דגים עבדאללה נ. פקיד שומה נצרת

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5714/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן המערער: דגים עבדאללה נגד המשיב: פקיד שומה נצרת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (כב' השופט ד' צרפתי) בת"א 32392-07-22 מיום 30.6.2024 בשם המערער: עו"ד מיכאלה חשפר פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (כב' השופט ד' צרפתי) בת"א (מחוזי נצ') 32392-07-22 מיום 30.6.2024 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. עניינו של ההליך נושא הערעור שלפניי בתביעה שהגיש המערער בשנת 2022 שבמסגרתה עתר, בעיקרם של דברים, לסעד הצהרתי שלפיו חוב מס הכנסה שמייחס לו המשיב (הוא פקיד שומה נצרת) עבור שנות המס 1995-1994 ושנת המס 1999 יבוטל, ולחלופין כי לא ניתן לגבות את החוב האמור. להלן יתוארו עיקרי העובדות שצריכות להכרעה בערעור. ביום 17.6.2024 התקיים דיון הוכחות בהליך שבפתחו דחה המותב בקשה של המערער להגשת תצהיר מפריך, משנקבע כי מדובר בחוות דעת של עובד לשעבר במס הכנסה ולא בתצהיר כנטען (להלן: הדיון מיום 17.6.2024 ו-ההחלטה בעניין התצהיר בהתאמה). בהמשך אותו דיון ניהלה באת כוחו של המערער חקירה נגדית לעדה מטעם המשיב, כשבמהלכה נתן המותב מספר החלטות שנוגעות לניהול החקירה (להלן: החקירה הנגדית). תחילה, צוין כי "מזכיר לב"כ [המערער – ע' פ'] כי החקירה קצובה בזמן ועד כה השאלות לא מקדמות להבנתי" (פרוטוקול הדיון מיום 17.6.2024, בעמ' 17, ש' 10-9); בהמשך קבע המותב כי "לאור החלטות קודמות, השאלות העובדתיות שנותרו במחלוקת ואופן החקירה עד כה, אני קוצב לסיום החקירה הנגדית 10 דקות בלבד" (שם, בעמ' 18, ש' 23-22); ולבסוף, נקבע כי "המועד שקצבתי חלף, מתיר לסיום החקירה עוד 5 דקות" (שם, בעמ' 20, ש' 20-19), וכן כי "המועד הנוסף שקצבתי חלף, מתיר עוד 5 שאלות אחרונות" (שם, בעמ' 21, ש' 30-29). ביום 24.6.2024 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב שבמסגרתה טען כי בפתח הדיון מיום 17.6.2024 ציין המותב כי "יהא אשר יהא ויוכח אשר יוכח – התביעה לא תתקבל במלואה ותידחה לגבי שנות המס 1994-1995" וכי "בכל מקרה ידחה את התביעה לגבי שנות המס 1994-5 וכי כבר ימצא את הדרך לעשות זאת" (בקשת הפסלות, סעיפים 3 ו-5). בהקשר זה נטען, בעיקרם של דברים, כי אמירותיו הנטענות של המותב בפתח הדיון, בצירוף החלטתו לעניין התצהיר וכן התנהלותו הדיונית בדיון זה – שבמסגרתה קצב את זמנה של החקירה הנגדית, ואפשר למשיב להגיש מסמכים שכנטען לא גולו במסגרת הליך גילוי המסמכים – מעידים על נעילת דעתו בעניינו של המערער באופן שמחייב את העברת הדיון לפני מותב אחר. ביום 28.6.2024 הגיש המשיב את תגובתו לבקשת הפסלות נושא הערעור שבמסגרתה טען כי בנסיבות העניין לא קמה עילה לפסילתו של המותב, תוך שצוין, בין היתר, כי "בפתח הדיון המליץ בית המשפט הנכבד לצדדים (שניהם), לנסות ולהגיע להסכמות. בתוך כך התייחס בית המשפט הנכבד לקשיים הקיימים לשני הצדדים" (תגובת המשיב לבקשת הפסלות, סעיף 3; ההדגשות במקור – ע' פ'). ביום 30.6.2024 דחה המותב את בקשת הפסלות תוך שצוין, בין היתר, כי "הצגת הערות ותובנות לכאורה, כמו גם ניסיונות מצד בית משפט לקדם פשרה, הועלו ע"י בית משפט, כפי שהדבר אף נעשה במרבית מהתיקים המתבררים בפניי" (שם). בנוסף, נקבע כי אין בעצם הגבלתה של חקירת מצהירים כדי להקים עילה לפסילת המותב – אף לא מטעמים של מראית פני הצדק – וממילא "פסק הדין יינתן על בסיס מכלול חומר הראיות, ההתרשמות מהעדים, טענות הצדדים והוראות הדין" (שם). מכאן הערעור שלפניי שבמסגרתו חוזר