רחלי וולף ואח' נ. שר הפנים

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 57/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ העותרים: רחלי וולף ואח' נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. ועדת חקירה לאיחוד רשויות, שינוי גבולות, חלוקת הכנסות ושינוי מעמד מוניציפאלי באזור הדרום 4. מועצה מקומית מיתר 5. מועצה אזורית בני שמעון בשם העותרים: עו"ד עינת שרקי; עו"ד גל קויתי; עו"ד שיר אנג'ל כץ בשם משיבים 3-1 : עו"ד רנאד עיד; עו"ד מיטל בוכמן-שינדל בשם משיבה 4: עו"ד גדעון פנר; עו"ד ששון יצחק בשם משיבה 5: עו"ד אולגה גונן פסק-דין השופט ד' מינץ: במוקד העתירה שלפנינו עומד מעמדה המוניציפאלי של שכונת "כרמית" שבצפון הנגב, שהוכרה כשכונה במועצה מקומית מיתר, בעוד שלטענת העותרים היא יועדה להיות ישוב קהילתי נפרד. בעתירתם ביקשו העותרים כי נורה על ביטול החלטת משיב 1 מיום 13.10.2020 וכי יקבע ששכונת כרמית תקבל מעמד של ישוב קהילתי עצמאי נפרד. לחלופין, התבקש כי מעמדה של שכונת כרמית יוחזר לדיון לפני המשיבים לבחינה מחודשת. בעתירה נטען, בין היתר, כי החלטת משיב 1 מפרה הבטחה שלטונית שניתנה על ידי המדינה כי כרמית תהיה ישוב קהילתי חדש, הבטחה שעל בסיסה הגיעו תושבי כרמית להתיישב בה; כי ההחלטה סותרת את ההוראות התכנוניות החלות על האיזור; כי ההחלטה מתעלמת מעמדת הגופים הרלוונטיים, ניתנה ללא הנמקה בניגוד לדרישות הדין ומבוססת על נימוקים שגויים. משיבים 3-1 (להלן: המשיבים) בתגובתם המקדמית לעתירה טענו כי אין מקום להתערב בהחלטת משיב 1 הנטועה עמוק במתחם שיקול הדעת הרחב הנתון לו בהחלטות מעין אלו; כי מדובר בחלופה המתאימה ביותר שנבחרה לאחר שקילת כלל החלופות הרלוונטיות על יתרונותיהן וחסרונותיהן; כי מעולם לא ניתנה הבטחה מנהלית על ידי הגורמים המוסמכים לכך שכרמית תוכר כישוב עצמאי; כי יש לדחות על הסף את טענות העותרים בדבר הסתירה להוראות התכנוניות החלות על השטח, שכן אין לרשויות התכנון כל סמכות לכונן ישוב חדש או להקנות לו מעמד; וכי אין מקום לטענה כי הופרה חובת ההנמקה לאור העובדה שמשיב 1 אימץ בהחלטתו את עמדת מנכ"ל משרדו והמלצות ועדה שהוקמה בעניין, המנומקות כיאות. ביום 24.1.2022, לאחר שהתקיים דיון בעתירה, ניתן על ידנו צו על תנאי "המורה למשיב 1 לבוא וליתן טעם מדוע לא ישוב וישקול את החלטתו בעניין מעמדה המוניציפאלי של כרמית ויקבל החלטה מנומקת בנושא זה". לאחר שניתן צו על תנאי כאמור, הוגשו מספר הודעות מעדכנות מטעם המשיבים בהן נמסר כי הוחלט על ידי משרד הפנים לבחון מחדש את סוגיית מעמדה המוניציפאלי של כרמית, בחינה אשר חלו בה עיכובים שונים על רקע חילופי גברי במשרד הפנים. בהודעה המעדכנת האחרונה שהוגשה ביום 9.7.2023 הודיעו המשיבים כי לאחר עריכת בחינה מחודשת כוללת של הסוגיה, ניתנה על ידי שר הפנים ביום 29.6.2023 החלטה חדשה בעניין מעמדה המוניציפאלי של כרמית, והוחלט להותירה בעת הזו בתחום שיפוטה של המועצה המקומית מיתר. בהחלטתו החדשה קיבל שר הפנים את המלצת מנכ"ל משרדו, שניתנה לאחר קיום דיון בהשתתפות גורמי מקצוע רבים במסגרתו עיין מחדש בחלופות