פלוני נ. שירותי בריאות כללית

6 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 5717/24 לפני: כבוד השופטת יעל וילנר המבקש: פלוני נגד המשיבה: שירותי בריאות כללית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (השופטת א' לוי), מיום 15.5.2025, בת"א 15758-04-19 בשם המבקש: עו"ד אוהד פריאל בשם המשיבה: עו"ד הדס שרגאי פסק-דין לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' לוי) בת"א 15758-04-19 מיום 15.5.2024, שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקש למינוי מומחה מטעם בית המשפט. רקע עניינו של ההליך שלפנינו בתביעה שהגיש המבקש נגד המשיבה, שירותי בריאות כללית, בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, כתוצאה מרשלנות רפואית. בתמצית, המבקש נולד עם מספר מומים, בין היתר, בליבו ובכלי דם ראשיים. בגיל שבועיים עבר המבקש ניתוח לתיקון חלק מהמומים, שכתוצאה ממנו נגרמו, כך נטען, סיבוכים שונים. על רקע זה, וכן בשל מומים מולדים נוספים, בוצע למבקש ניתוח נוסף בהיותו בן כחודש וחצי, אשר בעקבותיו נגרמו לו, לטענתו, נזקי גוף שונים (להלן: הניתוח השני). בתביעתו, טען המבקש, בעיקרו של דבר, כי המשיבה התרשלה בטיפול הרפואי שהעניקה לו. לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של כירורג לב-חזה וכן חוות דעת מומחה בתחום הנפשי. המשיבה, מצידה, טענה כי לא התרשלה כלל בטיפול שנתנה למבקש, וצירפה לכתב הגנתה חוות דעת מומחה של כירורג ילדים, ומומחה בתחום הנפשי. על רקע פערים בין חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים, מינה בית המשפט המחוזי מומחה מטעמו לכירורגיית לב-חזה (להלן: המומחה). בחוות דעתו ציין המומחה שהוא נמנע מלהתייחס לניתוח השני ולהשלכותיו בשל כך ש"סוג ניתוח זה אינו מצוי בתחום מומחיותי כמנתח לב וחזה, ואני ממליץ לכב' בית המשפט להיוועץ בנדון במומחה לכירורגיה כללית בילדים" (שם, עמ' 5). לצד זאת, העיר המומחה כי להתרשמותו, קביעות המומחה מטעם המבקש שלפיהן הניתוח השני היה מיותר, או למצער בוצע מוקדם מדי – הן "חסרות בסיס"; זאת, מהטעם שהמומחה מטעם המבקש – כמו גם המומחה מטעם בית המשפט עצמו – אינו מומחה לכירורגיה כללית של ילדים. עוד ציין המומחה, כי מסקנתו של המומחה מטעם המשיבה שלפיה ביצוע הניתוח השני היא הפרקטיקה המקובלת במקרים כגון זה, מקובלת עליו. בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 29.5.2023 ביקש המבקש, בעקבות המלצת המומחה, למנות מומחה בתחום כירורגיית ילדים. בתגובה, העיר בית המשפט "שהתובעים לא הגישו חוות דעת בנושא" (עמ' 2, ש' 17-16 לפרוטוקול), ובסופו של הדיון לא ניתנה כל החלטה בבקשה. לפיכך, ביום 16.4.2024 הגיש המבקש בקשה בכתב למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום כירורגיית ילדים. המשיבה התנגדה לבקשה, וטענה שבקשה זהה כבר נדחתה בדיון ביום 29.5.2023, ולחלופין, כי הבקשה הוגשה בשיהוי שמצדיק את דחייתה. לגופם של דברים, המשיבה טענה שיש לדחות את הבקשה בשים לב לכך שהמבקש לא הגיש חוות דעת רפואית בתחום כירורגיית ילדים. עוד טענה המשיבה, שהבקשה אינה אלא ניסיון לבצע מקצה שיפורים לתביעה ולהביא למינויו של מומחה שיחווה דעתו ביחס לטענות לרשלנות שלא עלה בידי המבקש לבססן באמצעות חוות הדעת מטעמו. בהחלטתו מיום 15.5.2024 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, תוך שצוין