פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5724/18

מונא אחמד מחמד רסתם נ. שר הביטחון

העותרת ביקשה להורות למשיבים לאפשר לה לצאת מרצועת עזה לגדה המערבית לצורך השתתפות בהשתלמות מקצועית.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 07/08/2018 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5724/18 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה היתר כניסה לישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להורות למשיבים לאפשר לה לצאת מרצועת עזה לגדה המערבית לצורך השתתפות בהשתלמות מקצועית.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5724/18

מונא אחמד מחמד רסתם נ. שר הביטחון

העותרת ביקשה להורות למשיבים לאפשר לה לצאת מרצועת עזה לגדה המערבית לצורך השתתפות בהשתלמות מקצועית.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, תושבת רצועת עזה, ביקשה אישור לצאת מהרצועה לגדה המערבית לצורך השתתפות בהשתלמות מקצועית. המשיבים סירבו לבקשתה בטענה שהיא אינה עומדת בקריטריונים לכניסת תושבי עזה לישראל, המוגבלים למקרים הומניטריים חריגים בלבד. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, בעיקר בשל שיהוי בהגשתה – הבקשה הוגשה למשיבים זמן קצר מדי לפני מועד ההשתלמות, בניגוד לנהלים הקובעים זמן טיפול של 50 ימי עבודה, והעתירה עצמה הוגשה פחות משבוע לפני האירוע. בנוסף, ציין בית המשפט כי גם לגופו של עניין, עניינה של העותרת אינו נופל בגדר החריגים המאפשרים מעבר בין עזה לאיו"ש.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, ד' ברק-ארז, מ' מזוז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מונא אחמד מחמד רסתם
  • עמותת גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע

נתבעים

  • שר הביטחון
  • מתאם פעולות הממשלה בשטחים
  • מינהלת התיאום והקישור

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת הסירוב לוקה בחוסר סבירות ושרירותיות.
  • החלטת הסירוב חסרה הנמקה.
  • החלטת הסירוב אינה עולה בקנה אחד עם הקריטריונים שקבעו המשיבים.
  • העותרת טוענת כי היא עומדת בקריטריון המאפשר מעבר לבעלי תפקידים הקשורים לשיקום הרצועה.
טיעוני ההגנה
  • העתירה הוגשה בשיהוי ניכר.
  • הבקשה לא הוגשה בהתאם לזמני הטיפול הקבועים בנוהל (50 ימי עבודה).
  • העותרת אינה עומדת בקריטריונים לכניסת תושבי עזה לישראל.
  • מדיניות הממשלה מגבילה כניסת תושבי עזה למקרים הומניטריים חריגים בלבד.
  • פעילות הארגון בו עובדת העותרת אינה נעשית בתיאום עם מדינת ישראל.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותרת עומדת בקריטריונים למעבר בין עזה לאיו"ש.
  • האם הבקשה הוגשה במועד הנדרש לפי הנהלים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • נוהל זמני טיפול בבקשות היתרים לפלסטינים תושבי רצועת עזה (מאי 2018).
  • החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון מיום 19.9.2007.

