ורשה-וייצן עורכי דין נ' הממשלה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 57385-08-25 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט יחיאל כשר העותר: ורשה-וייצן עורכי דין נגד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. ממשלת ישראל 3. היועצת המשפטית לממשלה 4. שר המשפטים וממלא מקום שר הפנים 5. בית הדין לעררים מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד תומר ורשה, עו"ד אסף וייצן, עו"ד מיכאל מאירי בשם המשיבים: עו"ד עמרי אפשטיין, עו"ד מיה ציפין פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו ממוקדת בטענה כי קיים ניגוד עניינים במצב שבו שר המשפטים מכהן גם כממלא מקום שר הפנים. זאת, בשל כך ששר המשפטים הוא המוסמך למנות דיינים לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן בהתאמה: בית הדין לעררים ו-חוק הכניסה לישראל), בעוד שאלה מקבלים החלטות בהליכים שבהם מעורב שר הפנים מכוח אותו חוק. רקע עובדתי 2. ביום 22.7.2025 הסתיימה כהונתו של ח"כ משה ארבל כשר פנים, וביום 29.7.2025, החליטה הממשלה, מכוח סמכותה לפי סעיף 24(ב) לחוק יסוד: הממשלה, כי ח"כ יריב לוין, המשיב 4, "ימלא את מקום שר הפנים... בנוסף על תפקידו כשר המשפטים". כן נקבע כי בהתאם לסעיף 24(ג) לחוק יסוד: הממשלה, תקופת הכהונה כממלא מקום שר הפנים לא תעלה על שלושה חודשים, ועל כן היא עתידה להסתיים ביום 22.10.2025. 3. בעקבות זאת, ביום 3.8.2025 פנה העותר, משרד עורכי דין, לראש הממשלה וליועצת המשפטית לממשלה, הם המשיבים 1 ו-3 בהתאמה, בעניין המינוי האמור. בפנייה נטען כי המינוי מעורר חשש כבד לניגוד עניינים מובנה. כאמור בפתח הדברים, פנייה זו התייחסה לסמכותו של שר המשפטים למנות דיינים לפי חוק הכניסה לישראל, בעוד שאלה מעבירים ביקורת שיפוטית על החלטותיו כשר פנים. 4. לכך יש להוסיף כי ביום 7.8.2025 פורסם "קול קורא" להגשת מועמדות למשרות של דיינים (להלן: הקול הקורא), שקבע כי ניתן יהיה להגיש מועמדויות כאמור עד ליום 31.8.2025. 5. מבלי לפרט, יצוין כי לאחר פרסומו של הקול הקורא, העותר חזר ופנה בעניין לגורמים שונים במשרד המשפטים ובבית הדין לעררים עצמו. העתירה שבפנינו 6. ביום 21.8.2025, ולאחר שפניותיו של העותר לא קיבלו מענה, הוא הגיש את העתירה דנן. הסעד העיקרי בעתירה כוון לכך שבית המשפט יורה על הפסקת כהונתו של המשיב 4 כממלא מקום שר הפנים. לחלופין, התבקש בית משפט זה להורות על כך שהסמכות למינוי דיינים לא תופעל על-ידו. לצדה של העתירה הוגשה כאמור בקשה למתן צו ביניים המכוון להקפאת מינוי דיינים לבית הדין לעררים ולביקורת משמורת במסגרת הקול קורא, ולחלופין לכך שיעוכב המועד האחרון להגשת מועמדות לפיו. 7. העתירה התמקדה בטענה כי קיימת אפשרות ממשית לניגוד עניינים מוסדי הנובע מכך שהגורם האמון על מינוי דיינים ועל הארכת כהונתם בכובעו כשר המשפטים, הוא זה שעל החלטותיו כשר פנים בית הדין לעררים מעביר ביקורת שיפוטית. בהקשר לכך העותר הדגיש את הסמכויות הרבות המוקנות לשר הפנים בענייני הגירה, הן במישור הפרטני והן בענייני מדיניות. כן צוין כי מאחר שהקול הקורא פורסם לאחר מינויו של ממלא מקום שר הפנים וכי בחירת המועמדים צפויה להתבצע אף היא על-ידו, נוצר אפקט מצנן ביחס למועמדים פוטנציאליים. 8. ביום 29.8.2025 הוגשה תגובה לבקשה למתן צו ביניים מטעם המשיבים ובה נטען כי דינה של הבקשה להידחות או להימחק. בתגובה הוסבר תחילה כי הליכי מינוי הדיינים והארכתם כוללים מספר שלבים, שרק בסופם, לאחר קבלת המלצה מטעם ועדת בחירה שפועלת מכוח חוק הכניסה לישראל, שר המשפטים הופך מעורב בהליך ומקבל החלטה בעניין המינוי. לפי הנטען, החלטות כאמור בהליך הבחירה העדכני שפורסם במסגרת הקול הקורא יתקבלו ממילא לאחר שתפוג כהונתו של המשיב 4 כממלא מקום שר הפנים. 