פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 5649/06

רג'א בשתאוי נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירת הריגה לאחר שהמערער דקר את המנוח למוות במהלך ויכוח.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 24/10/2007 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 5649/06 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירת הריגה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש בגין עבירת הריגה לאחר שהמערער דקר את המנוח למוות במהלך ויכוח.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 5649/06

רג'א בשתאוי נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירת הריגה לאחר שהמערער דקר את המנוח למוות במהלך ויכוח.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת הריגה לאחר שדקר למוות את המנוח במהלך ויכוח במסיבה. המערער טען כי העונש שנגזר עליו (13 שנות מאסר) חמור מדי, בהתחשב בכך שהמנוח דקר אותו תחילה ובהתחשב בנסיבותיו האישיות. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי למרות שהמנוח תרם להסלמת האירוע, המערער בחר לעשות דין לעצמו, נכנס לדירה, הצטייד בסכין וחזר לדקור את המנוח, התנהגות שחומרתה רבה ואינה מצדיקה הקלה בעונש.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' א' לוי, א' רובינשטיין, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • רג'א בשתאוי

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר בערכאה הראשונה הולם את חומרת המעשה וההלכה הנוהגת.
טיעוני ההגנה
  • בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער.
  • לא ניתן משקל הולם לכך שהמנוח הקדים ודקר את המערער.
  • לא ניתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות של המערער (עיוורון בעין אחת, נשוי ואב לילד).

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בעובדות המקרה

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
פ.ח. 2019/05
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
156
חודשי מאסר על תנאי
36
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
50000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 5649/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5649/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: רג'א בשתאוי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 21.5.06, בתיק פ.ח. 2019/05, שניתן על ידי כבוד השופטים: מ' נאמן, מ' פינקלשטין, כ' סעב תאריך הישיבה: י"ב בחשון התשס"ח (24.10.07) בשם המערער: עו"ד בנדל רונן; עו"ד מחמוד סביחאת בשם המשיבה: עו"ד גלי פילובסקי פסק-דין השופט א' א' לוי: במהלך מסיבה שנערכה בחיפה בחודש מרץ 2005 לכבוד יום הולדתו של המערער, פרץ ויכוח בינו לבין מחמד בארוד (להלן: המנוח). בשלב כלשהו יצאו השניים אל מחוץ לדירה, שם נמשך הויכוח ואף הסלים כאשר המנוח דקר את המערער בבטנו. חבריהם של השניים הצליחו להפריד בין הניצים, אולם המערער השתחרר מידיו של זה שאחז בו, רץ לדירה ועם סכין שנטל משם שב ודקר את המנוח שלוש פעמים – בחזהו ובזרועו. בעקבות כך נמלט המערער מהזירה, בעד שהמנוח נפל ונפטר כתוצאה מפציעתו. המערער הודה בעובדות האמורות, ובהסתמך עליהן הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין. לאחר שהצדדים טענו לעונש, נדון המערער ל-13 שנות מאסר, 3 שנים מאסר על תנאי, והוא חויב לפצות את עיזבון המנוח בסכום של 50 אלף ש"ח. באי-כוחו המלומדים של המערער סבורים כי בית המשפט המחוזי החמיר עם שולחם, כאשר לא נתן משקל הולם לכך שהמנוח הקדים ודקר את המערער, וכן לא נתן משקל לנסיבותיו האישות – עיוור באחת מעיניו, שמאז התרחש האירוע עליו הוא נקרא לתת את הדין, נשא אשה והוא אב לילד. לא ראינו מקום לקבל את הערעור. בין המערער לקורבנו פרץ ויכוח שעד מהרה גלש לפסים אלימים. אנו מוכנים להניח כי למנוח היתה תרומה נכבדה להתלהטות הרוחות, כפי שנהיר לנו כי הוא הסלים את האירוע עת דקר את יריבו. אולם במקום לפנות בתלונה לגורמים הממונים על אכיפת החוק, בחר המערער לעשות דין לעצמו, גם כאשר הסכנה לחייו-שלו היתה ממנו והלאה. הוא נכנס לדירה, נטל מתוכה סכין ועמו דקר שוב ושוב את המנוח. זו התנהגות שחומרתה המופלגת אינה טעונה הסבר, וגם לאחר שנתנו את דעתנו לכל הנימוקים לקולא, לא מצאנו כי בית המשפט המחוזי החמיר בעונש מעבר למתחייב מההלכה הנוהגת ונסיבות המקרה. הערעור נדחה. ניתן היום, י"ב בחשון התשס"ח (24.10.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06056490_O01.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il