תגיות נושא

  • היתר כניסה
  • רצועת עזה
  • שיהוי
  • חופש תנועה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 5724/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5724/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז העותרים: 1. מונא אחמד מחמד רסתם 2. עמותת גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. מתאם פעולות הממשלה בשטחים 3. מינהלת התיאום והקישור בקשה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד בן ארי סיגי בשם המשיבים: עו"ד הופפלד לירון פסק-דין השופט מ' מזוז: 1. עניינה של העתירה בבקשת העותרים להורות למשיבים להתיר את יציאתה מעזה וכניסתה לגדה המערבית של העותרת 1, תושבת רצועת עזה המשמשת כמשנה למנכ"ל סניף ארגון DWRC ברצועה (להלן: העותרת), לצורך השתתפות בהשתלמות מקצועית שמקיים הארגון ביריחו בימים 12-5 לאוגוסט 2018. העתירה הוגשה ביום 30.7.2018. 2. כעולה מתגובת המשיבים, הפניה מטעם העותרת התקבלה במנהלת התיאום והקישור (עזה) (להלן: מת"ק עזה) ביום 9.7.2018, באמצעות הוועדה האזרחית הפלסטינית, ועוד באותו היום נבחנה הבקשה ונמצאה שאינה תואמת את הקריטריונים לכניסת תושבי רצועת עזה לישראל, ובהתאם לכך נשלחה לוועדה האזרחית הפלסטינית הודעה על ההחלטה לסרב לבקשה. ביום 17.7.2018 פנתה העותרת, באמצעות העותרת 2, במישרין למוקד פניות הציבור במת"ק עזה לבירור גורל פנייתה, ונענתה במכתב מיום 31.7.2018 כי בקשתה נבחנה וסורבה בשל אי עמידה בקריטריונים. ביני לביני הייתה גם פניה טלפונית מטעם העותרת למת"ק ביום 28.7.2018 לה נענתה באותה רוח. 3. לטענת העותרת, החלטת הסירוב לבקשתה לוקה ב"חוסר סבירות, בשרירותיות, בהעדר הנמקה ובחוסר הלימה עם הקריטריונים שקבעו המשיבים". בהקשר אחרון זה, טענה העותרת כי בקשתה נכללת בגדרי הקריטריון, לפיו מותר המעבר בין איו"ש ורצועת עזה ולהיפך, "לבעלי תפקידים הקשורים לשיקום הרצועה (פקידי רש"פ וגורמים נוספים בעלי זיקה ישירה לשיקום בלבד)". 4. בתגובה מטעם המשיבים נטען כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בהחלטה לסרב את בקשת העותרת אשר אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו בעניין כניסתם של תושבי עזה לשטח ישראל. החלטה זו ניתנה, כך נטען, בהתאם למדיניות הממשלה לפיה כניסתם לישראל של תושבי רצועת עזה, אשר הוגדרה ביום 19.9.2007 על ידי ועדת השרים לענייני ביטחון כ"שטח עוין", תהא מוגבלת בעיקר למקרים הומניטריים חריגים, בדגש על מקרים רפואיים דחופים (להלן: החלטת ועדת השרים). כן נטען, כי מדיניות זו נבחנה ואושרה על ידי בית משפט זה בשורה של פסקי דין, הן באופן כללי והן בהתייחס למעבר בין עזה לאיו"ש בפרט. הובהר, כי על פי הנטען בפניית העותרת ובעתירה, מתבקש מעברה של העותרת לאזור דרך ישראל לצורך הכשרה מקצועית של עובדי הארגון בו היא עובדת, אשר פעולותיו אינן נעשות בתיאום עם מדינת ישראל. זאת, בשעה שהקריטריון אליו הפנתה בעתירה עוסק בפעולות שיקום בלבד אשר מבוצעות בתיאום אל מול המדינה. עוד נטען בתגובה, כי בקשת העותרת התקבלה במת"ק עזה אך ביום 9.7.2018, פחות מחודש ימים לפני מועד היציאה המבוקש. זאת, שלא בהתאם לקבוע בנוהל בדבר "זמני טיפול בבקשות היתרים לפלסטינים תושבי רצועת עזה" (מאי 2018), לפיו זמן הטיפול הנדרש בבקשה להיתר השתתפות בכנסים באיו"ש הוא 50 ימי עבודה. 5. דין העתירה להידחות על הסף, בראש ובראשונה מחמת שיהוי בהגשתה. כעולה מהעתירה ומתגובת המשיבים, בקשת העותרת להיכנס לישראל מרצועת עזה הוגשה ביום 9.7.2018, כאשר ההשתלמות מושא הבקשה עתידה להיערך בין הימים 12-5 לאוגוסט 2018. ברי כי הבקשה אינה עומדת בנוהל המסדיר טיפול בבקשות כגון דא כאמור בתגובת המשיבים. כפועל יוצא, גם העתירה לבית משפט זה הוגשה בשיהוי, רק ביום 30.7.2018, פחות משבוע קודם למועד תחילת ההשתלמות, באופן שגם אינו מאפשר בירור הדברים לגופם. אין בעתירה כל הסבר לשיהוי זה. בנסיבות אלה, אין מנוס מלקבוע כי העתירה הוגשה בשיהוי המחייב דחייתה על הסף. אוסיף, כי על פני הדברים גם לגופה העתירה אינה מגלה עילה להתערבות, שכן עניינה של העותרת אינו נופל בגדר החריגים לאיסור הכניסה של תושבי רצועת עזה לאיו"ש דרך ישראל, בהתאם לקריטריונים שנקבעו, לפיהם המעבר בין רצועת עזה לאיו"ש דרך ישראל יתאפשר רק במקרים הומניטריים חריגים דוגמת טיפולים רפואיים דחופים, או בהתקיים תנאים אחרים הנקבעים מעת לעת על ידי הגורמים המוסמכים לכך בהתאם למצב המדיני והביטחוני המשתנה. מדיניות זו נבחנה ואושרה, לא אחת, על ידי משפט זה (בג"ץ 11120/05‏ חמדאן נ' אלוף פיקוד הדרום (7.8.2007); בג"ץ 9657/07 גרבוע נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית (24.7.2008); בג"ץ 5268/08 ענבר נ' אלוף פיקוד הדרום (9.12.2009); בג"ץ 1892/10 אבו סרדאנה נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית (11.8.2010); בג"ץ 2088/10 המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ' מפקד אזור הגדה המערבית (24.5.2012)). כפי שהובהר בתגובת המשיבים, עניינה של העותרת אינו נופל גם בגדר הקריטריון של מעבר "בעלי תפקידים הקשורים לשיקום הרצועה (פקידי רש"פ וגורמים נוספים בעלי זיקה ישירה לשיקום בלבד)", המתייחס לבעלי תפקידים רשמיים ברש"פ ובגופים נוספים העוסקים בשיקום רצועת עזה בתיאום עם מדינת ישראל. 6. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף, בנסיבות הענין לא יהא צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו באב התשע"ח (‏7.8.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 18057240_B03.doc אב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il