שהמבקש לא הגיש חוות דעת מומחה מטעמו בתחום כירורגיית ילדים, וכן כי הבקשה כבר נדונה בדיון מיום 29.5.2023 שבמהלכו הובהר שלא ימונה מומחה נוסף. בית המשפט ציין עוד כי ההליך מתנהל כבר למעלה מחמש שנים, וכי בקשת המבקש הוגשה בשיהוי ניכר ואינה מתאימה לשלב הדיוני המתקדם שבו מצוי ההליך. מכאן הבקשה שלפניי. טענות הצדדים המבקש טוען, בעיקרו של דבר, כי בקשתו למינוי המומחה עלתה כבר במסגרת הדיון ביום 29.5.2023, אך כפי שעולה מפרוטוקול הדיון, לא ניתנה כל החלטה בבקשה. לגופו של עניין, טוען המבקש כי טענותיו בנוגע לניתוח השני מבוססות על האמור בחוות דעתו של המומחה מטעמו אשר התייחס גם לניתוח השני ולסיבוכים שהתעוררו בעקבותיו. עוד טוען המבקש כי אין מקום לייחס לו מחדל דיוני, שעה שהמשיבה והמומחה מטעמה לא טענו להעדר מומחיות מצד המומחה מטעמו עד לאחר מתן חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. המבקש מוסיף וטוען כי לבית המשפט סמכות למנות מומחה מטעמו בכל עת, ובית משפט המחוזי שגה בהפעלת שיקול דעתו לנוכח המלצתו של המומחה. לעניין זה נסמך המבקש על פסיקת בית משפט זה ברע"א 10251/02 אפרים כץ – חמים וטעים נ' דואני, פ"ד נז(1) 797 (2003) (להלן: עניין כץ), שם נקבע כי כאשר מומחה מטעם בית המשפט ממליץ על מינויו של מומחה נוסף בתחום אחר, ניתן למנות את המומחה הנוסף אף שהתובע לא הגיש חוות דעת בתחום האמור. לבסוף טוען המבקש, כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר העדיף שיקולים של פרוצדורה על פני חקר האמת; כי משך ההליך סביר בהינתן נסיבות ומורכבות המקרה; וכי מכל מקום, אין בשיקולים כגון אלה כדי להצדיק גרימת עיוות דין. המשיבה, מנגד, סומכת ידיה על החלטת בית המשפט המחוזי, וטוענת כי מדובר בהחלטה דיונית שאין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בה. עוד נטען כי אף לגופם של דברים, דין הבקשה להידחות. לטענת המשיבה, מלכתחילה היא סברה כי ככל שיוחלט למנות מומחה אזי יש למנות מומחה לכירורגיית ילדים, אולם בקשתה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, ולכן אין לשוב ולמנות מומחה נוסף בשלב זה. עוד טוענת המשיבה שאין ללמוד מעניין כץ לענייננו, שכן באותו עניין המומחה מטעם בית המשפט לא חיווה דעתו לגבי הממצאים שבמומחיות המומחה הנוסף, בעוד בענייננו הביע המומחה דעתו שאין כלל ראיה להתרשלות בתחום של כירורגיית ילדים. ביום 25.12.2024 התקיים לפניי דיון שבמהלכו נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמות, אולם ביום 29.12.2024 הודיעו הצדדים שהדבר לא עלה בידם. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה שלפניי, וכן בתשובה לה, על נספחיהן, ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. משכך, יכונה המבקש מעתה המערער. אציין כבר כעת, כי באתי לכלל מסקנה שדין הערעור להתקבל. כידוע, השגה על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית תיעשה דרך כלל במסגרת ערעור על פסק הדין שיינתן בסוף ההליך, זולת במקרים חריגים שבהם "שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה" (סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). אני סבורה כי המקרה שלפנינו בא בגדר מקרים חריגים אלו. תקנה 88(א) לתקנות קובעת כי בית המשפט רשאי בכל עת למנות מומחה, כמה מומחים או צוות מומחים מטעמו. יצוין כבר כעת, כפי שיפורט בהמשך, כי נקבע לא אחת