנית, כך שהנוהל מגלם איזון ראוי בין זכותם של אלה האחרונים לבין הנטל הכבד הכרוך בתרגום כלל מסמכי התוכנית.
בלב הסוגיה השנייה בה עוסקת ההודעה המשלימה מצוי כאמור סעיף 3ב(3)ב לנוהל. סעיף 3 לנוהל מגדיר את סוגי התוכניות שבהן יתחייב תרגום מסמכי הליבה. בתוך כך, סעיף 3ב(3)ב לנוהל קובע כי אחת החלופות הטעונות תרגום לערבית, עניינה בשינוי ייעוד המתוכנן לשטח המצוי במרחק של "עד 50 מטר מגבול ההכרזה הרלוונטית על אדמות מדינה", כלשון הסעיף. בהתייחס לסעיף זה, המשיבים מציינים בהודעתם כי הוראתו עונה על הצורך שבמתן ודאות בשאלה מתי תוכנית עשויה להשפיע על האוכלוסייה הפלסטינית במידה המצדיקה את תרגומה לערבית.
בסיכום ההודעה, עומדים המשיבים על כך שלעמדתם ההתפתחויות שחלו במסגרת ההליך "נותנות מענה משמעותי לצורך שבשמו פנו העותרים". מכל מקום, חל לטענתם שינוי מהותי בתשתית על בסיסה הוגשה העתירה, כך שהיא לא מהווה עוד אכסניה הולמת להמשך הדיון בסוגיות שהתעוררו בגדרה.
בתגובת העותרים להודעה המשלימה, הם עומדים על בקשתם להוצאת צו על תנאי. בכלל זה, נטען כי יש להכריע בשאלת קיומה של חובה סטטוטורית לתרגום תוכניות לשפה הערבית; וכי האיזון העולה מהאמור בהודעה המשלימה, מתעלם כמעט לחלוטין מזכויותיהם של בני האוכלוסייה הפלסטינית באזור.
המסקנה העולה מעיון בהודעה המשלימה מטעם המשיבים, ומבחינת טענות העותרים בתגובתם, היא כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה כך שדינה להימחק (בג"ץ 5252/22 כ"ץ נ' ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, פסקה 10 (7.5.2025); בג"ץ 3320/21 חדו"ש – לחופש דת ושוויון נ' השר לשירותי דת, פסקה 10 (8.8.2022)). המשיבים מצאו לעגן את הנוהל האמור כקבוע לאחר בחינתו במסגרת פיילוט. בגדרי הנוהל, נקבע כי יונגשו חלקיהם המהותיים של תוכניות בעלות השפעה על האוכלוסייה הפלסטינית, ולדברי המשיבים ניתן בכך מענה לצורך המרכזי שהניע את הגשת העתירה מלכתחילה. מכל מקום, אף אם לעותרים עדיין ישנן השגות כאלה ואחרות בנוגע לנוהל או לעמדתם העקרונית של המשיבים בדבר החובה לתרגם תוכניות תכנון לשפה הערבית, הרי שלנוכח כברת הדרך המשמעותית שעשו המשיבים בגדרי ההליך דנן, המסד העובדתי והמשפטי שבבסיס העתירה – השתנה במידה ניכרת. לפיכך, על תקיפת הוראות הנוהל או העמדה הניצבת בבסיסו להיעשות, במידת הצורך, בעתירה אחרת שתוגש על סמך התשתית העדכנית.
בנסיבות המתוארות, אנו מורים על מחיקת העתירה בלא צו להוצאות; טענות הצדדים שמורות.
ניתן היום, ז' אלול תשפ"ה (31 אוגוסט 2025).
יוסף אלרון
שופט
יעל וילנר
שופטת
גילה כנפי-שטייניץ שופטת