ח'ליל עואודה (עציר) נ' מפקד צבאי לאזור ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5701/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותר: ח'ליל עואודה נ ג ד המשיבים: 1. מפקד צבאי לאזור 2. בית המשפט הצבאי לערעורים עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ג' באלול התשפ"ב (30.8.2022) בשם העותר: עו"ד אחלאם ש. חדאד בשם המשיבים: עו"ד יובל שפיצר; עו"ד מתן שטיינבוך פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. העותר, יליד 1981, נעצר ביום 27.12.2021. ביום 9.1.2022 הוצא נגדו צו מעצר מינהלי עד ליום 26.6.2022. צו זה הוארך ותוקפו נקבע עד ליום 2.10.2022. בפרפראזה הגלויה שניתנה ביחס אליו צוין כי העותר "פעיל ג'יהאד איסלאמי פלסטיני (להלן: גא"פ), אשר מעורב ומניע פעילות ארגונית של גא"פ; מעורב בפעילות המסכנת את ביטחון האזור; מתחזק פרופיל פייסבוק מסית ולאומני והימצאותו בשטח מסכנת את ביטחון האזור". בהיותו במעצר פתח העותר בשביתת רעב ביום 13.3.2022 ועודנו שובת רעב מאז, למעט כשבועיים של הפסקה בסוף יוני תחילת יולי. 2. לאחרונה, ביום שישי ה-19.8.2022, הגיש העותר עתירה לבית המשפט זה, שבה ביקש להורות על שחרורו המיידי. זאת לנוכח מצבו הרפואי שנטען שמגיע לכדי סכנת חיים, ובהתאם נטען שלא נשקפת ממנו מסוכנות המצדיקה את המשך מעצרו. (בג"ץ 5559/22, להלן: העתירה הקודמת). דיון דחוף נקבע ליום ראשון 21.8.2022. אלא טרם שהתקיים הדיון, בהמשך יום 19.8.2022 (לאחר שהוגשה העתירה הקודמת) נתקבלה על ידי המשיב 1, המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון, החלטה בדבר התליית צו המעצר המינהלי בעניינו של העותר בכפוף לכך שיוותר בבית החולים "שמיר" (אסף הרופא) שם הוא מאושפז. ההחלטה נתקבלה משהגיעו משיב 1 וצוותו למסקנה, על יסוד דיווחים רפואיים עדכניים, שלעותר נשקפת "סכנת חיים מיידית". 3. ביום 21.8.2022 אמנם התקיים דיון בעתירה הקודמת, ובמסגרתה גם דיון במעמד צד אחד שבו עיין בית המשפט בחומר מודיעיני חסוי בעניינו של העותר; בסיומו של הדיון ניתן פסק הדין. נקבע, ראשית דבר, כי נמצא שקיימת הצדקה למעצר המינהלי; ועל כן הסוגיה הדורשת הכרעה נוגעת אך להשלכות של מצבו הרפואי של העותר על תוקפו של הצו. בהקשר זה ציין בית המשפט כי "משמעותה של ההחלטה על התלייתו של צו מעצר מינהלי היא כי הצו אינו מופעל עוד בשלב זה. דהיינו, כל עוד הצו מותלה, לא חלה כל מגבלה מכוחו על פעולותיו של האדם שהצו חל עליו, בהשוואה למאושפזים אחרים בבית החולים (ראו: בג"ץ 5575/15 עלאן נ' שירות הביטחון הכללי, פסקה ג' (19.8.2015)). בכלל זה הוא רשאי לקבל מבקרים ללא המגבלות החלות על עצורים, בכפוף להגבלות הכלליות החלות ממילא על שאר המאושפזים בבית החולים (למשל בנושא של שעות ביקור)". סופו של דבר, קבע בית המשפט כי משהותלה צו המעצר המינהלי "אנו סבורים שעל רקע האמור אין מקום למתן סעד נוסף, כפי שנקבע במקרים דומים אחרים של שובתי רעב שצו המעצר המינהלי שלהם הותלה (ראו למשל: בג"ץ 6799/20 אח'רס נ' מפקד צבאי לאזור, פסקה 6 (1.10.2020))". 