9. באשר להארכת המינוי של דיינים מכהנים צוין כי ביום 20.8.2025 הוארך תקן המינוי "המשולב" של שני הדיינים המכהנים הן בבית הדין לעררים והן בבית הדין לביקורת משמורת, לאחר שקדם לכך הליך מקצועי אשר הסתיים טרם המינוי של המשיב 4 לתפקיד ממלא מקום שר הפנים. המשיבים הוסיפו וציינו כי הארכת המינוי נעשתה על רקע פקיעת תוקפם הקרובה של שני המינויים האמורים. עוד צוין כי אחד מתוך שני הדיינים האמורים מכהן גם כראש בית הדין לביקורת משמורת, אשר אמון על קביעת המותבים בבית הדין, ועל כן מתן צו הביניים עלול לפגוע בתפקודו של בית הדין ובדיינים המכהנים בו (שאינם צדדים לעתירה). כן צוין כי בשלב זה עומד על הפרק חידוש מינויה של דיינת אחת שעתיד לפקוע ביום 20.12.2025 – מועד שחל גם כן לאחר סיום המינוי של המשיב 4 כממלא מקום שר הפנים. לטענת המשיבים, על רקע הנסיבות שפורטו והצורך בהמשך קיומו של הליך הבחירה שהחל במסגרת פרסומו של הקול הקורא (נוכח המחסור בדיינים), אין כל עילה למתן צו ביניים שיורה על עצירתו של ההליך האמור. בו ביום ניתנה החלטה שבה נקבע כי בהתאם להצהרות המשיבים בתגובתם לבקשה, אין מקום ליתן הוראות נוספות בשלב זה. 10. ביום 19.9.2025, ולאחר שבית משפט זה הורה למשיבים להתמקד בתגובתם המקדמית בסעד השני שהתבקש, הוגשה התגובה המקדמית מטעמם. בעיקרו של דבר, המשיבים שבו על טענותיהם כפי שהועלו בתגובה לבקשה למתן צו ביניים, והדגישו שבהיעדרו של צפי לשימוש נוסף של המשיב 4 בסמכויות מושא העתירה עד לפקיעת כהונתו כממלא מקום שר הפנים, העתירה התייתרה ודינה להימחק. 11. ביום 28.9.2025 העותר הגיש תשובה מטעמו לתגובה המקדמית, ובה טען שיש מקום לדון בעתירה נוכח המצב שבו דיינים ייאלצו לדון בהליכים שנסבים על החלטותיו של המשיב 4 כממלא מקום שר הפנים. לשיטת העותר, במצב זה הדיינים יפעלו תחת עננת האפשרות שהארכת כהונתם בעתיד עשויה להיות תלויה במשיב 4 בתפקידו כשר משפטים. דיון והכרעה 12. לאחר שעיינו בעתירה, בתגובות המשיבים וכן בתשובת העותר, על נספחיהן, אנו סבורים כי נוכח ההסברים שניתנו ביחס למועדים שבהם צפויות להתקבל החלטות עדכניות בעניין מינוי דיינים – אין עילה להתערבותנו. 13. הטענה כי כהונתו של המשיב 4 כממלא מקום שר הפנים תשפיע על מינויים של דיינים חדשים התייתרה נוכח הבהרת המשיבים לפיה בתקופת כהונתו זו הוא לא יידרש לקבל החלטות הנוגעות לבחירת דיינים חדשים. גם באשר לטענה בדבר הארכת מינויים של דיינים מכהנים במסגרת תקופה זו, המשיבים הבהירו כי מלבד שני הדיינים שמינויים הוארך ביום 20.8.2025, המשיב 4 לא יידרש להחלטות דומות בתקופת הכהונה החופפת בשני התפקידים. בהקשר זה מקובלת עלינו עמדתם של המשיבים לפיה ההחלטה בדבר הארכת מינויים של שני הדיינים האמורים אומנם ניתנה בזמן שהמשיב 4 כיהן כממלא מקום שר הפנים, אולם ההליך המקדים שעסק בכך הסתיים עובר לתקופה זו. על כן, נחה דעתנו כי במצב הדברים, כפי שהוא תואר בתגובות המשיבים, יש כדאי לאיין את החשש מפני היווצרותו של ניגוד עניינים מוסדי. 14. יתרה מכך, לא ראינו אף מקום להתערבות שיפוטית על יסוד טענת העותר בנוגע לחשש ממשוא פנים של הדיינים עצמם, שעה שהארכת כהונתם תלויה באופן פוטנציאלי במשיב 4. כידוע, לא כל חשש לניגוד עניינים מניח בסיס להתערבות שיפוטית (ראו: בג"ץ 3132/92 מושלב נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז הצפון, פ"ד מז(3) 741, 748-747 (1993); בג"ץ 7767/07 ‏אסרף נ' שר הפנים, פסקה 12 (27.3.2008)). במקרה דנן, מדובר בחשש רחוק, שאין די בו עצמו כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט (ראו מיני רבים: בג"ץ 2758/01 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' עיריית ירושלים, פ"ד נח(4) 289, 307 (2004); בג"ץ 9485/08 עזרא נ' ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים, פסקה 19 (30.1.2012); בג"ץ 2329/17 האגודה לזכות הציבור לדעת נ' שר התקשורת, פסקה 7 (2.11.2017)). 15. למותר לציין כי העתירה שבפנינו איננה נדרשת לטענות כלליות נוספות שהועלו ברקע הדברים ביחס להליך המינוי של דיינים לבית הדין לעררים ולבית הדין לביקורת משמורת. 16. סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין, בהינתן החשיבות הנודעת להבהרות שניתנו, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ג תשרי תשפ"ו (15 אוקטובר 2025). נעם סולברג משנה לנשיא דפנה ברק-ארז שופטת יחיאל כשר שופט