מדינת ישראל נ. אגרסקו חברה ליצוא חקלאי בע"מ באמצעות רו"ח אלי

פסק-דין בתיק רע"א 5649/16 בבית המשפט העליון רע"א 5649/16 לפני: כבוד השופטת א' חיות המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. אגרסקו חברה ליצוא חקלאי בע"מ (בפירוק) באמצעות רו"ח אליעזר שפלר ועו"ד ד"ר שלמה נס 2. המועצה לייצור צמחים ולשיווקם 3. המועצה לענף הלול בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 27.06.2016 בתיק ת.א 55482-05-15 שניתנה על ידי כב' השופטת ד' קרת-מאיר בשם המבקשת: עו"ד ד"ר חיה זנדברג; עו"ד אפי יגל בשם המשיבה 1: עו"ד פנחס רובין; עו"ד ירון אלכאוי; עו"ד עופר פליישר; עו"ד שני וייס; עו"ד ד"ר שלמה נס; עו"ד עידן מילר בשם המשיבה 3: עו"ד טומי מנור פסק-דין בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ד' קרת-מאיר) מיום 27.6.2016, בה נדחתה בקשת המדינה להורות למפרקי המשיבה 1 לצרף לכתב התביעה שהגישו נגדה את מסמכי החקירה עליהם הוא נסמך. 1. נגד המשיבה 1 (להלן: החברה) מתנהל מאז שנת 2011 הליך חדלות פירעון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (פר"ק 53253-06-11, להלן: הליך הפירוק), במסגרתו מונו רו"ח אליעזר שפלר וד"ר שלמה נס כמפרקים של החברה (להלן: המפרקים). המפרקים קיבלו את אישורו של בית המשפט לערוך חקירה לפי סעיף 288 לפקודת החברות, התשמ"ג-1983 (להלן: הפקודה) בנוגע לנסיבות שהובילו לקריסת החברה (להלן: החקירה) ובעקבות ממצאי החקירה הגישו המפרקים ביום 14.4.2015 בקשה לבית המשפט של פירוק להתיר להם להגיש תביעה נגד בעלי מניותיה של החברה – המדינה והמשיבות 2 ו-3 – בעילות שונות ותבעו "הרמת מסך" בין החברה לבעלי מניותיה. בית המשפט של פירוק נעתר לבקשה, וביום 28.5.2015 הגישו המפרקים את התביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. 2. ביום 13.1.2016 הגישה המדינה במסגרת הליך הפירוק "בקשה לקבלת מסמכים" בה עתרה להתיר לה לעיין במסמכי החקירה הדרושים לה, כך נטען, לשם גיבוש עמדה ביחס לתביעה שהוגשה נגדה על ידי המפרקים. בית המשפט של פירוק דחה את הבקשה ביום 13.1.2016 בקובעו כי "מקומה במסגרת התביעה". ביום 17.1.2016 דחה בית המשפט של פירוק בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 13.1.2016 והוסיף וציין כי: "[...] לא ניתן לשלול, ואף זאת מבלי לקבוע מסמרות, שעדיף שתוגש גרסתה הראשונית של המדינה בטרם קבלת המסמכים וככל שיתברר אחרת לאחר קבלת חומרי החקירה, יהיה מקום לדון בבקשה לתיקון הגרסה אך אין מקום לתת מראש את חומר החקירה על מנת להתאים את ההגנה לאלה". המדינה ערערה על שתי ההחלטות לבית משפט זה (ע"א 1269/16; הוגש ביום 15.2.2016, צפוי להישמע במהלך ינואר 2017). במקביל, הגישה המדינה ביום 17.2.2016 בקשה לבית המשפט המחוזי במסגרת התביעה שהוגשה, להורות למפרקים "לקיים את הוראות תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) ולצרף לכתב התביעה את כל המסמכים עליהם הוא נסמך, לרבות מסמכי החקירה שביצעו המפרקים". ביום 27.6.2016 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתה של המדינה בקובעו כי: "כפי שנאמר על ידי סגן הנשיא כב' השופט אורנשטיין (כתוארו אז) בהחלטה בתיק הפש"ר מיום 17.1.16 לדעתו אני מצטרפת – מן הראוי כי יוגש כתב הגנה לפני שתיבחן שאלת גילוי חומר החקירה והמסמכים שהתבקשו. כתב ההגנה יוגש תוך 30 יום כאשר הפגרה במניין הימים. דיון בבקשה לעניין המסמכים יתקיים במועד הקבוע לקמ". 