שבית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו בין אם הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים ובין אם לאו (רע"א 251/22 חברת נמל אשדוד נ' מפעלי ים המלח, פס' 7 (23.1.2022) (להלן: עניין נמל אשדוד); רע"א 1966/21 פלאפון תקשורת בע"מ נ' קרני, פס' 8 (4.5.2021); וראו גם: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 451 (מהדורה שנייה, 2023) (להלן: רוזן-צבי)). סמכות זו קיימת בכל שלב של ההליך, וכבר הודגש בפסיקה כי "כאשר נותר בלבו של בית המשפט ספק בשאלה מקצועית שבמחלוקת, לא זו בלבד שהוא רשאי למנות מומחה מטעמו בכל שלב, אלא שלעתים ראוי לעשות כן, וזאת גם לאחר שמיעת הראיות ובמקרים המתאימים אף לאחר הגשת הסיכומים" (רע"א 7459/22 שירותי בריאות כללית נ' פלוני, פס' 4 (5.12.2022), הדגשות במקור; וראו גם: עניין נמל אשדוד, פס' 7; רע"א 2714/20 המועצה המקומית אעבלין נ' מוסדות חינוך מר אליאס-אעבלין, פס' 7 (12.5.2020)). בית המשפט המחוזי הורה בהחלטתו מיום 12.12.2022 על מינוי מומחה מטעמו על יסוד השיקולים שנקבעו למעשה בתקנה 88(ב) לתקנות, ולאחר שמצא כי נסיבות המקרה, מורכבותו והמחלוקות בין חוות הדעת הרפואיות שהוגשו על ידי הצדדים מצדיקות מינוי כאמור. העובדה שבדיעבד התגלה שהמומחה שמונה אינו בעל המומחיות הנדרשת אינה אמורה לשנות מעמדתו האמורה של בית המשפט שלפיה, לשם הכרעה במחלוקות שהתגלו בין הצדדים נדרש למנות מומחה מטעמו. הדברים נכונים ביתר שאת שעה שהמומחה מטעם בית המשפט המליץ למנות מומחה בתחום האמור. לעניין זה נקבע לא אחת כי יש לייחס משקל ממשי להמלצה של מומחה מטעם בית המשפט למנות מומחים לתחומים נוספים שכן מדובר בעניין שמצוי בתחום מומחיותו (ראו והשוו: רע"א 1074/15 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית, פס' 6 (26.8.2015); רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216, 219 (1990)). ודוק, העובדה שהמבקש לא צרף לתביעתו חוות דעת של מומחה לתחום כירורגיית ילדים, אין בה, כשלעצמה, כדי לשלול את סמכותו האמורה של בית המשפט למנות מומחה מטעמו. כפי שצוין לעיל, פסיקת בית משפט זה הכירה באפשרות הנתונה לערכאה הדיונית למנות מומחה נוסף בהתאם להמלצת המומחה מטעמה, וזאת גם אם מי מבעלי הדין לא הגיש חוות דעת בנדון (עניין כץ, עמ' 799; החלטה זו ניתנה על יסוד תקנות סדר הדין שהיו בתוקף אותה עת, אולם התקנות מוליכות למסקנה דומה, ראו תקנה 87(ד) בשילוב תקנה 88(א), וכן ראו את ההפניות שנזכרו לעיל בעניין מינוי מומחה בהעדר חוות דעת מטעם הצדדים; ראו עוד: רוזן-צבי, עמ' 440-439). לפיכך, אני סבורה כי היה על בית המשפט המחוזי לקבל את המלצת המומחה מטעמו ולמנות מומחה בתחום כירורגית ילדים. לא נעלם מעיניי השלב המתקדם שבו מצוי ההליך, אולם אני סבורה כי החשיבות שראה בית המשפט המחוזי במינוי מומחה מטעמו על מנת לסייע בידו להכריע במחלוקות שנפלו בין המומחים מטעם הצדדים, גוברת בנסיבות העניין על שיקולי היעילות שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו. אשר על כן, אני מקבלת את הערעור ומורה על מינוי מומחה לכירורגיה כללית בילדים לצורך בחינת הטענות הנוגעות לניתוח השני ולהשלכותיו. בית המשפט המחוזי יקבע את זהות המומחה וייתן הוראות בנוגע לתשלום שכר טרחתו. המשיבה תישא בהוצאות המבקש בסך של 5,000 ש"ח. ניתנה היום, ו' שבט תשפ"ה (04 פברואר 2025). יעל וילנר שופטת