כליף צחי נ. חיים חזן

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5721/23 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין המערער: צחי כליף נ ג ד המשיבים: 1. חיים חזן 2. שחר חזן 3. ש.צ. פיננסים בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' שקד) מיום 17.7.2023 בת"א 61510-08-21 בשם המערער: עו"ד יניב גכתן פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' שקד) מיום 17.7.2023 בת"א 61510-08-21 שניתן על דרך הפשרה מתוקף סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). פסק דינו של בית המשפט המחוזי הכריע בתביעה שהגישו משיבים 2-1 (להלן: המשיבים) נגד המערער וחברה שבבעלותו (להלן: החברה), שבמרכזה הסכם הלוואה מיום 20.11.2018 אשר קבע תנאי הלוואה שתעמיד החברה למשיבים, בסך כולל של 1,000,000 ש"ח. בתמצית, המשיבים טענו כי ההסכם בטל, ועל כן בוטלו החיובים שהתחייבו בו; בעוד שהמערער והחברה עמדו על כך שההסכם שריר וקיים והמשיבים מתחמקים מתשלום חובם. בדיון שהתקיים ביום 12.9.2022 הגיעו הצדדים להסכמה שניתן לה תוקף של החלטה, כי בית המשפט יפסוק מהו סכום חובם של המשיבים כלפי המערער והחברה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. כן הוסכם כי הצדדים יגישו הודעה משותפת בדבר סכום קרן החוב שניתן כהלוואה מאת המערער והחברה כולל תאריך התשלום וסכום הריבית ששולמה, וכי ככל שלא יגיעו הצדדים להסכמה בעניין ימנה בית המשפט מומחה מטעמו אשר קביעתו "תהיה חלוטה". בהמשך לכך, הצדדים הגישו הודעה מוסכמת לפיה קרן החוב נכון ליום עריכת ההסכם עמדה על סך של 623,577 ש"ח, אולם לא הוגשה הודעה מוסכמת בנוגע לסכום הריבית ששולמה. על כן הורה בית המשפט ביום 3.1.2023 על מינויו של מומחה מטעמו לשם קביעת סכומי קרן החוב וסכום הריבית הכולל ששולם. ביום 16.7.2023, לאחר שקיבל המומחה אסמכתאות שונות מהצדדים ונפגש עמם, הוגשה חוות דעת מטעמו על פיה ההלוואה שניתנה למשיבים נפרעה ביתר, כך שהמשיבים שילמו למערער ולחברה סכום עודף הנע בין 12,907 ש"ח לבין 402,672 ש"ח. בדיון שהתקיים לפני בית המשפט המחוזי ביום 17.7.2023 נשמעו טענות הצדדים בנוגע לחוות הדעת. מטבע הדברים המשיבים סמכו עליה את ידיהם, בעוד המערער והחברה טענו כי נפלו בה פגמים שונים. באותו היום ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי המורה, בהסתמך על חוות דעת המומחה, כי אין בנמצא חוב שעל המשיבים לשלם למערער ולחברה. על רקע האמור ניתנו לטובת המשיבים צווים שהתבקשו בכתב התביעה. המערער אשר התקשה להשלים עם התוצאה, הגיש לבית משפט זה ערעור על פסק הדין ולצדו בקשה לעיכוב ביצועו. המערער טען כי שגה בית המשפט עת הסתמך על חוות דעת שגויה מיסודה שנפלו בה מספר טעויות חשבונאיות הנגלות לעין, אשר הובילה לתוצאה בלתי צודקת וגרמה לעיוות דין. נטען כי חוות הדעת התקבלה פחות מיממה טרם מועד הדיון, מבלי שניתנה הזדמנות לבדיקה מדוקדקת ויסודית שלה וללא שזומן המומחה לעדות. עוד נטען כי נראה שבית המשפט לא ערך עיון מעמיק בחוות הדעת שכן פסק הדין ניתן מספר שעות לאחר הדיון. בנוסף, בפסק הדין בית המשפט התעלם מהסכמת הצדדים בנוגע לסכום קרן החוב, ובכך חרג מן הסמכות שניתנה לו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, ולא היה בסמכותו לקבוע כי סכום החוב נמוך מסכום קרן החוב עליו הסכימו הצדדים. דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור על נספחיו, כמו גם בבקשה לעיכוב ביצוע ובתשובה שהוגשה לה מטעם המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. בית משפט זה עמד לא אחת על גבולות ההתערבות המצומצמים