פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 569/08

קונסטנטין דייקונו נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת המערער לפיצויים והוצאות משפט לפי סעיף 80 לחוק העונשין לאחר שזוכה מהאישומים נגדו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 23/04/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 569/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פיצויים לנאשם שזוכה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת המערער לפיצויים והוצאות משפט לפי סעיף 80 לחוק העונשין לאחר שזוכה מהאישומים נגדו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 569/08

קונסטנטין דייקונו נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת המערער לפיצויים והוצאות משפט לפי סעיף 80 לחוק העונשין לאחר שזוכה מהאישומים נגדו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער זוכה בבית המשפט המחוזי מעבירות מין שיוחסו לו. לאחר הזיכוי, הוא ביקש מבית המשפט לפסוק לו פיצויים והוצאות משפט לפי סעיף 80 לחוק העונשין. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בקובעו כי הגשת כתב האישום הייתה סבירה ונעשתה בתום לב, וכי הזיכוי נבע מספק סביר ולא מחוסר יסוד להאשמה. המערער ערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי לא נפל פגם בהחלטת התביעה להעמיד את המערער לדין, וכי לא התקיימו התנאים המצדיקים פסיקת פיצויים לפי החוק.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' א' לוי, ע' ארבל, ח' מלצר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • קונסטנטין דייקונו

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הגשת כתב האישום הייתה סבירה ונעשתה בתום לב בהתבסס על חומר הראיות שעמד בפני הפרקליטות.
טיעוני ההגנה
  • המערער זכאי לפיצויים והוצאות משפט מכוח סעיף 80 לחוק העונשין לאחר שזוכה מהעבירות שיוחסו לו.
מחלוקות עובדתיות
  • האם היה יסוד להאשמה מלכתחילה והאם התקיימו התנאים לפסיקת פיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • התרשמות בית המשפט המחוזי מחומר הראיות שהוצג בתיק העיקרי.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ב"ש 10159/07
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים

תגיות נושא

  • פיצויים לנאשם שזוכה
  • סעיף 80 לחוק העונשין
  • הוצאות משפט

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 569/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 569/08 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ח' מלצר המערער: קונסטנטין דייקונו נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 5.12.07, בב"ש 10159/07, שניתן על ידי כבוד השופטים י' צבן, ג' כנפי שטייניץ, נ' סולברג תאריך הישיבה: כ"ט בניסן התשס"ט (23.04.09) בשם המערער: עו"ד הלוי דוד בשם המשיבה: עו"ד מיכל שרביט פסק-דין השופט א' א' לוי: בכתב אישום שהוגש בשנת 2006 לבית המשפט המחוזי בירושלים, יוחסו למערער עבירות של אינוס ומעשה סדום במתלוננת אחת, ומעשה מגונה במתלוננת נוספת. בתום שמיעתן של הראיות, החליט בית המשפט לזכות את המערער – באישום הראשון מחמת הספק, ובאישום השני הזיכוי היה מלא. בעקבות כך, עתר המערער לפסוק לו פיצוי מכוח סעיף 80 לחוק העונשין התשל"ז-1977. משבא בית המשפט להכריע בבקשה שבפניו, הוא הנחה את עצמו ברוח הפסיקה, לאמור: תנאי מוקדם והכרחי לפסיקת פיצויים על פי סעיף 80 בחוק הוא זיכוי הנאשם, אולם אין בכך די. מאחר והמותב שפסק בשאלת הפיצוי הוא גם המותב שזיכה את המערער, חשוב להפנות לדברים שאמר בהחלטתו, ויש בהם כדי להסביר כיצד הגיע לתוצאה המזכה, וכך נאמר בעמ' 7 להחלטה נושא הערעור: "לאור חומר הראיות שעמד בפניה [הפרקליטות], ולפי התרשמותנו במהלך המשפט, לא נהגה המשיבה במבקש בחוסר תום לב ועצם ההחלטה על הגשת כתב האישום היתה סבירה". בית המשפט הוסיף ואמר באותו עמוד כי "סיפור המעשה נשוא כתב האישום רחוק מכל דמיון, אלא שניסיון החיים מלמד שגם בדברים הללו שיוחסו למבקש יכולים להתרחש במציאות. יחד עם זאת, מכיוון שמעשי העבירה נראו בלתי הגיוניים בעליל, וכשבגרסה מול גרסה עסקינן, ראינו לנקוט בזהירות יתר בבחינת הראיות. הצטברות של סתירות ותמיהות יצרה אצלנו ספק באשמתו של [המערער] במידה כזו שראינו לזכותו, אך מכאן ועד לקביעה כי לא היה יסוד להאשמת מלכתחילה, הדרך ארוכה". נוכח דבריה הברורים של הערכאה קמא, שוב אין ספק כי בהעמדת המערער לדין לא נפל פגם, הואיל וכך היה נוהג תובע סביר. במצב זה נשמט הבסיס מתחת בקשת המערער לפסוק לו הוצאות, ולא מצאנו כי מכוח העילה האחרת של סעיף 80 יש בידנו להושיט למערער סעד. אי-לכך, הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ט בניסן התשס"ט (23.04.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08005690_O03.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il