השונות. בהחלטת השר גם צוין כי סוגיה זו עשויה להיבחן בעתיד במסגרת בחינה כוללת של המרחב ושל הצורך וההיתכנות בהקמת מסגרת מוניציפאלית חדשה על רקע הקמת ישובים חדשים או חלופה אחרת למבנה המוניציפאלי שלהם, כאשר בתוך כך ניתן יהיה לשוב ולבחון את הצורך בבחינת מעמדה המוניציפאלי של שכונת כרמית ככל שהדבר יידרש. המשיבים הצביעו על כך שבהליך קבלת ההחלטה נבחנו עמדותיהם של גורמים רבים, ביניהם הרשויות המקומיות הרלוונטיות, מינהל תכנון, לשכת התכנון המחוזית, משרד הביטחון וצה"ל, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, קק"ל, משרד החקלאות, החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית ותושבי כרמית אשר הופיעו לפני הוועדה. לאור האמור, טענו המשיבים כי עם קבלת ההחלטה המעודכנת באה העתירה על מיצויה ודינה להימחק. זאת ולוּ בשל כך שאחד הסעדים שנתבקשו בעתירה היה כי בחינת מעמדה של כרמית תוחזר לדיון לפני המשיבים, ואף במסגרת הצו על תנאי שניתן, ניתנה הוראה למשיב 1 לבוא וליתן טעם מדוע לא ישקול שוב את החלטתו ויקבל החלטה מנומקת בנושא. הסוגיה שבה ונדונה אפוא על ידי המשיבים כפי שנתבקש, ומשיב 1 שב ושקל את החלטת קודמיו וקיבל החלטה חדשה, מנומקת ומפורטת בעניין. העותרים בתגובתם להודעת העדכון טענו כי אין בהחלטה שניתנה על ידי שר הפנים כדי לייתר את העתירה, שכן אין מדובר בהחלטה חדשה ומנומקת המשקפת בחינה אמיתית והוגנת של מעמדה של כרמית. הם ביקשו שבית המשפט יותיר את העתירה תלויה ועומדת ויורה למשיבים לקבל החלטה חדשה לאחר שמיעת העותרים ויתר הצדדים הרלוונטיים לעניין על בסיס נתונים עדכניים, ולחלופין להגיש כתב תשובה לעתירה שטרם התייתר הדיון בה. משיבה 4, מועצה מקומית מיתר טענה כי לאור עמדת המשיבים, העתירה מיצתה את עצמה ויש להורות על מחיקתה. משיבה 5, מועצה אזורית בני שמעון לא הגישה תגובה מטעמה. דין העתירה להימחק. כאמור לעיל, הסעד החלופי שהתבקש על ידי העותרים היה כי סוגיית מעמדה של שכונת כרמית תוחזר לדיון לפני המשיבים, ובכך גם התמקד הצו על תנאי שניתן. כמפורט בהודעה המעדכנת מטעם המשיבים, מעמדה המוניציפאלי של כרמית אכן נבחן מחדש על ידי השר והתקבלה החלטה חדשה בעניין. מכאן שהעתירה מיצתה את עצמה והלכה למעשה המשיבים מילאו אחר הצו על תנאי שניתן ככתבו וכלשונו. אכן, העותרים העלו בתגובתם טענות רבות כלפי ההחלטה החדשה שהתקבלה. איננו מביעים עמדה כלשהי לגבי טענות אלו. אך ככל שיש בהן ממש, דינן להידון באכסניה אחרת-חדשה. העתירה במתכונתה הנוכחית אינה אפוא רלוונטית עוד (וראו לאחרונה במקרים דומים: בג"ץ 6940/22 אה"ל – ארגון המתמחים לרפואה נ' משרד האוצר (8.8.2023); בג"ץ 4199/22 איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון נ' ממשלת ישראל (26.9.2023)). העתירה נמחקת. משניתן צו על תנאי ונוכח ההתפתחויות שחלו לאחר הגשת העתירה, המשיבים יישאו בהוצאות העותרים בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏א' בחשון התשפ"ד (‏16.10.2023). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21000570_N23.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1