פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 568/11
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 568/11
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט י' דנציגר
העותר:
אחמד חג'אזי
נ ג ד
המשיבים:
1. פורמלי בית הדין הארצי לעבודה
2. פורמלי בית הדין האזורי לעבודה נצרת
3. עיריית אל שאע'ור באמצעות המועצה המקומית דיר אל אסד
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר: בעצמו
בשם המשיבה 3: עו"ד נעמה חליל
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א. עתירה זו עניינה בקשת העותר להורות על ביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (השופטים פליטמן, צור ורוזנפלד ונציגי הציבור נבות ודויטש) מיום 2.3.10 בתיק ע"ע 65/09, בגדרו נדחה ערעור העותר ונתקבל בחלקו ערעור המשיבה, על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (הנשיאה שפר ונציגי הציבור בן יוסף ומיבר) מיום 8.12.08 בתיק ע"ב 2170/06. עניינה של העתירה – זכויות ממוניות של העותר מימי שירותו בהוראה.
רקע והליכים קודמים
ב. העתירה דנא היא המשכה של התדיינות משפטית ארוכת שנים ומרובת הליכים ("סדרתית") בין העותר לבין המשיבה, בכל הנוגע לזכויותיו הפנסיוניות של העותר אשר שימש משך שנים ארוכות במערכת ההוראה בדיר אל אסד; לענייננו יובאו הפרטים הרלבנטיים להליך זה בלבד, אך ראו גם בג"ץ 2920/10 חג'אזי נגד בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם), מיום 23.3.10. בהליך נשוא עתירה זו, נקבע בבית הדין האזורי לעבודה, בין היתר, כי העותר זכאי לפדיון ימי מחלה אשר לא נוצלו בסך של 63,420 ₪; העותר בתביעתו תבע סך של 105,363 ₪. נקבע, כי מן האסמכתאות שהובאו ממשרד החינוך עולה שהסכום של 63,420 ₪ (אשר שולם לעותר על ידי המשיבה טרם תביעתו בבית הדין האזורי) הוא הסכום לו היה זכאי; כן נקבע כי מסמך תביעה לקבלת פיצויים ממשרד החינוך בסך כ-110,000 ₪ שהציג העותר אינו מהווה התחייבות כלשהי מצד המשרד ואף לא ברור מי ערכו; לבסוף צוין, כי הסכומים הנטענים על ידי העותר צריכים היו להיות מופנים למשרד החינוך (כלפיו ציין העותר שאין לו תביעה) ולא למשיבה. על כך עירער העותר לבית הדין הארצי. בית הדין הארצי דחה את ערעור העותר, בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.
ג. בעתירה זו מציג העותר חישובים שונים לפיהם הוא זכאי לסכום גבוה יותר בעבור פדיון ימי חופשתו; כן נטען, כי המשיבה זייפה את נתוניו של העותר בכל הנוגע למספר ימי החופשה שפדיונם משתלם לו, וכי על סמך זיוף זה נתקבל החישוב הנוכחי.
דיון והכרעה
ד. אין בידינו להיעתר לעתירה. הלכה ידועה היא, כי אין בית המשפט הגבוה לצדק ערכאת ערעור על החלטות בתי הדין לעבודה. התערבות בית משפט זה בהחלטות בתי הדין לעבודה מוגבלת למקרים נדירים של טעות מהותית בפסק הדין, אשר תיקונה מתחייב מטעמי צדק ברורים (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673; בג"ץ 8022/09 אוזן נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); בג"ץ 5694/10 אלוש נ' נשיא בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם)). הטענות אותן מעלה העותר נושאות אופי ערעורי מובהק, ולמעשה אין הוא מבקש אלא להשיג על קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי. לעותר היו יומו הדיוני ויומי הערעורי בבתי הדין, ובגדרם נפרסו באופן רחב ומקיף כל השגותיו וטענותיו. אכן אין העותר שבע רצון מן התוצאה, אך ברי, כי במובהק אין מקרה זה בא בקהלם של אלה המצדיקים התערבות של בית המשפט הגבוה לצדק בפסקי דין של בתי הדין לעבודה.
ה. העתירה נדחית איפוא על הסף. משנתבקשה תגובה יחוייב העותר בשכר טרחת בא כוחה של המשיבה בסך של 5,000 ₪.
ניתנה היום, י"ח באדר א' תשע"א (22.2.11).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11005680_T02.doc רח
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il