3. מכאן הבקשה דנן בה מלינה המדינה על כך שבית המשפט המחוזי לא נדרש בהחלטתו לחובה הקבועה בתקנה 75 לתקנות וטוענת כי לא היה מקום להסתמך בהקשר זה על קביעותיו של בית המשפט של פירוק. המדינה מציינת כי כתב התביעה מבוסס ברובו על החקירה שערכו המפרקים, וכי אי צירוף מסמכי החקירה לכתב התביעה מקנה למפרקים יתרון דיוני ומונע מהמדינה להתגונן כראוי. המדינה מוסיפה ומבקשת כי בקשתה תידון במאוחד עם ע"א 1269/16. בד בבד עם הגשת הבקשה, עתרה המדינה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי, ובהחלטה מיום 17.7.2016 הוחלט על עיכוב ביצועה של ההחלטה מיום 27.6.2016 עד למתן החלטה אחרת. 4. המפרקים בתגובתם לבקשה סומכים ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי וטוענים כי מדובר בהחלטה דיונית שאין בה כדי לגרום נזק בלתי הפיך כלשהו למדינה והם סבורים כי בקשת המדינה אינה אלא ניסיון לקיים הליך חד צדדי של גילוי מסמכים טרם הגשת כתב הגנה מטעמה. גילוי מסמכי החקירה בטרם הגשת כתב הגנה מטעם המדינה, כך נטען, עלול להביא להתאמת גרסת המדינה למסמכים שיימסרו לה ועוד נטען כי למדינה אין צורך ממשי במסמכי החקירה וכי ביקשה לקבלם רק לשם דחיית המועד להגשת כתב ההגנה. כמו כן טוענים המפרקים כי השימוש שהמדינה מבקשת לעשות בתקנה 75 חורג משמעותית מהוראת התקנה. בתגובתם ציינו המפרקים כי סמוך לאחר הגשת הבקשה דנן הם הציעו למדינה, לפנים משורת הדין, לקבל את הפרוטוקולים של החקירה אשר תוכנם הובא בכתב התביעה ובכך להביא לסיום ההליכים בבקשה, אך המדינה דחתה את ההצעה. המפרקים מתנגדים, אפוא, לבקשה וכן הם מתנגדים לאיחוד הדיון בבקשה עם ע"א 1269/16 בטענה כי הדבר ישחק לידי המדינה כמי שחפצה לדחות את ההתדיינות בין הצדדים. המשיבה 3, המועצה לענף הלול, הודיעה כי הגישה כתב הגנה ועל כן אין לה עניין בבקשת רשות הערעור והמשיבה 2, המועצה לייצור צמחים ולשיווקם, לא הגישה תגובה לבקשה. 5. ביום 7.9.2016 התבקשה המדינה להגיב לאמור בתגובת המפרקים, לפיה סרבה להצעה לקבל את הפרוטוקולים של החקירות הנזכרים בכתב התביעה. בתגובתה ציינה המדינה כי מסמכי החקירה עליהם מבוסס כתב התביעה, ובכללם הפרוטוקולים של החקירה, אינם מתמצים במה שמתוכו צוטט בכתב התביעה וכי היא עומדת על בקשתה שהמפרקים ימציאו את כלל מסמכי החקירה ולכל הפחות את כלל הפרוטוקולים של החקירות שערכו. 5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 410 לתקנות ולדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. זאת, חרף התנגדות המפרקים, שכן שוכנעתי כי לא תפגע זכותם כבעלי דין. תקנה 75 לתקנות היא התקנה העומדת במוקד בקשת רשות הערעור דנן וכך נקבע בה: "בעל דין יצרף לכתב טענותיו העתק של כל מסמך הנזכר בו, זולת אם אינו מצוי ברשותו או בשליטתו". על פי הוראת תקנה זו יש, אפוא, לצרף לכתב טענות העתק של כל מסמך הנזכר בו. נוסחה של תקנה 75 משתלב במגמה הכללית של מעבר ל"משחק בקלפים פתוחים" וכחלק מאותה מגמה מוטלות על בעלי הדין בהליכים אזרחיים חובות גילוי נרחבות ובשלבים מוקדמים יותר מבעבר, קרי: כבר בשלב החלפת כתבי הטענות (ראו: יששכר רוזן צבי, ההליך האזרחי 431 (2015) (להלן: רוזן צבי); רע"א 9288/07‏‏ איוב נ' שפיגל, פסקה ח(2) והאסמכתאות הנזכרות שם (7.11.2007); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה ב לפסק דינו של כב' השופט א' רובינשטיין (3.9.2013); דברי ההסבר