אסף בן אריה ארליך נ. מדית ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5679/96 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' קדמי כבוד השופט י' גולדברג המערער: אסף ארליך נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 27.6.96 בת"פ 150/95 שניתן על ידי כבוד השופט מ' נאמן תאריך הישיבה: כ"א בשבט תשנ"ח (17.2.98) בשם המערער: עו"ד רוטפלד בשם המשיבה: עו"ד יהושע למברגר פסק-דין המערער הורשע בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע דהיינו קשר לשדוד בנק, בעבירה של חטיפה לשם סחיטה, בעבירה של שוד אשר במסגרתה הוא ואחרים שדדו מונית מתוך כוונה לעשות בה שימוש בשוד הבנק, בעבירה של חבלה במזיד ברכב ובעבירה של חבלה בכוונה מחמירה. בגין עבירות אלה נדון המערער לשמונה שנים מאסר, מתוכן חמש שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. ערעור המערער הוא על חומרת העונש. באת-כוח המערער לא טענה שהעונש כשלעצמו הינו חמור נוכח העבירות בהן הורשע המערער ובהתחשב בנסיבות ביצוען; וטענתה היא שלאור העונש שנגזר על אחד השותפים לקשר האמור - רוברט אלבז - ועל-פי עניין אחידות הענישה יש להפחית מהעונש שנגזר על המערער. על רוברט אלבז הוטל בגזר דין שניתן על-ידי הרכב אחר של בית המשפט המחוזי עונש של שלוש שנות מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי לשנתיים. כפי שנמסר לנו על-ידי בא-כוח התביעה, בעניינו של אלבז היו נסיבות מיוחדות שהצדיקו עסקת טיעון עמו, על פיה ייגזר עליו העונש האמור. זאת על אף שאלבז הורשע גם במספר עבירות חמורות אחרות. הנסיבות המיוחדות היו קשורות במצבו הנפשי של אלבז, בגינו היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש ואף התעורר ספק ביחס להיותו כשר לעמוד לדין. נסיבות מיוחדות אלה, אינן קיימות בעניינו של המערער; ומטעם זה אין מקום להשוואה בין השנים, כיסוד לטענה של אי אחידות בענישה. על סמך כל האמור לעיל דין הערעור להידחות ואנו דוחים אותו. ניתן היום, כ"א בשבט תשנ"ח (17.2.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96056790.R01/אמ