רם נוע פינוי ואיסוף אשפה ופסולת בע"מ נ. י.ר.א.ב שירותי נוי (

פסק-דין בתיק עע"מ 573/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 573/16 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט י' עמית כבוד השופט צ' זילברטל המערער: רם נוע פינוי ואיסוף אשפה ופסולת בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. י.ר.א.ב שירותי נוי (1985) בע"מ 2. עיריית נהריה 3. סני שירותי תברואה בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה בתיק עת"מ 17480-12-15 שניתן ביום 26.12.2015 על ידי כב' השופטת יעל וילנר תאריך הישיבה: כ"ו בניסן התשע"ו (4.5.2016) בשם המערער: עו"ד רון ברנט; עו"ד פרחה ג'ובראן מילר בשם המשיבה 1: עו"ד בנימין שפר; עו"ד יעל רוזנברג בשם המשיבה 2: עו"ד עודד דונג; עו"ד אורן ארבל בשם המשיבה 3: עו"ד ברק מלכית פסק-דין השופט צ' זילברטל: 1. המשיבה 2 (להלן: העירייה) פרסמה מכרז לאיסוף והובלת פסולת, לו הוגשו שלוש הצעות. ועדת המכרזים של העירייה הכריזה על המערערת כזוכה. המשיבה 1 (להלן: יראב) והמשיבה 3 (להלן: סני), שתי המציעות שהצעותיהן לא זכו, פנו לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה בעתירות על החלטת ועדת המכרזים. במהלך הדיון בעתירות חזרה בה סני מעתירתה. בית המשפט (כב' השופטת י' וילנר) קיבל ביום 26.12.2015 את עתירתה של יראב, ופסק כי ההחלטה בדבר זכייתה של המערערת במכרז מבוטלת. בית המשפט הורה לוועדת המכרזים לבחון האם הצעת יראב עומדת בתנאי המכרז, וככל שיימצא שכך הוא, תוכרז יראב כזוכה במכרז. מכאן הערעור. 2. בית משפט קמא מצא כי המערערת לא עמדה בחלק מתנאי הסף של המכרז ועל כן דין הצעתה להיפסל. מסקנה זו התייחסה לשני תנאים - האחד, הקובע כי על המציע לצרף להצעתו אישור על היותו בעל "רישיון מוביל" בתוקף כנדרש על פי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1977 (להלן: חוק ההובלה); השני, התנאי המחייב מציע להציג אסמכתאות על "תשלומים שבוצעו במלואם", כאשר הוא כולל בהצעתו משאית דחס לפינוי פסולת שעדיין אינה ברשותו אך הוזמנה על ידו (כעקרון, המציע אמור להיות בעלים או מחזיק בשלוש משאיות במועד הגשת ההצעה, אך בהמשך הובהר כי יכול ואחת מהן תהיה משאית שנרכשה אך טרם נמסרה למציע). באשר לתנאי הראשון נפסק, כי על פי פירושן הנכון של הוראות חוק ההובלה, המוביל רשאי ליתן שירותי הובלה רק ככל שבידו רישיון מוביל לרכב המסוים המשמש אותו למתן שירות זה. נקבע כי רישיון הובלה הוא רישיון אישי המתייחס לאדם מסוים ולכלי רכב מסוים. המערערת לא עמדה בתנאי זה שכן רישיון המוביל שהציגה אינו מתייחס למשאיות שנזכרו בהצעתה ואשר אמורות לשמשה לביצוע העבודות נשוא המכרז. באשר לתנאי השני נפסק, כי על פי פירושו הנכון על המציע להציג אסמכתאות לפיהן התשלומים לרכישת המשאית שהוזמנה אך טרם נמסרה לו "בוצעו במלואם", ואין די בהצגת המחאות דחויות שנמסרו על חשבון התמורה. במועד הגשת ההצעה שולם בפועל סכום המשקף כעשרה אחוזים מהתמורה, ועל כן אין מדובר בתשלומים שבוצעו במלואם. 