ליאור פנסו נ. עו"ד משה תורג'מן

בבית המשפט העליון ער"א 5658/24 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: ליאור פנסו נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד משה תורג'מן 2. עו"ד אסף דגני 3. הממונה על חדלות הפירעון ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי מיום 1.7.2024 בע"א 4303/24 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי מיום 1.7.2024 בע"א 4303/24, בה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה. דין הערעור להידחות. בצדק קבעה הרשמת כי המערער לא עמד בנטל המוטל עליו להציג תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי (ראו למשל: ער"א 5085/24 ורקשטל נ' שופרסל בע"מ (9.7.2024); ער"א 2974/24 פלוני נ' פלוני (17.4.2024); ער"א 2802/24 מטודלה מערכות תיירותיות בע"מ נ' אי די אי חברה לביטוח בע"מ (7.4.2024)). המערער לא צירף לבקשתו לפני הרשמת כל מסמך רלוונטי התומך בטענותיו בדבר מצבו הכלכלי, זולת קטעי מסמכים המפרטים תשלומים (חלקיים) ששילם במסגרת הליכים משפטיים שונים ותיעוד לכך שקיבל סכומי כסף מבנו בשני מועדים שונים. בכך אין די. אין גם לקבל את ההסבר שסיפק המערער בהקשר זה, כי לא צירף מסמכים נוספים לבקשה מאחר שאינו מועסק כבר תקופה ארוכה ואין בבעלותו כרטיס אשראי. גם בנסיבות אלו, על המערער לעמוד בחובה לפרוש תמונה מלאה בדבר מצבו הכלכלי, לרבות פירוט מקורות הכנסה שונים (כאשר בבקשה להשלמת מסמכים שהוגשה לרשמת ציין כי "כמעט" לא עבד במהלך השנים האחרונות), נכסיו ופירוט הוצאותיו. בתוך כך, גם לא ברור מדוע לא צירף המערער מסמכים הכרחיים אחרים כגון תדפיסים של חשבון בנק. כן יוער כי טענת המערער לפיה מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד אף בהוצאות המשפטיות שהוטלו עליו בהליכים קודמים, אינה מטה את הכף לעבר קבלת בקשתו, בלשון המעטה (ער"א 154/23 לוי נ' אלון (15.1.2023); ער"א 8859/22 ורדי נ' קוואלטי קרדיט פאנד שותפות מוגבלת, פסקה 2 (28.12.2022) (להלן: עניין ורדי)). גם בסיכויי ההליך, אשר המערער טען כי הם "מאוד גבוהים", אין כדי לשנות מן התוצאה אליה הגיעה הרשמת. זאת בשים לב לכך שהערעור נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לפיו ערעור שהגיש באיחור נמחק כדין, וכי אין מקום להיעתר לבקשתו להארכת מועד להגשת תביעת חוב שהוגשה באיחור של שלוש שנים וחצי. בנוסף, לא מצאתי כל רלוונטיות לענייננו בטענות שהעלה המערער בכל הנוגע להחלטות שניתנו בעניינו בערעור אחר שהגיש לפני כשנה בו ניתנו החלטות שונות על ידי הרשמת (ע"א 2281/23). לבסוף יצוין כי המערער מלין על כך שאי-מתן הפטור יביא לפגיעה בזכויותיו הדיוניות. על כך יש להעיר כי כפי שנפסק לא פעם בעבר, זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת. הכללים הקבועים בדין ביחס למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה משקפים איזון בין זכות זו לבין שיקולים מערכתיים נוספים. בתוך כך, באיזון הנדרש ניתן משקל גם לשיקולים שעניינם סופיות הדיון, מניעת הליכי סרק, הגנה מפני הטרדה והבטחת הוצאותיהם של בעלי הדין האחרים (ראו למשל: עניין ורדי, פסקה 3; ער"א 5206/24 ברץ נ' עיריית ירושלים, פסקה 4 (9.7.2024); ער"א 4988/23 מלכא נ' אוסדיטשר (31.8.2023)). הערעור נדחה. ניתן היום, ‏י"ג בתמוז התשפ"ד (‏19.7.2024). ש ו פ ט _________________________ 24056580_N02.docx הב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il