המערער, בעיקרם של דברים, על טענותיו בבקשת הפסלות. בתוך כך, טוען המערער כי אמירותיו הנטענות של המותב בפתח הדיון מיום 17.6.2024, בצירוף החלטתו לעניין התצהיר וכן החלטותיו בעניין הגשת המסמכים מטעם המשיב, מעידות על נעילת דעתו באופן שמקים עילה לפסילתו של המותב. בנוסף, נטען כי החלטת הפסלות נושא הערעור היא תמציתית ונעדרת התייחסות לאמירות שכנטען נאמרו על ידי המותב בפתח הדיון מיום 17.6.2024. בהקשר זה טוען המערער, כי משהמותב לא הכחיש את האמירות שיוחסו לו במסגרת החלטת הפסלות נושא הערעור, ובשים לב לשני תצהירים של מצהירים מטעם המערער שנכחו בדיון מיום 17.6.2024 ושלפיהם המותב ציין בפתח הדיון דברים ברוח האמירות שיוחסו לו בטענותיו של המערער, יש לקבל את הטענה כי אמירות אלו אכן נאמרו ובהתאם להורות על פסילתו של המותב. לאחר שעיינתי בערעור על צרופותיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. אמת המידה לפסילת שופט שיושב בדין היא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; ע"א 5939/24 גבעתי נ' עדנאן, פסקה 5 (14.8.2024); ע"א 4606/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (24.7.2024)). איני סבור כי נסיבות כאמור מתקיימות במקרה שלפניי. עיקר טענותיו של המערער מכוונתו לאמירות שכנטען נאמרו על ידי המותב בפתח הדיון מיום 17.6.2024 ושיש בהן כדי להעיד על נעילת דעתו בהליך נושא הערעור. ואולם, מעיון בפרוטוקול הדיון מיום 17.6.2024 עולה כי האמירות שאותן מבקש המערער לייחס למותב לא נאמרו. לפיכך, משהמערער לא הגיש בקשה מתאימה לתיקון פרוטוקול במסגרת ההליך נושא הערעור, אין להידרש לטענותיו בנוגע לאמירות שכנטען נאמרו על ידי המותב במסגרת הדיון האמור (ע"א 3771/24 צור נ' סולומון, פסקה 4 (23.6.2024); ע"א 542/24 פלונית נ' שפירא, פסקה 6 (12.3.2024)). בצד האמור יוער, כי מקרים כגון דא ממחישים את החשיבות שבניהול פרוטוקול דיון סדור ומפורט אשר ישקף נאמנה את שנאמר במהלך הדיון; זאת, בשים לב להחלטת הפסלות שבמסגרתה ציין המותב כי אכן התקיים שיח שבמסגרתו הציג לצדדים את הערותיו בניסיון לקדם פשרה, ולתגובתו של המשיב לבקשת הפסלות שאף היא כוללת התייחסות לקיומו של שיח כאמור, ולכך שפרוטוקול הדיון מיום 17.6.2024 אינו כולל תיעוד של שיח זה, ואף לא תיעוד של הסכמת הצדדים לשיח שנעשה מחוץ לפרוטוקול ככל שזה התקיים (ע"א 7374/21 רונן נ' אלפסי, פסקה 12 (17.1.2022); ע"א 3597/21 עזריה נ' ניסן, פסקה 7 (24.6.2021)). אף איני סבור כי טענותיו של המערער שמכוונות להתנהלותו הדיונית של המותב במסגרת הדיון מיום 17.6.2024 מקימות עילה לפסילתו. כאמור, במסגרת הדיון מיום 17.6.2024 נתן המותב החלטות לעניין משך החקירה הנגדית, כמו גם לעניין צירוף תצהיר, וכן בנוגע לבקשתו של המשיב להגיש מסמכים. מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי מדובר בהחלטות דיוניות מובהקות, שכידוע אין בהן כשלעצמן כדי להקים עילת פסלות (ע"א 978/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (19.2.2024); ע"א 215/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (12.2.2024)); וממילא איני סבור כי החלטות אלו מלמדות על הכרעה שאינה אובייקטיבית בסכסוך בין הצדדים או על נעילת דעתו של המותב, באופן שיקים עילה להעברת הדיון בעניינו של המערער לפני מותב אחר (ע"א 3127/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (21.4.2024); ע"א 434/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (18.1.2024)). הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ב' אלול תשפ"ד (05 ספטמבר 2024). עוזי פוגלמן ממלא מקום הנשיא