ביותר לגבי פסק דין הניתן על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התערבות שתיעשה רק במקרים קיצוניים ונדירים (וראו: רע"א 6756/96 זוננשוילי נ' חוד, חברה לתעשיית מוצרי מתכת בע"מ, פסקה 5 (15.12.1997) (להלן: עניין זוננשוילי); ע"א 8560/17 אדרי אל ישראל קרקעות בע"מ נ' אפיקי נדל"ן בצפון בע"מ, פסקה 14 (29.1.2019); ע"א 6780/19 מדינת ישראל נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, פסקה 21 והאסמכתאות שם (16.8.2020)). בפסיקה גם הודגש כי הרחבת היקף ההתערבות של ערכאת הערעור בפסק דין שניתן על דרך הפשרה תביא לפגיעה ביתרונו המובנה של מוסד הפשרה ובציפיות הצדדים לקיומו של הליך מהיר שתוצאותיו סופיות (ראו למשל: עניין זוננשוילי, פסקה 6; ע"א 10838/05 זקס נ' קלינגר, פסקה 6 (23.3.2008); ע"א 4265/20 שיבולת חברה להנדסה ובניין בע"מ נ' הקודחים שבת בע"מ, פסקה 17 (8.7.2020)). מקרה זה אינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות כאמור. בניגוד לטענת המערער, בית המשפט לא חרג מגבולות הסמכות שהקנו לו הצדדים. כך, הצדדים הגיעו להסכמה על פיה בית המשפט יפסוק במחלוקות שביניהם על דרך הפשרה, "באופן שיקבע מה סכום החוב של התובעים, כל אחד בנפרד, כלפי הנתבעים". נקבע כי בהיעדר "הודעה משותפת" מטעם הצדדים בנוגע לרכיבים השנויים במחלוקת – סכום הקרן כולל תאריך התשלום וסכום הריבית ששולם – ימנה בית המשפט מומחה מטעמו שקביעתו "תהיה חלוטה" (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 12.9.2022). הודעה מוסכמת מטעם הצדדים שהוגשה לבית המשפט לא כללה התייחסות לכל רכיבים אלו, שכן נעדרה בה התייחסות לסכום הריבית ששולם. לצדדים הובהר בהחלטה מיום 14.11.2022, כי ככל שלא יודיעו על הסכמתם גם בקשר לרכיב זה, לא יהא מנוס ממינוי מומחה. רק לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות נוספת, הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו בהחלטה מיום 3.1.2023, והצדדים טענו את טיעוניהם בעניין חוות הדעת בדיון שהתקיים ביום 17.7.2023. בנסיבות אלו, בהן הכרעת בית המשפט המחוזי ניתנה לאחר שמונה מומחה בהתאם להסכמת הצדדים כי כך ייעשה אם לא יגיעו הצדדים להסדר לגבי "סכום הקרן [...] כולל תאריך תשלום, ו[...] סכום הריבית ששולם"; ובהן אין חולק כי הודעה מוסכמת לגבי כל רכיבים אלה לא הוגשה – החלטת בית המשפט לעשות שימוש במנגנון מינוי המומחה ולבקשו ליתן דעתו כאמור לגבי הרכיבים כולם, רחוקה מלהיות הכרעה בחוסר סמכות, קיצונית וחריגה המצדיקה התערבות. אוסיף כי אין לשעות לטענות המערער כי נפל פגם בכך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן בחלוף זמן קצר לאחר הדיון שהתקיים, בסמוך למועד הגשת חוות הדעת, וכי היה ראוי לכל הפחות לזמן את המומחה לעדות טרם מתן הפסק. לא נפל כל פגם במועד מתן פסק הדין, בהתחשב באחת התכליות העיקריות של מוסד הפשרה כאמור, להביא בעלי דין לפתור את הסכסוך ביניהם במהירות וביעילות. לא למותר לציין כי המערער כלל לא ביקש לזמן את המומחה לעדות (אף כי אפשרות זו הוזכרה במהלך הדיון על ידי בא-כוח המשיבים), ועל כן טרונייתו בהקשר זה אינה יכולה להישמע.  הערעור נדחה אפוא, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משהתבקשה תשובה לבקשה לעיכוב ביצוע בלבד, ובהתחשב במתכונת הדיונית שבה ניתנה ההכרעה, המערער יישא בהוצאות משיבים 2-1 על הצד המתון בסך של 5,000 ש"ח לשניהם יחדיו. ניתן היום, ‏י"ז באלול התשפ"ג (‏3.9.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 23057210_N04.docx אפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1