ע"א 5646-19
טרם נותח
יוסי יוסף כהן נ. עיריית רמת גן
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
2
1
בבית המשפט העליון
ע"א 5646/19
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
המערערים:
1. יוסי יוסף כהן
2. לאה כהן
3. מורן רייף
נ ג ד
המשיבות:
1. עיריית רמת גן
2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה - רמת גן
3. פלונית
ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 16.7.2019 בת"א 30452-07-15 שניתנה על ידי השופטת הבכירה ר' פינצ'וק-אלט
בשם המערערים: המערער 1
פסק-דין
ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת הבכירה ר' פינצ'וק-אלט) מיום 16.7.2019 בת"א 30452-07-15, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים.
המערערים הגישו לבית משפט השלום בתל אביב-יפו תביעה כספית נגד המשיבות, וזאת בשל נזקים שנגרמו להם לטענתם כתוצאה מעיכוב במתן היתר בנייה הנוגע לדירה שרכשו ברמת גן. בשלב מסוים נעתר בית המשפט לבקשת בא-כוח המערערים להשתחרר מייצוגם והמערער 1 (להלן: המערער), שאינו עורך-דין, המשיך לנהל בשמם את ההליך. ביום 25.11.2018 דחה בית המשפט את בקשת המערערים לחקור את המשיבה 3, היא האדריכלית שנשכרה על-ידי המערערים לטפל בהוצאת היתר הבנייה (להלן: החסויה) ואשר נטען על ידם כי פעלה ברשלנות, ולחלופין למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט לשם בדיקת כשירותה של החסויה להעיד. בית המשפט קבע כי נוכח מצבה הרפואי והקוגניטיבי של החסויה אשר תואר בתעודה רפואית שהוגשה על ידי האפוטרופסים לגוף שמונו לה על ידי בית המשפט לענייני משפחה (להלן: האפוטרופסים), לא ניתן להורות על חקירתה. באותה החלטה הוסיף בית המשפט וקבע מועדים להגשת סיכומי הצדדים בשים לב לכך ששלב ההוכחות בא לכלל סיום.
לאחר הגשת סיכומיהם שבו המערערים והגישו מספר בקשות בהן עתרו, בין היתר, להתיר להם לחקור את החסויה ואת האפוטרופסים; למנות מומחה מטעם בית המשפט לשם בדיקת כשירותה של החסויה; למתן פסק-דין נגד החסויה בשל אי-הגשת סיכומים מטעמה; ולהורות על עיכוב ההליך. בקשות אלו נדחו בהחלטת בית המשפט מיום 10.6.2019 בה נקבע כי "די במסמך הרפואי שהוגש על מנת לפטור את [החסויה] מחקירה נגדית בידי [המערער 1] [...]. לאפוטרופוסים [לחסויה] אין כל מידע ביחס לתובענה, לא הוגש תצהיר מטעמם, ולפיכך גם אין כל טעם לחקירתם [...]. אין נותנים פסק דין בהיעדר סיכומים שעה שהסיכומים הוגשו, כפי הדבר בענייננו. הבקשה לעיכוב ההליכים, על מנת שהתובע יברר חשדות שהתעוררו אצלו לעבירות פליליות כלשהן, נדחית. ההליך התנהל על יסוד כתבי הטענות של הצדדים, והייתה לתובע שהות ארוכה על מנת לבדוק כל חשד שמכנן [כך במקור] בו ואשר יש לו קשר לפלוגתאות נשוא התובענה".
ביום 16.6.2019 דחה בית המשפט את בקשת המערערים למתן ארכה להגשת סיכומי תשובה מטעמם לשם קבלת מסמכים מסוימים שבדעתם לצרף לסיכומי התשובה, בקבעו כי "לא ניתן לצרף לסיכומים ראיות שלא הוגשו כראיות בהליך עצמו. לפיכך אין מקום להאריך את המועד להגשת סיכומי תשובה [...]".
ביום 19.6.2019 הגישו המערערים לבית המשפט קמא בקשה שהוכתרה כ"בקשה להעברת התיק להשלמה אל מותב אחר". במסגרת הבקשה טענו המערערים כי החלטותיו של המותב מיום 10.6.2019 ומיום 16.6.2019 מצטרפות לרשימה ארוכה של החלטות מפלות ועוינות שניתנו בעניינם. המערערים הפנו, בין היתר, להחלטות שבהן נעתר בית המשפט "ברוחב לב" לבקשות ארכה שהוגשו מטעם המשיבות לעומת החלטות שדחו בקשות דומות מטעמם, ולכך שבית המשפט קבע בהחלטותיו מועדי הוכחות "צפופים מאוד". המערערים הלינו על כך שבמסגרת דיוני ההוכחות שבהם יוצגו על ידי המערער האיץ בית המשפט במערער, מנע ממנו "לשאול עשרות שאלות" והשתהה בפרסום פרוטוקול הדיונים. בנסיבות אלה, סברו המערערים כי יש להורות על העברת ההליך לטיפולו של מותב אחר "מחשש לעוינות גם בפסה"ד". המערערים הגישו שלוש בקשות משלימות לבקשתם זו ובהן שבו על הטענות המתוארות לעיל והעלו חשדות מסוימים כלפי המשיבות ועובדיהן.