3. בערעור תוקפת המערערת את מסקנותיו האמורות של בית משפט קמא, והעירייה מצטרפת לטענותיה. סני, מצידה, טוענת כי ככל שיתקבל הערעור, יש להכריז עליה כעל הזוכה במכרז, וכי במקרה שהערעור יידחה - יש להכריז על ביטולו של המכרז מעיקרו בשל פגמים שנפלו בו. יראב תומכת בהחלטת בית משפט קמא ועותרת לדחיית הערעור. בתמצית, נטען על ידי המערערת ועל ידי העירייה, כי כיוון שרישיון מוביל הניתן מכוח הוראות חוק ההובלה כולל גם אלמנטים שאינם מתייחסים למשאית ספציפית (כגון חצרים מתאימים לחניית כלי הרכב, מנגנון להבטחת בטיחות ותקינות וכו'), וכיוון שבידה רישיון מוביל המעיד שהתקיימו בה תנאים אלה - די בכך ואין צורך שהרישיון המוחזק במועד הגשת ההצעה יתייחס בהכרח לכלי הרכב שבאמצעותו אמורה להתבצע העבודה נושא המכרז. לענין התנאי השני נטען, כי לא נדרש שהתשלומים עבור המשאית שהוזמנה "ייפרעו" במלואם, אלא שהם "יבוצעו", ולעניין זה די במסירת המחאות גם אם זמן פירעונן טרם הגיע. מכל מקום, גם אם הפירוש שניתן על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים אפשרי, יש להעדיף פרשנות של מסמכי המכרז המקיימת את ההחלטה המנהלית שהתקבלה, ככל שפרשנות זו אפשרית אף היא. 4. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ושמענו את באי כוחם בדיון שנקבע להשלמת הטיעונים, אין אנו רואים לנכון לקבל את הערעור, אף שבאי כוח המערערת עשו כל שניתן כדי להציג כראוי את טענותיה ואת עניינה. יצוין כי על פי קביעת בית משפט קמא, המערערת לא עמדה בשני תנאי סף. לפיכך, גם אם ייקבע שנפלה שגגה במסקנה ביחס לאחד התנאים, הדבר לא יועיל למערערת. לא שוכנענו כי בית משפט קמא שגה כאשר פסק, שעל פי מסמכי המכרז על המציע להציג אסמכתאות לפיהן התשלומים בגין המשאית שהזמין אכן בוצעו במלואם, במובן זה שלא יכול להיווצר מצב שבשל אי עמידה בתשלומים לא תסופק לו המשאית שהזמין. יש לזכור כי מלכתחילה עמדה העירייה על כך שהמציע יחזיק בפועל בשלוש משאיות. דרישה זו "רוככה" בהמשך, עקב בקשה שהגישה המערערת, כשהתאפשר למציע לבסס הצעתו על משאית שעדיין אינה בידיו, אך שנרכשה על ידו. ואולם, כדי להבטיח שאין מדובר במצב בו הזמנת המשאית לא תתממש בסופו של דבר עקב אי השלמת תשלום תמורתה ליבואן, נקבע כי על המציע לצרף אסמכתאות על ביצוע התשלומים במלואם. יש לפרש דרישה זו, נוכח המטרה האמורה העומדת ביסודה, כדרישה המתייחסת לביצוע התשלומים בפועל כדי שיפחת הסיכון שלאחר הזכייה במכרז לא ייעלה בידי הזוכה להעמיד צי משאיות בהיקף הנדרש. על פי אותו ההיגיון יש לקבל גם את הכרעת בית משפט קמא באשר לתנאי שעניינו רישיון מוביל. בכפוף לאפשרות שאחת המשאיות עדיין לא תימצא בהחזקת המציע לאחר שהוזמנה ותמורתה שולמה במלואה, יתר המשאיות הנזכרות בהצעה צריכות להיות "כשירות" להובלה, מה שמוכח על ידי הצגת רישיון מוביל המתייחס ספציפית למשאיות האמורות לשמש את המציע בביצוע העבודה. קיומו של רישיון מוביל בידי המציע ביחס למשאיות אחרות, אינו מבטיח ענין זה. הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות יראב בסך 30,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ל' בניסן התשע"ו (‏8.5.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16005730_L04.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il