לטיוטת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ה-2014, עמוד 6). עם זאת, אין התקנה מהווה תחליף להליכי הגילוי והעיון, והיא אינה מחייבת צירוף של כל חומר הראיות. עמד על כך המלומד רוזן צבי בציינו כי: "[תקנה 75] אינה מחייבת את בעלי הדין לצרף לכתבי הטענות שהם מגישים את כל המסמכים המצויים בידיהם ושבכוונתם להסתמך עליהם במהלך ההליך המשפטי. היא גם אינה מחייבת את בעלי הדין לצרף את כל הראיות שעשויות לשמש אמצעי הוכחה במהלך המשפט, שכן לא כל ראיה היא 'מסמך' [...] חשוב להדגיש כי אין המדובר בדרישה המחליפה את הליך גילוי המסמכים, שכן המסמכים אותם נדרש בעל הדין לצרף על פי תקנה 75 הם רק המסמכים שאותם הוא מזכיר במפורש בכתב הטענות" (רוזן צבי, בעמ' 421, 431) בהקשר זה, עלתה בבתי המשפט המחוזיים השאלה, אותה מעלים המפרקים גם בענייננו, האם יש לפרש את תקנה 75 כך שיש להמציא מכוחה רק מסמכים ספציפיים הנזכרים בכתב התביעה במפורש (כגון חוזה, פרוטוקול, מכתב, דו"ח או חוות דעת מסוימים - ראו לעניין זה פסיקת בתי המשפט המחוזיים בת"א (מרכז) 47302-05-16 בטר פלייס ישראל (ח.ת.) 2009 בע"מ (בפירוק) נ' אגסי, פסקה 4 (1.8.2016); ת"א (ת"א-יפו) 13737-05-15 יאיר השחר - חניונים בע"מ נ' אמד פיתוח נדל"ן והשקעות בע"מ, פסקה 13 (14.7.2015)). 6. בענייננו, עיון בכתב התביעה שהגישו המפרקים מעלה כי נשזרו בו לסירוגין אזכורים של מסמכי החקירה באופן כללי (ר' למשל סעיפים 67, 78, 82, 88-85 לכתב התביעה) וכן אזכורים של פרוטוקולים מסוימים מן החקירה (ר' למשל סעיף 60, סעיף 81, סעיף 113). המדינה מצידה טוענת כי בנסיבות העניין ובהינתן העובדה כי כתב התביעה נסמך, לכאורה, ברובו על מסמכי החקירה יש לראות בכל מסמכי החקירה כמסמכים הנזכרים בכתב התביעה ועל כן, יש להמציאם כבר בשלב זה ולא להמתין לשלב גילוי המסמכים. לחלופין טוענת המדינה כי למצער יש לגלות את הפרוטוקולים הנזכרים בכתב התביעה ב"רחל בתך הקטנה". מנגד טוענים המפרקים כי השימוש שמבקשת המדינה לעשות בתקנה 75 חורג באופן משמעותי מתחולתה של התקנה ויש לדחות את בקשתה. טענות אלו כולן מצריכות עיון, ליבון והכרעה מנומקת. בהחלטתו מיום 27.6.2016 דחה בית המשפט המחוזי על הסף את בקשת המדינה בהסתמכו על החלטת בית המשפט של פירוק מיום 13.1.2016 ובקובעו כי בטרם תיבחן שאלת גילוי חומר החקירה והמסמכים שהתבקשו, תחילה מן הראוי כי יוגש כתב הגנה. בכך שגה בית המשפט המחוזי, שכן שאלת יישומה של תקנה 75 לתקנות, להבדיל מהליכי גילוי המסמכים, ראוי לה כי תוכרע כבר בשלב זה ובטרם הגשת כתב ההגנה. על כן, יש להשיב את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בטענות הצדדים בהקשר זה לגופן ויקבע אילו מסמכים על המפרקים להמציא למדינה טרם הגשת כתב ההגנה. 7. הערעור מתקבל, אפוא, והדיון יוחזר אל בית המשפט המחוזי, כאמור. נוכח התוצאה שאליה הגעתי מתייתר הצורך לדון בבקשת המדינה לאחד את הדיון בבקשה זו עם הדיון בע"א 1269/16 וכמדומני כי בנסיבות שנוצרו מתייתר, למעשה, הדיון באותו הערעור. על כן, מן הראוי כי הצדדים יתנו דעתם לכך ויגישו הודעות מתאימות בעניין זה מבעוד מועד למותב הדן בערעור הנ"ל. הוצאות בקשה זו ושכר טרחת עורך דין בסך 8,500 ש"ח, ישולמו על ידי המפרקים למדינה. ניתנה היום, ‏י"א בתשרי התשע"ז (‏13.10.2016). ש ו פ ט ת העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16056490_V06.doc אה מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il