רס"מ חגית דיליאן (גילה) נ. מדינת ישראל-משטרת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 5693/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5693/06 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופטת ד' ברלינר העותרת: רס"מ חגית דיליאן (גילה) נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל – משטרת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד עודד אפיק בשם המשיבה: עו"ד מיכל לייסר פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. עניינה של עתירה זו בחוזה העסקתה של העותרת במשטרת ישראל ובמקום שירותה. העותרת ביקשה, בעתירה שהוגשה בחודש יולי 2006, שלושה סעדים עיקריים. ראשית, כי יוארך שירותה מעבר לחודש אוקטובר 2006. שנית, כי תועבר לתפקיד ולמרחב אחרים מאלה בהם שירתה בעת הגשת העתירה. ושלישית, כי תתקבל לראיון אצל מפקד המחוז. עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים. 2. העותרת טענה בעתירתה כי נמסרה לה, בעל פה, החלטה שלא להאריך את שירותה מעבר לאוקטובר 2006 וכי החלטה זו נובעת מהתנכלות ואפליה. כמו כן טענה העותרת כי בהחלטה נפלו פגמים מפגמים שונים כגון חוסר סבירות, חוסר תום לב, אי מתן זכות טיעון וכיו"ב. העותרת הוסיפה כי ההחלטה שלא להאריך את שירותה פוגעת בכבודה ובזכותה לחופש עיסוק וכן כי היא אינה החלטה מידתית. 3. בתגובת המשיבה נטען כי ההחלטה שנמסרה לעותרת בעל פה אינה אלא המלצה של מפקד המרחב שלא להאריך את שירותה אך המלצה זו טעונה עוד את אישורו של מפקד המחוז ואף אם זה יאשר את ההמלצה עדיין יש עוד צורך באישור ראש אגף משאבי אנוש (אליו הואצלו סמכויות המפכ"ל לגבי שוטרים שאינם קצינים) ובהליך מסודר של שימוע. על כן, לגישת המשיבה, משטרם התקבלה, על ידי הגורמים המוסמכים לכך, כל החלטה בעניינה של העותרת, העתירה היא מוקדמת ודינה להדחות על הסף. 4. על פי החלטתי מיום 16.8.2006 הגישה המשיבה הודעת עדכון בה נמסר כי בינתיים מפקד המחוז ערך ראיון לעותרת ולא מצא לנכון להצטרף להמלצת מפקד המרחב. על כן, שירותה של העותרת הוארך. כמו כן הוחלט להעביר את העותרת לתפקיד ולמרחב אחרים ובתום חצי שנה לבצע הערכה תפקודית שלאחריה ישוב ויבחן המשך שירותה במשטרה. משכך, טוענת המשיבה, לא רק שהעתירה הייתה מוקדמת בעת הגשתה אלא שכעת היא מתייתרת והיא אינה רלבנטית עוד. המשיבה הוסיפה כי אין בהתייתרות העתירה כדי למנוע מן העותרת להגיש בעתיד עתירה חדשה, אם וככל שיהיה בכך צורך, על בסיס תשתית עובדתית רלבנטית, שעדיין איננה קיימת במציאות. 5. העותרת התייחסה להודעת העדכון שהגישה המשיבה וביקשה כי נותיר את העתירה תלויה ועומדת עד תום חצי שנה מעת העברתה לתפקיד ולמרחב החדשים. כמו כן היא ביקשה כי לאור קבלת הסעדים המבוקשים על ידה בעתירה יפסקו לטובתה הוצאות. 6. את העתירה שלפנינו יש למחוק. עמדת המשיבה כי העתירה שלפנינו התייתרה מקובלת עליי. לאחר ראיון אצל מפקד המחוז שירותה של העותרת הוארך והיא אף הועברה לתפקיד חדש. הסעדים המבוקשים בעתירה אינם רלבנטיים עוד וכך גם לא התשתית העובדתית שהוצגה בעתירה. לכן, דינה של העתירה שלפנינו להימחק ואין מקום להשאירה תלויה ועומדת. למותר לציין כי ככל שתתקבל בעניינה של העותרת החלטה שלא תניח את דעתה, פתוחה בפניה הדרך לשוב ולפנות לבית משפט זה, אם תהיה בידה עילה לכך, וזאת, כמובן, על בסיס התשתית העובדתית שתהיה רלבנטית באותה עת. 7. העתירה נמחקת. לא יהא צו להוצאות. ניתן היום, ‏‏‏‏ז' חשון, תשס"ז (29.10.2006). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06056930_C06.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il