4. ביום 29.8.2022 הגיש העותר עתירה נוספת, היא העתירה שלפנינו, שבה נתבקש בית המשפט "להוציא צו על תנאי כנגד המשיבים ולהורות להם לבוא ולנמק מדוע לא ישחררו את העותר לביתו לאלתר. ומדוע לא ימסרו את כל החומר הרפואי לב"כ". כן נתבקש לקבוע דיון דחוף בעתירה "לאור התמשכות שביתת הרעב וסכנת החיים בה מצוי העותר". ואמנם דיון נקבע מיד להיום, 30.8.2022, וזה אכן התקיים. לנוכח טיבה של העתירה זו נדונה בהסכמה כאילו ניתן צו על תנאי. נציין עוד כי באת-כוח העותר לא חזרה לפנינו על הבקשה למסור לידיה חומר רפואי והפנתה את דבריה אך לסעד של שחרור העותר לביתו. בהינתן העובדה שהעתירה הוגשה כשבוע ימים בלבד לאחר מתן פסק הדין בעתירה הקודמת, ציינו כבר בפתח הדיון כי יש מקום למקד את הטיעון בשאלה מדוע זה יש מקום לשנות מפסק הדין שניתן אך לפני זמן קצר, כאשר בעתירה הנוכחית מתבקש למעשה אותו הסעד שנתבקש בעתירה הקודמת. 5. באת-כוח העותר בטיעוניה הפנתה לחוות דעת רפואית עדכנית מיום 27.8.2022 שצורפה לעתירה, שעולה ממנה לדבריה שחלה החמרה במצבו של העותר מאז העתירה הקודמת ופסק הדין שניתן במסגרתה. יש בכך, לטענתה, משום הצדקה לשוב ולהידרש לבקשתו של העותר להורות על שחרורו לביתו. בתוך כך עמדה באת-כוח העותר על כי במצבו הרפואי לא נשקפת ממנו מסוכנות כלשהי, ועל כן נשמט היסוד מצו המעצר המינהלי שמטרתו מניעתית. בא-כוח המשיבים מצידו עמד על כך שלא חל כל שינוי מהותי מאז מתן פסק הדין בעתירה הקודמת ואין כל עילה שבדין לשנות ממנו. בהסכמת באת-כוח העותר קיימנו אף דיון במעמד צד אחד, שבו הוצג לפנינו החומר החסוי שהוצג גם בדיון בעתירה הקודמת, וכן קיימנו שיג ושיח עם נציגי המשיבים. במסגרת זו ביררנו בין היתר לנוכח שאלה שהציגה באת-כוח העותר, אם יש כוונה להאריך את המעצר לעותר שזה עתיד להסתיים ביום 2.10.2022 – הגם שלעת הזו צו המעצר הותלה – ונענינו כי עניין זה טרם נדון וממילא לא נתקבלה כל החלטה בנושא. 6. כאמור פסק הדין בעתירה הקודמת ניתן לפני כשבוע ימים בלבד. כבר אז צוין בחוות דעת רפואית שהוצגה לפני בית המשפט כי העותר מצוי בסכנת חיים מיידית. זו גם הסיבה שהמשיב 1, עוד טרם שניתן פסק הדין בעתירה הקודמת, ראה מקום להורות על התליית צו המעצר המינהלי. לעניין ההצדקה לצו המעצר המינהלי, קבע בית משפט זה בפסק הדין בעתירה הקודמת כי קיימת לו "הצדקה מוצקה ואיתנה". אמירה זו מעוגנת היטב בחומר החסוי שהוצג גם לפנינו. למותר לציין מושכלות ראשונים כי העובדה שלא הוגש כתב אישום אינה מלמדת דבר על איתנותה של התשתית הראייתית; זאת בהינתן מצבים כמו זה שלפנינו, שבהם חשיפת חומר הראיות עלולה לפגוע פגיעה קשה בביטחון המדינה ובמקורות המידע. אשר למצבו הרפואי של העותר, כאז גם היום מצוי העותר בסכנת חיים מיידית וממשית עקב שביתת הרעב שבה הוא בחר ובה הוא מתמיד. על רקע זה הותלה צו המעצר המינהלי, והמשמעות המעשית של התליית הצו היא שחרורו ממעצר; הוא שוהה בבית החולים כמטופל ולא כעציר (ראו: בג"ץ 8302/21 השאם אסמאעיל אבו הוואש נ' המפקד הצבאי, פסקה 8 והאסמכתאות שם (16.12.2021)). מכל מקום איננו יושבים כערכאת ערעור על פסק הדין שיצא זה מקרוב מלפני בית המשפט זה. לא חל כל שינוי נסיבות מהותי המשליך על מסגרת ההתערבות השיפוטית, לא היתה סיבה מבוררת לפנות בעתירה חוזרת, והיא נדחית. גם בנקודת הזמן הזאת אין לנו אלא לשוב ולקוות כי העותר יתעשת ויחדל משביתת הרעב. ובכל מקרה, חזקה על הגורמים הרפואיים שהעותר מצוי בהשגחתם שיהיו קשובים באופן הדוק למצבו של העותר ולצרכיו וכי יתנו להם מענה מיידי ככל שיידרש. ניתן היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22057010_G02.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il