דוד רוזנבאום נ. המפקח על הבנקים, בנק ישראל, גבעת רם ירושלים

בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק בג"צ 5659/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש העותרים: 1. דוד רוזנבאום 2. משה אבגוש נ ג ד המשיבים: 1. המפקח על הבנקים 2. החברה הממשלתית נכסים מ.י. בע"מ 3. יו"ר ועדת ביקורת המדינה של הכנסת 4. בנק דיסקונט בע"מ 5. ועדת הבוררות לנושאי רכישת המניות וקרנות הנאמנות עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד ד' מנע בשם המשיבים 1-3: עו"ד ד' בריקסמן בשם המשיב 4: עו"ד ח' מלצר; עו"ד א' סימון-וקסלר בשם המשיבה 5: עו"ד ש' ליאור פסק-דין עניינה של העתירה דנן בבקשת העותרים כי המשיבים יפעלו לצירוף המשיב מס' 4 וכן הבנק הבינלאומי הראשון להסדר שסוכם בין יו"ר ועדת ביקורת המדינה דאז, מר יוסי כץ, לבין בנקים אחרים (בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק המזרחי). הרקע לעתירה הינו פעילותם של הבנקים המסחריים בשנים 1993-1994 בתחום מתן אשראי ללקוחות לצורך רכישת ניירות ערך. בעקבות פעילות זאת וירידה ניכרת של שערי ניירות הערך, הפסידו לקוחות רבים של הבנקים סכומי כסף ניכרים. בתקופה שלאחר מכן פנו אל המשיב 1 לקוחות רבים אשר ראו עצמם נפגעים מפעילות הבנקים, וטענו כי הבנקים "פיתו" אותם לקחת אשראי לשם רכישת ניירות ערך, בשיווק אגרסיבי, ללא גילוי הסיכון הטמון בהשקעה באפיקים אלה, ותוך העמדת אשראי בסכומים גבוהים שלא בהתאם ליכולתם הכלכלית של הלקוחות. מהודעת המשיבים עולה, כי המשיב 1 הפעיל את סמכותו מכח ס' 16(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א1981-, ובדק את התלונות באמצעות היחידה לפניות הציבור בבנק ישראל. לפי ההודעה, מתוך נתוני המשיב 1 עולה, כי מראשית שנת 1995 ועד היום נבדקו ביחידה לפניות הציבור כ2000- פניות, ובינהן אף פניותיהם של העותרים שלפנינו. מתוך הפניות שלגביהן נקבעה עמדה לגופו של ענין, נמצאו כשליש מוצדקות, כאשר משמעותה של קביעה זו היא, שהבנק נדרש למחוק את החוב, כולו או חלקו. בחלק מן המקרים שנבדקו לא נדרשה קביעת עמדה לגופו של ענין, אם משום שהעניין הוסדר באמצעות הסכם עם הבנק, ואם משום שנתגלגל לפתחו של בית משפט. במקביל נדון העניין בועדת ביקורת המדינה. במסגרת ישיבתה של הועדה מיום 3.2.99 החליטה הועדה להסמיך את ח"כ יוסי כץ, להגיע להסדר עם הבנקים ולפיו תוקם ועדת בוררות שתוסמך למחוק חובות וכן להקפיא את ההליכים המשפטיים ואת הליכי ההוצאה לפועל כנגד לקוחות שיענו על קריטריונים שיסוכמו. כאמור, העותרים מבקשים כי המשיבים יפעלו לצירוף בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי הראשון לועדה. דינה של העתירה להידחות על הסף. העותרים נמנעו מלצרף לעתירה את הבנק הבין-לאומי הראשון, אשר המשיבים נדרשים לצרפו לועדה. אף כי הלכה היא, שאי צירופו של משיב, העלול להיפגע מן הסעד המבוקש בעתירה, די בו כדי להביא לדחיית העתירה, אילו היה זה המכשול היחיד לעתירה היינו מורים לעותרים לתקן את עתירתם. אלא, שמתשובותיה של המדינה ושל המשיב 4 עולה, כי דין העתירה להידחות לגופו של עניין. ועדת הבוררות הינה גוף וולונטרי, אשר הוחלט על הקמתו לאחר דין ודברים בין הבנקים לבין ועדת בקורת המדינה, בעקבות המשבר בשוק ההון. דיונים אלה הובילו לכתיבתו של מסמך עקרונות מוסכם, המסדיר את דרך פעולתה של הועדה. יצויין, כי מתשובת המדינה עולה, כי נציג המשיב 1 בדיוני הועדה, כלל לא תמך בהסדר זה, ומבחינתו, משמדובר בהליך וולונטרי אשר מתבצע לאחר שהמשיב עצמו מיצה את כל הליכי הבדיקה ביחס לתלונות אשר הוגשו אליו, אין כל בסיס בדין אשר מכוחו ניתן לחייב מי מהבנקים להשתתף בהסדר. בכל אופן, משמדובר בהסדר וולנטרי, אין זה בסמכותו של המשיב 1 להורות על צירופם של בנקים נוספים לועדה. בשולי הדברים נוסיף, כי חרף העובדה כי לעותרים טענות כלפי המשיב 1, הם לא פרטו במסגרת עתירתם את הבדיקה שערך המשיב 1 בעניינם. בשני המקרים, תלונותיהם של העותרים נבדקו על-ידי המשיב 1, ומסקנתו היתה כי כי אין כל מקום להתערב בעניינם. אשר לטענת העותרים כי יש לחייב את המשיב 3 להורות למשיבים 1, 2 ו4- לבוא ולתת דו"ח ככל שיתבקשו, עולה מתשובת המדינה ,כי המשיבים הנ"ל נטלו חלק פעיל בישיבת הועדה, השיבו על שאלות שנשאלו, ואף מסרו מידע בעניין הנדון. עוד מוסיפים המשיבים, כי מאחר שאין כל נורמה חוקית המחייבת את הבנקים להצטרף לועדה, או המחייבת את המשיב 1 להורות להם לעשות כן, טוענים הם שהעותרים לא הראו כל טעם מדוע הימנעות הבנקים מלהצטרף להסדר מחייבת מתן הסברים נוספים לועדה. מכל מקום, אין לבית משפט זה כל עילה לצוות על ועדה מועדות הכנסת לזמן דיון נוסף בנסיבות העניין שלפנינו. עוד ציינו המשיבים בתשובתם, כי העילה לסירובם של שני הבנקים הללו להצטרף לועדה הייתה נעוצה במיעוט הפניות של לקוחות הבנקים הללו. יחד עם זאת, בתשובה נאמר, כי "עם בנק דיסקונט סוכם כי הפניות בעניינו של בנק זה ידונו במתכונת של ועדת חריגים, שתהיה מורכבת מיו"ר הועדה ומיו"ר דירקטוריון הבנק. באשר לבנק הבין-לאומי הראשון, המדובר בסך הכל על 8 לקוחות, אשר גם את עניינם ניתן יהיה לפתור במסגרת ועדת חריגים, אשר הוסכם עליה באופן בלתי פורמלי בין יו"ר הועדה דאז לבין מנכ"ל הבנק". לפיכך, עניינם של העותרים עשוי להידון ע"י ועדת החריגים אשר, כאמור, הוסכם על הקמתה, ונראה כי בכך יבואו טענותיהם על סיפוקן. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, כד' חשון התש"ס. (3.11.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי חכ/ 56599a.doc