ביום 16.7.2019 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. נקבע כי "חוסר שביעות רצונו של [המערער 1] מהחלטות שניתנו בעניינו, עניינן להגשת ערעור, בין אם בבקשות רשות ערעור במהלך ניהול ההליכים בתובענה, ובין אם בערעור לאחר שיינתן פסק דין בתובענה, ואין בהן כדי לשמש טעם לבקשה זו". בית המשפט תהה על אודות השתהות המערערים בהגשת בקשת הפסלות עד לשלב כה מתקדם בהליך שבו "נותר אך להגיש סיכומי תשובה ומתן פסק דין". בית המשפט סקר בהרחבה את ההחלטות שעליהן הלינו המערערים, תיאר את השתלשלות העניינים שקדמה למתן ההחלטות ודחה את טענות המערערים ביחס אליהן. בכל הנוגע לטענות המערערים בעניין מועד פרסום הפרוטוקולים, צוין כי דיוני ההוכחות הוקלטו על-ידי חברת הקלטות מטעם בית המשפט ו"מייד כשנשלחו [...] על ידי חב' ההקלטות הם הוכנסו לנט המשפט באמצעות הקלדנית, ונחתמו על ידי". בית המשפט ציין בהקשר זה כי במצב דברים שבו פרוטוקול הדיון מוקלט הוא אינו מתקבל מיד בתום הדיון אלא בשלב מאוחר יותר, וכי המערערים קיבלו לידיהם את הפרוטוקולים בהזדמנות הראשונה ככל יתר הצדדים להליך. נקבע כי כל בקשת ארכה נדונה לגופה בלא תלות בזהות הצד שהגיש אותה ואף צוין כי המותב נעתר לא אחת לבקשות ארכה שהוגשו על ידי המערערים עצמם. כן נקבע בעניין זה כי כאשר המותב דחה בקשות ארכה שהוגשו מטעם המערערים הוא עשה כן "מטעמים כבדי משקל [...] כאשר לא היה טעם במתן האורכה [...] מנגד, בקשות האורכה להגשת הסיכומים שהוגשו על ידי הנתבעת 3, הוגשו בהסכמה, לא היה בהם כדי לגרום לדחייה משמעותית בניהול ההליכים", וצוין כי "הייתי שוקלת בחיוב מתן אורכה להגשת הסיכומים מטעם התובע [...] אלא שהבקשה לדחייה ביום 16.6.19 הייתה, למעשה, ללא מועד [...]".
מכאן הערעור דנן בו חוזרים המערערים (שאינם מיוצגים), על פני 47 עמודים, על טענותיהם בפני בית המשפט קמא הן ביחס להחלטות שניתנו על ידו בהליך והן ביחס לאופן שבו ניהל את ההליך בכלל ואת דיוני ההוכחות בפרט. כמו כן, המערערים עותרים לאפשר להם לחקור את האפוטרופסים ולהשלים את חקירתם של עדים שונים מטעם המשיבות.
דין הערעור להידחות. טענותיהם של המערערים הן טענות ערעוריות מובהקות המופנות כנגד החלטות רבות, חלקן ניתנו לפני זמן רב, וכן כנגד האופן שבו ניהל המותב את ההליך ואת הדיונים שהתקיימו במסגרתו. כפי שציין בית המשפט קמא בהחלטתו, החלטות מסוג זה אינן מקימות עילת פסלות והדרך להשיג עליהן היא במסלול הערעורי המתאים (ע"א 3041/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (18.6.2019)). טענות המערערים בנוגע לבקשה כי בית משפט זה יורה על השלמת חקירתם של עדים אף הן אין מקומן בערעור פסלות ודינן להידחות. עוד אוסיף כי עיון בהחלטות שעליהן מלינים המערערים מעלה כי הן אינן מקימות ולוּ בקירוב חשש לקיומו של משוא פנים מצד המותב. ולבסוף, השיהוי בהגשת בקשת הפסלות ביחס לחלק מן ההחלטות שעליהן הלינו המערערים, תומך אף הוא בדחיית הערעור.
אשר על כן, הערעור נדחה.
משלא התבקשה תשובה ולפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ג בחשון התש"ף (21.11.2019).
ה נ ש י א ה
_________________________
19056460_V04.docx יצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il
1